חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת בלק:”קצה העם”

מאת הרבנית שלומית שבות, ר”מית שנה ב’ במדרשת או”ת לינדנבאום

כאשר בלעם מגיע אל בלק כדי לקלל את עם ישראל, נאמר: “ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם את קצה העם” (כ”ב, מ”א)

בלעם לא מצליח לקלל ובמקום זאת הוא מברך: “מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'” (כ”ג, ח’)
בלק מנסה פעם נוספת: “ויאמר אליו בלק לכה נא איתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקנו לי משם” (כ”ג, י”ג)

פעם נוספת בלק מתעקש לא לראות את כל עם ישראל אלא רק את קצהו, מתוך מחשבה שככה יעלה בידו לקללם, אך גם ניסיון זה כושל, ואינו מביא להתייאשותו של בלק: “ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר, אולי יישר בעיני האלוקים וקבתו לי משם” (כ”ג, כ”ז)

הוא עדיין מחפש את הנקודה בה יעלה בידו לקלל את ישראל, ונראה קשה. מה מחפש בלק דווקא בקצה מחנה ישראל כדי לקללם?

נראה, לעניות דעתי, לפרש הדבר על פי מה שנאמר בשמות ובדברים על המלחמה של עמלק: “אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך” (כ”ה, י”ח), ואומרים המפרשים, לשון קרי וטומאה (רש”י), וכמו שכתוב במדרש תנחומא, כי תצא, פרשה י’: “ורבנן אמרי שבט דן שפלטו הענן היו כולם עובדי ע”ג…”, והיו עמלק יודעים שאינם יכולים לישראל כשהם כאחד ולכן היו נטפלים למי שהיה מזדנב בקצה מחנה ישראל, שהם היו פגומים בעריות ובמידות, כמו שאומרים הפרשנים ע”פ חז”ל שאלו היו שבט דן שהיו פגומים בע”ז וע”פ פרשנים אחרים פגומים בברית, ולכן עמלק הצליחו לפגוע בהם.

והנה בלק בבואו לקלל את ישראל מבין שכאשר ישראל בבחינת “מה טבו אהליך יעקב משכנותיך ישראל”, אין לו יכולת לקלל אותם ועל כן הוא מעביר את בלעם על פני קצות העם, תוך מחשבה כי בקצה העם נמצאם חוטאי ישראל, אשר בהם הוא יוכל לפגוע, כעמלק בשעתו, ועל ידי קללתם לפגוע בכל העם. אך עם ישראל שוכן לשבטיו, ולא רק זאת אלא בלעם אומר במפורש “כי לא נחש ביעקב…”. הנחש, שהוא סמלו של שבט דן, כבר אינו מיוחד בישראל אלא כל ישראל כאחד הם “כלביא יקום”, ועל כן בלק לא מצליח למצוא את קצה התורפה של העם ואינו מצליח לקללם ע”י בלעם.

והנה במטות ל”א, ח מסופר על הריגת מלכי מדיין במלחמת הנקמה, ובסוף הפסוק נאמר: “ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב”. מדוע נהרג בלעם? הרי הוא לא קילל. אלא שבלעם יודע כי נקודת הברית היא היא נקודת התורפה על ידה ניתן לפגוע בישראל, כיוון שכאשר יחטאו ישראל בעריות יקצוף עליהם ה’ וניתן יהיה להזיקם, כפי שכתוב בפרקי דרבי אליעזר פרק 47 “רבי יהודה אומר “עצת רשעים רחקה מני”. בעצתו של בלעם, שיעץ למדיין, נפלו מישראל עשרים וארבעה אלף. אמר לו בלעם לבלק אין אתם יכולים לפני העם הזה אלא אם כן חטאו לפני בוראם, מיד עשו חניות חוץ למחנה ישראל והיו רואים לבנות מדין שהיו מכחלות עיניהן כזונות ותעו אחריהן.”

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}