פרשת בהעלותך: השיר מתחדש – איך כל דור מתחבר אחרת לקב"ה?
הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון
החצוצרות, הן אחד הכלים שאנו מכירים בפרשת השבוע. לחצוצרות תכונה ייחודית משלהם – כל שאר הכלים שמשה מייצר, דוגמת המנורה וארון הקודש, יכולים לשמש עד סוף הדורות. אולם, ההלכה קובעת שהחצוצרות, אשר קוראות לעם היהודי להתאחד בעתות שמחה וגם בעתות משבר או מלחמה, ההלכה היא שצריך ליצור אותן מחדש בכל דור ודור [מנחות כ"ח א' – ב'].
מדוע כל שאר כלי המשכן בבית המקדש הם לדורות, אבל החצוצרות הן לדור אחד בלבד? מדוע צריך לעצב, ליצור, להכין אותן מחדש?
אני מאמין שיש בזה מסר חשוב עבורנו – שלכל דור יש מוזיקה משלו, יש קשר משלו לקב"ה. המוזיקה שלי היא לא המוזיקה של הילדים שלי, והיא לא אותה המוזיקה של ההורים שלי. גם הקשר שלי לקב"ה שונה, ולכן לא יכול להיות שהחצוצרות, שקוראות לעם היהודי להתאחד ומסמלות את המוזיקה של אותו הרגע, יתאבנו. הן צריכות להיות רלוונטיות ולדבר אלינו בדורנו. ולכן, בתוך הלכות החצוצרות חקוקה ההכרה שארון הקודש הוא ניצחי, המנורה היא נצחית ושולחן הפנים ועליו לחם הפנים הוא ניצחי. אולם החצוצרות, המוזיקה שמאפשרת לדור לצעוד לפי מערכת היחסים עם הקב"ה, אותם צריך לחדש מחדש בכל דור ודור.
מהי המוזיקה שלנו? מהי הדרך שבה אנחנו מתחברים? זה לא יכול להיות אותה הדרך שדרכה ההורים שלנו התחברו, וזה שונה מהדרך שבה הילדים שלנו מתחברים וקשורים לקב"ה. לכן עלינו למצוא מקום, שבו הילדים שלנו יוכלו ליצור מוזיקה משלהם. אנחנו צריכים לתת להם את המרחב הזה, זוהי האחריות והחובה שלנו, ובו בזמן אנחנו צריכים גם לוודא שאנו ממשיכים לחפש את המוזיקה שלנו כדי להתחבר לקב"ה.
בעזרת ה', נבין את המסר, "ותקעתם בחצוצרות", וננגן מכל הלב בחצוצרות האלה, ניצור מוזיקה משלנו, ונמצא את הדרך שבה אנחנו באמת יכולים להתחבר בדור הזה לקב"ה, ליהדות – כדי לוודא שתהיה בעלת משמעות ותכלית. שלא תהיה רק שריד מפעם אלא משהו שמוביל אותנו לעבר העתיד.
איזה כוח יש לנו, היכולת לשנות את העולם. בואו נבין שעלינו לקחת צעד אחורה בחג השבועות ולשאול את עצמנו איך כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לשנות את העולם סביבנו, יכולים לשנות את עצמנו, ועל הדרך, לשנות את החברה סביבנו.
