בחסדי ה' הטוב

הרבנית נעמי ברמן, ראש בית המדרש בתוכנית חו"ל של מדרשת או"ת לינדנבאום

השאיפה לחיות, לשבת בשלווה בארצינו, מקורותיה בפרשתינו.  "וישב יעקב בארץ מגורי אביו (בראשית לז:א)." רש"י מצטט את המדרש :"ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז (שם פסוק ב)."  לכל הנראה, המדרש מגיב לסתירה פנימית בתוך הפסוק.  יעקב יושב, אבל הארץ היא ארץ של מגורים, מלשון גרות.  הארץ שבה הקב"ה מקיים את הבטחותיו לאברהם אבינו, "גר יהיה זרעך."

אברהם אבינו עצמו התמודד עם אתגר הישיבה בארץ.  בסיומה של פרשת נח, תרח יוזם את מעבר המשפחתי לכיוון ארץ כנען.  "ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו את שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם (בראשית יא:לא)."  תרח לא הגיע ליעדו אבל הוא עבר את כל השלבים הנחוצים – יציאה, ביאה, וישיבה מחדש.  בהמשך, כמובן, אברם עצמו מחדש את התנועה. הוא לוקח את משפתחו ויוצא – "ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען (בראשית יב:ה)."  בשונה מאביו הוא אכן הגיע ליעדו.  אבל בניגוד לתרח, אברם לא עבר את כל השלבים הדרושים.  הוא אמנם יצא ובא, אבל כנראה לא הצליח מיד להתישב במקומו החדש.

גם את ישיבתו של יעקב אבינו בארץ התורה מקדימה לה דוגמה נוגדת.  בסיומו של פרשה הקודמת, אחרי המפגש המתוח בין יעקב ועשו, התורה מתארת את פרידתם.    "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו:

כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם:  וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם: (בראשית לו:ו-ח)."

המניע של המעבר הוא סתום.  "וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו."  גם כאן רש"י מציין את המתח בין הגרות לבין הישיבה. עשו עוזב את ארץ "מגוריהם" לטובת הר שעיר, מקום שבה הוא יכול להתישב. "מפני יעקב אחיו: מפני שטר חוב של גזירת כי גר יהיה זרעך המוטל על זרעו של יצחק. אמר : אלך לי מכאן, אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת ולא בפרעון השטר (רש"י פסוק ז)."

החלטתו של עשו היא הגיונית ומובנת.  למה להשאר בארץ שבה  מובטח לו שהוא לא ישב בשלוה? בכל אופן, התורה מיד מפנה את תשומת ליבנו מעשו בחזרה אל יעקב.  יעקב, שאכן נשאר ומתישב באותה הארץ בדיוק, עם אותה ההבטחה.  "וישב יעקב בארץ מגורי אביו."

צאצאיו של יעקב הממשיכים את דרכו.  מבקשים לשבת בשלווה.  קופצים עליהם כל מיני סוגי רוגז.  ובכל אופן מבקשים לשבת בשלווה.  עם צבע גואש וחיוכים.  ובני פרידמן שר "יש תקוה אם נשיר כולנו יחד. יש אמונה חזקה מכל הפחד."