התקווה שצומחת מהטרגדיה
הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון
ההיסטוריה מלמדת אותנו, שמתוך הטרגדיה צומחים כוח והזדמנות. דוגמא בולטת לכך היא מלחמת העולם השנייה, אחד האסונות הנוראים בהיסטוריה. בתור בן וחתן של ניצולי שואה, משפחתנו הושמדה, יחד עם מיליוני אנשים אחרים שנרצחו ונהרגו במהלך מלחמת העולם השנייה. אולם, בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה, טכנולוגיות חדשות שפותחו במהלך המלחמה וכן שיפורים על טכנולוגיות קיימות, פרחו במפעלים שונים ברחבי ארה"ב והעולם, והם אלה שסייעו בהפיכת התקופה ההיא לאחת התקופות המתועדות המוצלחות ביותר עבור פריון וצמיחה כלכלית.
דוגמא נוספת מגיעה מעולם הטבע. לאחר ששריפה פושטת ביער ומכלה את כל הצמחייה שבו, היער מתחדש ברמה גבוהה של צמיחה מחודשת. באופן מדהים, המחקרים מראים כי יערות מחודשים עלולים להראות שונים מאוד מהיערות אותם החליפו. הנרטיב הידוע הוא, שבאחרית האסון, בין אם הוא מעשה ידי אדם או הטבע, ישנו שינוי, שלרוב הוא חיובי, בתוך המציאות של החיים שהכרנו.
הרעיון הזה, שמתוך הטרגדיה עולות ההזדמנות והתקווה, נמצא בפרשת השבוע, פרשת כי תשא, כשאנו קוראים על "חטא העגל" הנורא, החטא של עגל הזהב.
עם ישראל העומד בשיא ההתגלות, נפל לקהות חושים של ניאוף ובנה עגל מזהב (שמות ל"ב,א'-ו'). אבל מתוך המהומה והאסון של אותו רגע, צומחת מציאות חדשה, שטומנת בחובה הזדמנויות חדשות עבור עם ישראל, כאשר מתוך הטרגדיה של חטא העגל, נוצרים המשכן והמקדש. המבנה הפיזי של המשכן הוא כעת בפיקודו של הקב"ה ודרכו עם ישראל יכול לתקשר ולהתעסק בעבודת ה' באופן הנדרש.
מתוך הטרגדיה של חטא העגל באה פרדיגמה חדשה עבור תפקידו של עם ישראל והתפתחות התורה. כתוצאה מכך, התורה אינה חוק כתוב בלבד אלא מכילה כעת גם מסורת, התורה שבעל פה, בה עם ישראל שותף באופן פעיל. עם ישראל כבר לא שומר התורה בלבד, הוא רשאי כעת להיות הקלף עצמו, להיות מפרשה, מפתחה ומלמדה.
שבת שלום!
