הרמת נישואין בזמן משבר
הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון
תקופות משבר, דוגמת המשבר הגדול שחווינו בתקופת מגפת הקורונה, מעמידות הרבה ממערכות היחסים שלנו בניסיון, בין אם אלו יחסי הורים וילדים, אחים, חברים, שכנים או עמיתים. אבל, כנראה שאף מערכת יחסים לא נבחנת יותר מאשר זו שבין איש לאשתו. לצערנו מקרי האלימות במשפחה נמצאים במגמת עליה בכל העולם, וזוהי הפכה להיות מגיפה בתוך מגיפה.
מהו המסר שהתורה מנסה להעביר לנו בנוגע לטיפוח וחיזוק הקשר החשוב ביותר בחיינו בתקופות של מתחים וחרדות? הבה נחזור לשורשים של ברית הנישואין בהגות היהודית.
הגמרא במסכת קידושין מצהירה: "קיחה קיחה משדה עפרון". אחת הדרכים למסד את הקשר בין חתן וכלה בברית נישואין נגזרת מקנייתו של אברהם מקום קבורה לאשתו האהובה, שרה, כפי שאנו קוראים בפרשתנו, חיי שרה. זה מבוסס על העובדה שהמילה "קיחה", שפירושה הוא להגשים קשר, נמצאת בשימוש בהקשר של אירוע שקורה בפרשת השבוע שם אומר אברהם: "נתתי כסף השדה קח ממני" (בראשית כ"ג, י"ג) – תן לי לשלם את מחיר השדה, קח ממני את הכסף כדי שאוכל לקבור את שרה אהובתי. המילה נמצאת גם בתיאור פעולת הנישואין בפרשת כי תצא: "כי יקח איש אישה", כשאדם ממסד את הקשר עם אשתו.
למה הגמרא נצמדת להקבלה המילולית בין שני הביטויים של המילה "קח" במיסוד הקשר? בבחירת ההקבלה המילולית הזו, חז"ל רוצים להעביר לנו מסר עמוק. העובדה שאברהם עושה מעל ומעבר על מנת לקנות מיקום מובחר בכדי לקבור את אשתו האהובה, מדגיש את עומק הקשר בין השניים. החיבור העז ביניהם הוא מה שאנו שואפים לחקות בקשרי הנישואין שלנו.
קשר הנישואין הוא תהליך מופלא, שמתחיל במפגש מאוהב מתחת לחופה. אבל עם הזמן, לפעמים הרגשות הללו עלולים לדהות ונדרש מאתנו מאמץ וכוח רצון בכדי להבטיח שהאהבה והחיבור בין בני הזוג ימשיכו לגדול ולהתפתח ברבות השנים. זו הסיבה שחז"ל מעולם לא קבעו ברכה מיוחדת על מעשה הנישואין, כי ברכה היא על פעולה שיש לה התחלה מיידית וסוף, ואילו מעשה הנישואין הוא אמצעי מתמשך שדרכו אנו יכולים להשיג רגעי קדושה לאורך זמן עם אהובינו ועם הקב"ה.
לכן גם בזמני משבר, כשקשרי הנישואין שלנו עלולים להידחק לקצה הגבול, הבה ונזכור את זה. וכשאנו קוראים בפסוקי פרשת חיי שרה, הבה ונזכר באוצר האנושי, במתנה שבברית הנישואין, ונקבל על עצמנו לעבוד על חיזוק הקשרים בינינו לבין בני זוגנו.
