"אלה הדברים אשר דיבר משה" – ירושתו הרוחנית של משה לעם ישראל

הרבנית רננה בירנבאום היא ראש אולפן לגיור אור תורה לדוברי ספרדית

פרשת דברים פותחת את החומש החמישי והחותם של התורה שבכתב, אשר עוסק רובו ככולו בפרידת משה מהעם והכנתו לכניסה לארץ. "אלה הדברים אשר דיבר משה" הינם נאומו האחרון. בדבריו, מקיף המנהיג הגדול את תולדות האומה מרגע לידתה ועד תום מסעם במדבר ומסכם את תקופת מנהיגותו על עליותיה ומורדותיה. משה שואף להסביר את מהותה של האומה הצעירה ולמודת המשברים ואת הברית הנצחית הכרותה בינה לבין אלוקיה.

המנהיג אשר הציג את עצמו בראשית שליחותו כמי שאינו איש דברים, כבד פה וכבד לשון, מתגלה בשלב הפרידה כנואם גדול. משה מכוון בדבריו את עם ישראל ללמוד מכל אירוע ואירוע במדבר.

"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" (דברים א, א-ב). משה מפרט ומגולל את רשימת המקומות בהם נכשלו בני ישראל במסעם רצוף המשברים והנפילות במדבר, ממתן תורה ואילך, מחטא המתאוננים דרך קברות התאווה, חטאה של מרים, חטא המרגלים ועונשו, אסון העולים בהר, חטא קרח ועדתו, כישלון מי מריבה, הנפילה המוסרית בשיטים עם בנות מואב והעבודה הזרה שבאה בעקבותיה וכלה בחטאו של זמרי בן סלוא עם המדיינית. משה לא מוחק ומיפה את מחדלי העם. הוא חש אחריות רבה להוכיחם וללמדם. הנפילות הן חלק מההתקרבות לקב"ה ומתהליך הגאולה. משה מכוון את העם להאיר את הכישלונות.

הרב קוק אומר: "…החוש המוסרי תובע מהאדם את הצדק והטוב, את השלמות. והשלמות המוסרית כמה רחוקה היא מהאדם להגשימה בפועל וכמה כוחו חלש לכוון מעשיו אל הטוהר של אידאל הצדק הגמור! ואיך ישאף אל מה שאיננו ביכולתו כלל? לזאת התשובה היא טבעית לאדם והיא משלימתו. אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר, אין זה פוגם את שלמותו, מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו, היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות…" (אורות התשובה ה, ו).

השלמות הולכת ומתגלה דרך מסע רצוף משברים. העריגה לשלמות מחויבת המציאות כדי שתתאפשר בחירה חופשית. המציאות איננה סטטית. מאחר שכך, מחויב הדבר שגם יהיו נפילות וכישלונות. העמידה בהם מוציאה מהכוח אל הפועל את סגולת עם ישראל והאפשרות להתקדמות. הכישלונות במדבר הם גם תהליכים עמוקים בפנימיות האדם. קל לדמות את המדבר לרחם, בו מתפתח ומתהווה עם ישראל טרם לידתו, כאומה ריבונית בארצה. כאבי הגדילה ברחם טבעיים והכרחיים לצמיחת העובר. הכאבים הם תסמינים בריאים במצביעים על התפתחות תקינה של הוולד.

גם הנפילות של עם ישראל במדבר היו חיוניות בהתהוותו. משה חשש שהאומה העומדת במדבר בפאתי הכניסה לארץ ישראל תאבד את כוחותיה הנפשיים ואמונתה ביכולותיה לסיים את המסע החוצה, מהרחם לארץ היעודה.

במילון אבן שושן, ההגדרה למילה כישלון היא: "אי השגת המטרה". משה רבנו רצה להנחיל לעם ישראל שהכישלון הוא חלק או שלב במטרה, חשוב ללמידה ולצמיחה. משה מוביל את עם ישראל להבנה שהכישלון אינהרנטי ללימוד. בכל מסע ומסע מסתתר תהליך חשוב. "אין אדם עומד על דברי תורה, אלא אם כן נכשל בהם תחילה". (גיטין מ"ג, א).

משה רבנו מלמד את עם ישראל ללמוד את התורה ע"י הכישלונות וההתנסויות במרחבי החיים. אוכל, מלחמה, קונפליקטים חברתיים, מצוקות נפשיות – כולנו נפגשים בחיים באופנים רבים של כשלים. עלינו ללמוד להפכם למקפצות לחיי תורה, בעלי משמעות, שמתקבעים בתוך הלב מתוך משבר. ההבנה שהקב"ה מבקש מהאדם מימוש עמוק של האני שלו בעולם, עוזרת בהפנמה שזה דורש מסע ארוך במדבר לגילוי העצמי. הסופר והפילוסוף הבריטי בן המאה ה19 ג'ורג' ברנרד שו אמר: "החיים הם לא מסע לחיפוש עצמי, הם מסע ליצירת העצמי שלך".

לסופר רומן גארי היהודי יש ספר שנקרא "כישלון קטן". גארי משתף את קוראיו בגילוי לב שהכינוי כישלון קטן הוצמד לו ע"י אמו. היא התחילה לכנותו כך כשהגיע כמהגר מלנינגרד לארה"ב. היא לא נתנה בו אמון. אמו הייתה משוכנעת שהוא יכשל בכל. גארי מספר שהכינוי עזר לו לגייס כוחות בכל מצב ומצב. בסופו של דבר הוא דחף אותו לצמיחה והצלחה. רומן גארי רצה לשנות את התודעה הגלותית הישנה של אמו, להוכיח לה, לעולם, לעצמו, שהכישלונות לא מרפים  את רוחו ומכניסים מורך בלבו. הוא חי בתודעה חדשה. הכישלון אינהרנטי בחיים ואל לנו להיבהל ממנו.

גם בתקופתנו רבים המכאובים והמשברים ולפעמים הם גם מעוררים ספקות באמונתנו. ראוי ורצוי שגם אנחנו נאמץ את "טיפולו" של גדול הנביאים משה רבנו ונבין את מורשתו. למרות הכישלונות וההתנסויות ברמה הלאומית והאישית, אל לנו להתייאש. עלינו להתרומם מהבורות ולהסתכל על המציאות האנושית ועל הכאב כמרכיב בסיסי בתוכה. רק כך נבקע ונצליח לעבור את המסעות שלעתים מעכבים אותנו לראות, להתמודד ולשמוח, מתוך עין של אמונה במשברי הדור התקופה.

"אמר רבי אבהו: בכל מקום שכתוב 'ואלה' מוסיף על הראשנים ובכל מקום שכתוב אלה (ללא וו) פוסל את הראשונים" (מדרש רבה) בדברים "ואלה הדברים אשר דיבר משה", אשר פותחים בוו החיבור, מוסיף משה על הראשונים בהבנת האירועים ההיסטוריים, מתוך עיון והבנה שהתפתחות בריאה מחייבת כשלים וניסיונות. עלינו ללמוד ולהפיק מהם את המיטב, בלי לאפשר לחרדה מכישלון לשתק את התקדמותנו.