גאולה שצומחת מהחיבור הכי לא קדוש
הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון
בפרשת וישב, אנו פוגשים את סיפורה של אישה נואשת, תמר, המתחפשת לזונה ומפתה את חמה, יהודה, בכדי להרות וללדת את הילד אותו הבטיח. החיבור הכי לא צפוי הזה, מוליד את שרשרת הדורות שמוביל לתהילה כדוד המלך וממנו, שרשרת הדורות למשיח.
נשאלת השאלה – כיצד ייתכן שהמשיח יצא ממפגש שכזה? שכן הדבר נשמע מתאים יותר לתוכנית ריאליטי מאשר סיפור מקראי. ובכל זאת, אנו פוגשים בעלילה הזו בפרשת השבוע שלנו, כשהתורה מפסיקה את סיפור מכירת יוסף כדי לספר לנו אודותיה. מהו המסר? על מנת לענות על כך, נחזור מעט אחורה – אחיו של יהודה מגרשים אותו מהמשפחה לאחר מכירת יוסף, כשהם רואים שהתרמית שהוא יצר הביאה כל כך הרבה צער למשפחתם ולאביהם יעקב. מנוכר מאחיו, אחרי הכישלון המנהיגותי העצום הזה, יהודה מתחיל חיים חדשים, מתחתן ומגדל משפחה, אך האסון מכה בו שנית כאשר אשתו וכבנו הבכור ער נפטר. בנו השני של יהודה, אונן, נושא את אלמנתו של ער, תמר, אך גם הוא נפטר ומשאיר את תמר אלמנה בשנית וערירית. יהודה מבטיח את בנו השלישי והאחרון, שלה, לתמר כדי להמשיך את השושלת המשפחתית, אבל האמת היא שיהודה מפחד. הוא חושש שתמר מקוללת, ובעוד הוא אומר לתמר לחזור לבית אביה ולחכות עד ששלה יגדל, במציאות, כפי שמזכיר הטקסט, אין לו כל כוונה להשיאה לשלה.
כשתמר מבינה זאת, וידוע לה כי היא אינה יכולה להתחתן עם אף אדם אחר, היא יוזמת תרמית שיהודה עצמו נופל בה. כשהיא לבושה כזונה, יהודה בא אליה ומשאיר אצלה כערבון שלושה פריטים: חותמו, מטהו ופתילו – כולם סימני מנהיגות. בהזכרתה את שלושת הפריטים הללו, התורה רוקמת יחד בחן את הסמליות ואת האסון של יהודה, ומדגישה את חוסר המנהיגות שלו, הן במכירת אחיו יוסף והן בהונאת תמר כלתו.
אבל הפעם, כשהוא עומד בפני העובדה שתמר בהריון, יהודה מכיר ומכריז "צדקה ממני" – תמר צדיקה ממני. זוהי נקודת מפנה בחייו של יהודה. לראשונה הוא מכיר בכך שהוא הגורם לאסון אנושי, וכאשר הוא מקבל עליו את האחריות לכך, נפתחת האפשרות של מנהיגות וגאולה. זוהי הסיבה שאביו הקדמון של המשיח נולד מהמפגש הלא הולם הזה. זוהי הסיבה שהסיפור מוצג לנו באמצע מכירת יוסף, כי עלינו להכיר בכך שניתן לתקן את התנהגותנו ושאור התשובה יכול להאיר גם ממעמקי החשכה.
כמה מתאים שסיפור זה נקרא רגע לפני חנוכה. בחנוכה, התקופה החשוכה בשנה, אנו מדליקים את הנרות, שמזכירים לנו שאפילו בזמנים המאתגרים ביותר, היכולת לומר "צדקה ממני" ולהכיר בטעויות שלנו יכולה להוליד תקווה ואף לשנות את מהלך ההיסטוריה. זוהי מפת הדרכים של התורה של עתיד הגאולה היהודית והאנושית בכללותה, זוהי ההזדמנות שיש לכולנו לגאול את עצמנו ואת העולם סביבנו.
חנוכה שמח ושבת שלום!
