חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פסח והחיפוש אחר חירות אישית

WhatsApp Image 2021 03 29 at 20.36.11 1

הרב ג’רמי ברוס למד בישיבת המבתר בין השנים 1991–1992 ו-1996–2001. הוא הוסמך לרבנות במסגרת המכון להסמכת רבנים ע”ש יוסף וגיננדל שטראוס לשליחות בתפוצות בשנת 2001. כיום הוא מנהל בית הספר התיכון פוקס מזרחי בקליבלנד שבאוהיו, ארה”ב.

 

מהי מהות של חג הפסח? איזה רעיון מהפכני ניתן ללמוד מתקופה זו בשנה? כדי לענות על השאלה הזו, הרשו לי להתחיל בציון העובדה שחז”ל העניקו לשלוש הרגלים מספר שמות המשקפים, כל אחד, היבט שונה בחג. סוכות מוכר גם בשם “זמן שמחתנו”, שבועות נקרא גם “זמן מתן תורתנו”, ופסח הוא “זמן חרותנו”.

ברמה מסוימת די ברור למה בפסח אנו חוגגים את חרותנו. מדי שנה אנו מציינים את יציאת מצרים ואת הקמתו של עמנו כלאום עצמאי. אך אין פירוש הדבר שפסח הוא בסך הכול שיעור בהיסטוריה או אפילו רק הזדמנות להביע את תודתנו לקב”ה על שהציל אותנו. שכן, אף שפסח הוא בהחלט זמן לחגיגה והודיה בעם ישראל, הוא טומן בחובו גם מסר אישי הרבה יותר.

אחת השורות העוצמתיות והמשפיעות ביותר בהגדה היא:

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם

 היא מזכירה לנו שפסח ככלל, וליל הסדר בפרט, נועדו לשנות אותנו באופן אישי. פסח הוא לא רק תזכורת. הוא שחזור – עלינו לחוות את החוויה כאילו היא קורית כאן ועכשיו. אנחנו מחויבים להפוך את חוויית החירות של פסח לכזו שתהיה רלוונטית לחיינו במובן העמוק ביותר של המילה.

מדובר ברעיון יפה מאוד, אך תמיד הטרידה אותי השאלה עד כמה הציפייה הזו ריאלית כשמדובר ביהודים בימינו, במיוחד אלה מאתנו שבורכו בחיי חירות ונוחות. אם נהיה כנים עם עצמנו, האם באמת ביכולתנו לדמיין איך זה להיות עבד ששוחרר מעול העבדות שממנו סבל עמנו במשך מאות בשנים?

ואם אכן אין אנו מסוגלים לכך, כיצד נקיים את החובה הברורה הזו באמת ובתמים לראות את עצמנו כאילו שוחררנו מעול העבדות בערב פסח?

הרמח”ל – ר’ משה חיים לוצאטו, הוגה ומקובל יהודי איטלקי בן המאה הי”ח – מנסה לענות על השאלה באמצעות המשגה מחדש של הזמן היהודי. בעבור הרמח”ל, הזמן איננו לינארי בלבד ונע בנחרצות מן העבר דרך ההווה אל העתיד, אלא מעגלי מטבעו. כל חג וחג אינו מציין רק אירוע מן העבר אלא משחזר את אותו זמן ממש. באיזשהו אופן אנחנו ממש נוגעים וחווים מחדש את שאירע לפני שנים כה רבות. בפסח ביכולתנו לחוש את אותה אנרגיה רוחנית של חירות שקיימת בתקופה זו של השנה. במובן הזה, אנחנו באמת חיים את יציאת מצרים מחדש.

כל זה טוב ויפה, אבל עלינו לענות עדיין על השאלה ששאלתי קודם לגבי יכולתם של יהודים חופשיים ומצליחים יחסית בני המאה ה-21 לחוות באמת את חוויית העבדות בטרם ייצאו לחופשי.

הזוהר מסביר לנו ששורש המילה “מצרים” היא מֵיצרים. כלומר, שם המדינה עצמו הוא מילה נרדפת לעבדות או למבוי סתום.

על אף שאף אחד מאתנו, ב”ה, לא חווה עבדות, רבים מאתנו חוו קשיים אישיים וטראומה. התקופות בחיים שבהן הדברים לא הסתדרו כפי שרצינו, או שבמהלכן תקוותינו וחלומותינו התנפצו. בין אם מדובר במשרה נחשקת שלא קיבלנו או כל סוג אחר של אכזבה בחיינו. לפעמים העיכובים הללו מובילות לטינה עמוקה וממש מונעות בעדנו מלהתקדם. במובן הזה כל אחד מאתנו יכול לראות את עצמו משועבד, כפוף לאילוצים ומוגבל. כל ההגבלות הללו יכולות לפעמים למנוע מאתנו לממש את הפוטנציאל שהקב”ה העניק לנו במלואו.

מה עלינו לעשות? כיצד ניחלץ מן המבוי הסתום שאליו נקלענו? מה ניתן ללמוד מהיהדות על המצבים האלה?

באופן עמוק ביותר אני מאמין שההגדה עונה גם על השאלה הזו.

בתחילת הסדר אנו קוראים את ההכרזה המפורסמת הפותחת במילים “הא לחמא עניא”:

זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. כל הרעבים יבואו ויאכלו. כל הנזקקים יבואו ויחגגו את הפסח … כעת אנו עבדים, בשנה הבאה נהיה כולנו חופשיים.

 ההכרזה הזו מדגישה כיצד, באופן כלשהו, כולנו נותרנו עבדים או תקועים בצורה כזו או אחרת של אילוץ אישי או מגבלה פרטית. אך היא גם מציעה לנו דרך ברורה לצאת לחירות!

לפי ההגדה, אנו יכולים לצאת לחופשי ולעבור למקום שליו אם נציע את עזרתנו ונסייע לזולת. באמצעות הגישה הזו, המנוגדת כמעט לאינטואיציה שלנו, נוכל להיחלץ מן האילוצים המגבילים אותנו. כדי להיות בני-חורין עלינו להסיט את המוקד ולשאול: כיצד נוכל לעזור לאחר? כיצד נוכל להקל על כאבו? מה אוכל לעשות כדי להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר בעבור בן משפחה, חבר או עמית? או כפי שניסח זאת הפילוסוף הדני בן המאה הי”ט, סרן קירקגור: “הדלת אל האושר נפתחת כלפי חוץ”.

כשאני מהרהר בתקופה שבה למדתי בישיבת המבתר ובסמינר הרבנים ע”ש ג’וזף וגוונדולין שטראוס, אני נזכר שאת הגישה הזו היו מוריי ורבותיי מדגישים לעתים קרובות. לימוד תורה וההכשרה כמנהיג יהודי מעולם לא הסתכמו בצבירת ידע או בהתמחות בתחום הדת. לימדו אותנו שהתפקיד האמתי של רב או מנהיג יהודי הוא לשנות את העולם בהשראת עומקה של התורה והיהדות.

מי ייתן ונתברך כולנו בחג כשר ושמח, ושהאנרגיה של התקופה הזו בשנה תהווה מקור השראה ליצירת עולם טוב יותר בעבור הסובבים אותנו!

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}