חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

משמעות הטומאה והטהרה ביחסי האדם ובוראו

רבקי ישראלי, המנהלת החינוכית של ‘אור תורה נווה חנה’ ע”ש חנה אהרמן

רבנית רבקי ישראליספר ויקרא, או בשמו הנוסף- “תורת כהנים”, עוסק ברובו בפרשיות הקשורות לבית המקדש והעבודה בו. העבודה בבית המקדש, הכניסה אליו ואכילת קדשים דורשת מצב של טהרה.

הפרשיות שבהם אנו עוסקים בשבועות האלה הן פרשיות שמופיעה בהן רשימת הטמאים והטמאות (למעט הטמאים בטומאת מת המופיעים בפרשיה אחרת). הבה ננסה להבין לעומק מה משמעות הביטויים טומאה וטהרה וכיצד הם שייכים גם לימינו אנו.

רשימת הטמאים מתחילה בתחילת פרשת “תזריע “ונמשכת עד לסופה של פרשת “מצורע”.

ברשימה זו מופיעים ששה סוגים של טומאה הקשורה לאדם וזה סידרם:

טומאת יולדת- “אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה  שבעת ימים… ואם נקבה תלד וטמאה שבעיים…”

( ויקרא, י”ב/ ב’,ה’)

טומאת מצורע- “אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת… וראהו הכהן וטמא אותו…(שם י”ג/ ב’-ג’)

טומאת זב- “איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא…” (שם, ט”ו/א’)

טומאת בעל קרי- “ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע… וטמא עד הערב…” (שם, שם ט”ז)

טומאת נידה- “ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב…” (שם, שם י”ט)

טומאת זבה- “ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טומאתה כימי נידתה טמאה היא” (שם, שם כ”ה).

כשאנו מעיינים ברשימה זו אנו מגלים כמה מאפיינים מעניינים:

  1. טומאות מסוימות, כמו טומאת יולדת, טומאת בעל קרי וטומאת נידה הן תופעות נורמליות ובריאות.

(אישה מוגדרת כנידה, למשל, כל עוד הדימום שלה מופיע בצורה מחזורית וסדירה ולא חורג מעבר לימים המוגדרים לכך. כלומר, הגוף מתפקד בצורה מסודרת ובריאה. ברגע שהמחזוריות מופרת או שהדימום ממשיך מעבר לזמן המוגדר, מדובר בתופעה חולנית והאשה מוגדרת כזבה.)

טומאות אחרות הן ביטוי של  חולי: טומאת מצורע, טומאת זב וטומאת זבה.

כלומר, טומאה היא לא בהכרח תופעה שלילית. לעיתים טומאה מבטאת בריאות ולפעמים טומאה מבטאת חולי.

(ואכן, בדרך כלל , במצב של טומאה המבטאת בריאות , ניתן לטבול מיד בסיום התופעה. ואילו במצב של טומאה המבטאת חולי, צריך להמתין תקופת ביניים עד שניתן לטבול).

  1. הטומאה נטולת מאפיינים מגדריים – לעיתים מקור הטומאה הוא בגבר (בעל קרי, זב), לעיתים המקור הוא באשה (יולדת, נידה, זבה) ולעיתים המקור הוא בגבר או באשה (מצורע או מצורעת), אך בכל מקרה, הטומאה עלולה לעבור מאשה לגבר ומגבר לאשה על ידי מגע ו/ או על ידי קיום יחסי מין.
  2. למעט הכהנים שנאסר עליהם להטמא למת, אין איסור להיות טמא (ולמעשה גם לא ניתן לצוות על אדם שלא להיות טמא, שהרי ברוב המקרים, אם לא בכולם, הדבר איננו תלוי בבחירתו), אבל על הטמא מוטלות מגבלות: איסור כניסה למקדש ואיסור אכילת בשר קדש.
  3. כל אדם, בלא תלות במעמדו או באישיותו, יכול להיות לעתים טמא ולעתים טהור. מצד אחד אין אדם שהוא טהור לעולם, ומאידך בידי כל אדם נתונה האפשרות העקרונית לצאת ממצב של טומאה למצב של טהרה.

אם כן, מה המשמעות של טומאה וטהרה?

אדם טמא הוא אדם שנמצא בריחוק פיזי מהקדוש ברוך הוא, מכיוון שאינו יכול לקיים את הדברים המבטאים קירבה פיזית (כניסה לבית המקדש, הקרבת קרבן, אכילת בשר קדש). האם זה רע? לא בהכרח. פרשה זו באה ללמד על המצב הטבעי של האדם בעולם ועל מערכת היחסים בין אדם לבוראו. במהלך חייו מתנהלת מערכת יחסים זו בתנועה של קירבה וריחוק, בבחינת “רצוא ושוב”. לעיתים אדם קרוב ולעיתים רחוק. כשהוא רחוק הוא מצפה ומייחל לרגע שבו יוכל להיטהר ולהתקרב שוב לקב”ה וכשהוא טהור וקרוב הוא יודע שזה לא לתמיד אלא לזמן מוגבל, עד שיטמא שוב. ערך הקרבה בנוי על מערכת היחסים הדינמית שבין קרבה וריחוק ועל הייחול לקירבה חדשה.

אם כן, טומאה וטהרה מבטאות מערכת יחסים שגרתית שבין אדם לבוראו, מערכת יחסים שהיא ביטוי לדינמיות ולתנועה שיוצרות ונותנות לקשר את המשמעות העמוקה שלו. אדם צריך לדעת שבקשר שלו עם הקב”ה (וכנראה בכל קשר שהוא, גם בין בני זוג וגם בין אדם לאדם בכלל) יש משמעות גם למרחק, לניכור. אין לחשוש או להיבהל ממרחק זה אלא יש לדעת שלמרחק יש תפקיד ואפשר לנצל אותו ללימוד עמוק והבנה של משמעות הקשר.

אנו מקווים שנזכה, במהרה בימינו, לעבוד את הקב”ה עבודה אמיתית וטהורה: “וטהר לבנו לעבדך באמת”. אמן כן יהי רצון.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}