פרשת ניצבים-וילך: “לבוש חגיגי – פיזי ורוחני – לראש השנה”
הרב ד”ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון
ראש השנה יחול בשבוע הבא! שבוע הבא. הגעתו הקרבה של יום הדין נותן לנו הזדמנות לבחון את הערכים שלנו, את סדרי העדיפויות הרוחניים שלנו ולראות אם אנחנו מגשימים את הפוטנציאל שהקב”ה נתן לכל אחד מאיתנו.
אני רוצה להפנות את תשומת הלב במיוחד לנושא הבגדים שלנו. כן, כן, הבגדים שלנו. בהפטרה השבוע, בשיא הנחמה של הקב”ה את העם היהודי בעקבות גלות עמנו, חורבן בית המקדש וירושלים, הנביא ישעיהו משתמש בדימוי של בגדים כדי להציג חיים של גאולה ותכלית: “תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני…” [ ישעיהו סא:י ]. איך הלבוש – המסמל ציוד מגן פיזי, אמצעי המתקשר לעיתים קרובות למעמדו של האדם, להלך הרוח שלו, למשהו שטחי כל כך, יכול להעביר רעיון רוחני?
אחרי שאדם וחווה חטאו בגן עדן, התורה קובעת, “ויעש ה’ אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם” [בראשית ג:כא]. המדרש קובע בשם רבי מאיר שהמילה “עור” לא צריכה להתחיל באות ע’, אלא באות א’, מה שמשנה באופן רציני את משמעות הפסוק, כך שנקראים הדברים הבאים: לא שהקב”ה עשה להם בגדי עורות, אלא, הקב”ה עשה להם בגדי אור. אתם מבינים, כשאדם וחוה חטאו, הם לא היו צריכים כסות פיזית, הם היו צריכים כסות רוחנית! נשמתם הייתה זו שעמדה בסכנת “הצטננות” ונשמתם הייתה זו שצריכה הגנה.
הרב יוסף דב הלוי סולובייצ’יק, זצ”ל, מסביר עד כמה זה ראוי שהוראה זו באה מרבי מאיר, מכיוון שלרבי מאיר היו שני רבנים מובהקים, אלישע בן אבויה (המכונה “האחר”) ורבי עקיבא. רבי מאיר הבין יותר מרוב האנשים את ההבדל בין לבוש פיזי לרוחני. הרומאים התייחסו יפה לאלישע בן אבויה, “האחר”, ששיתף איתם פעולה בכיבוש יהודה. כשאלישע בן אבויה נפטר, זה היה מתוך מותרות חומרית, במיטה החמה שלו, בלבוש מגן. ובכל זאת, מכיוון שבגד בעמו, הוא מת ללא מורשת. נשמתו באה לפני הקב”ה עירומה לגמרי.
לעומת זאת, ימיו האחרונים של רבי עקיבא עברו עליו כאיש רדוף, שמסתתר כל לילה במקום אחר כדי לחמוק מהרומאים. לגופו חסרה הנוחות של לבוש חם. וכשנלכד, ובוודאי כשנפטר, כשנרצח, הוא לא מת בנוחות במיטתו שלו אלא הוא מת על קידוש השם בצורה אכזרית ביותר, ומת בעירום מוחלט. אבל המהות של רבי עקיבא היא בת אלמוות. הוא חי בנפש ובספרות של עמו. יתכן שהוא עזב את העולם הזה ללא בגדים, אך הוא כוסה במיטב הלבוש הרוחני. אז מה מצב בגדינו הרוחניים? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתקן את הקרעים שבהם, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את המלכותיות שלהם?
בואו נקדיש את הזמן שלפני ראש השנה להתבוננות פנימית זו, כדי להרהר ולהתייחס לשאלות אלו. תוך כדי כך, נגלה את היכולת שלנו להתלבש במיטב הלבוש הרוחני, ולחגוג באמת את המהות של ימים נוראים אלה.
שבת שלום.
