פרשת בהעלותך: אל מול פני המנורה
מאת הרב שוקי רייך, ראש המכון למהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד
רש"י מסביר את הפסוק: וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה – שהראהו הקדוש ברוך הוא באצבע לפי שנתקשה בה, קשה מאד להבין במה נתקשה משה.
הרמב"ם מגדיר בהלכות בית הבחירה (פרק ג): המנורה מפורשת צורתה בתורה… ששת הנרות הקבועים בששת הקנים היוצאים מן המנורה כולן פניהם לנר האמצעי שעל קני המנורה וזה הנר האמצעי פניו כנגד קדש הקדשים והוא הנקרא נר מערבי.
ביאר הספורנו: אל מול פני המנורה. שהוא הקנה האמצעי וזה כשתפנה שלהבת כל אחד מהששה נרות אל הקנה האמצעי: אז יאירו שבעת הנרות. כל השבעה יאירו וישפיעו אור עליון לישראל שיורו היות אור הימנים ואור השמאלים מכוון ופונה אל אור הקנה האמצעי שהוא עיקר המנורה ושכן ראוי שכונת המימינים העוסקים בחיי עולם והמשמאלים העוסקים בחיי שעה העוזרים למימינים, כאמרם אלמלי עלייא לא מתקיימי אתכליא (חולין צב, א) תהיה להפיק רצון האל יתברך באופן שיושג מכוונו בין כולם וירוממו את שמו יחדיו כמו שקבלו עליהם כאשר העיד באמרו ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה (שמות יט, ח) כלומר בין כולנו נשלים כוונתו.
דברים נפלאים שעיקר מעשה המנורה הוא האחדות.
מתוך כך הסיק הרב טייכטל (משנה שכיר במדבר פרשת בהעלותך) הרי דתכלית עשיית המנורה והדלקתו הי' לכלול יחד פרטות ישראל לעשות מהם כלל אחד.
גם כאן רצה משה לעשות כשיטתו לעיל בתחילה להשלים תחילה את הפרט ואח"כ לכוללן יחד, על כן נתקשה מאד בזה, ואם כי למעלה בשמים שהוא נשגב מכל גשם הי' רואה כל אחד מישראל בתואר נאה מאד, אבל כשירד במעבה האדמה לא הי' יכול לפעול פעולתו אצל כל אחד בפרטות.
עד שציווה לו השי"ת, לך אל בצלאל והוא יעשה אותה טוב והגון כמו בתחילה, היינו שתחילה יעשה מהם כלל אחד ואח"כ ישלים הכלל את הפרט.
