הוספת הרמוניה לשיר – עם אחד, אקורדים מרובים

הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון

בפרשת בשלח שנקרא השבוע, הינה הפרשה של קריעת ים סוף. הפרשה של הפיכת עם ישראל מעם של עבדות לעם של ייעוד.

הפרשה שהופקה כסרטים רבים, מוכרת לנו כשבת שירה, השירה על שחצינו את ים סוף. בפסוקים הראשונים של הפרשה נאמר: "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים" (שמות י"ג, י"ח). לפי הפשט, המילה חמושים פירושה, שעם ישראל היו חמושים בכלי נשק. אבל חז"ל הסיקו דבר אחר משורש המילה ח.מ.ש – חמש (מדרש מכילתא דרבי ישמעאל י"ג, י"ח). הם לומדים מכאן שרק אחד מכל חמישה יהודים יצא ממצרים, רק 20% – "וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים". המדרש מוסיף ומלמד שלא מדובר ב-20%, אלא רק אחד מ –50 יצא, רק 2%. ואז הוא מוסיף פירוש שלישי ומצער עוד יותר, שרק אחד מ-500, רק 0.02% בחרו לצאת ממצרים. לא כל יהודי רצה לצאת ממצרים, לא כל יהודי ראה בחיים במצרים גלות. "הגלות" כפי שאמר הרב סולובייצ'יק, "היא מושג סובייקטיבי".

שהו מסר שחשוב לנו גם כיום, בעולם בו כל כך הרבה יהודים אינם בעלי אותה השקפה אודות ייעודו של עם ישראל. אל לנו לקבל מציאות כמו זו שהייתה במצרים כשכל כך הרבה יהודים היו מוכנים לבטל את יהדותם. יש לנו אחריות מקודשת לחבק ולמשוך את לבבות כל היהודים, ולדאוג שכל יהודי יבין שהוא חלק מייעודו של עם ישראל, ללא תלות במקום מגוריו או עומק החוויה היהודית שלו. כיהודים, לכולנו גישה שונה ליהדותנו, אולם אחדות אינה דורשת אחידות.

רבותינו מלמדים אותנו כי בני ישראל חצו את ים סוף, הם עברו בין שנים עשר גזרים בים, לשנים עשר מסלולים שונים. גם כשכולנו הלכנו באותו המסע, הגענו בדרכים שונות.

כשאנו חוגגים את שבת שירה השבוע ומזכירים בקריאה את השירה מלאת השמחה של עם ישראל, כשעמדו על שפת הים בניצחון, מוגנים מכל רע, אנו גם מבכים את אלפי היהודים שלא הצטרפו אלינו למצעד החירות ממצרים. ננצל את ההזדמנות הזו לזכור את האתגר שהוצב לנו, את חובתנו, את ההזדמנות להושיט יד לכל היהודים בדורנו, שאולי כבר אינם מזדהים אישית עם גורלנו כעם, ולקרב אותם אלינו באהבה ובכבוד.

הבה וניקח את פרשת השבוע כתזכורת לכך שכולנו חלק מסימפוניה אחת. לכל אחד מאתנו יש מערך כישורים משלו, יכולות שקיימות רק אצלו ויש לכל אחד את היכולת לתרום ליצירה המשותפת.