חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת פנחס: מפגש של שלום?

רחל בלומנטל

רחל בלומנטל למדה במדרשת או”ת לינדנבאום משנת 2012 ועד שנת 2013. כיום היא מלמדת נביא בחטיבת הביניים של בית הספר וסטצ’סטר בממרונק שבניו-יורק.

.

 

פרשת פנחס לוקחת אותנו למסע ארוך שמתחיל בכך שה’ כורת עם פנחס ברית שלום, ממשיך במפקד של העם לצורך חלוקת הנחלות ומסתיים בקורבנות המוסף. ממבט ראשון נראה שהפרשה לוקחת אותנו לשורה של פיתולים וסיבוכים לקראת סיום החומש. דרך קומפקטית ונאה לקשור את כל הקצוות הוא לספור את בני ישראל, כפי שמזכיר לנו החומש, בעודם “עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ” (במדבר כ”ו, ג’). כפי שהספר פותח במפקד, כך הוא מסתיים במפקד.

ואולם, ייתכן שהחוט המקשר בין הסיפורים בפרשתנו לא נועד לקשור קצוות אלא להעניק לנו מילות חיזוק.

באורח משונה מתחילה הפרשה לאחר מעשה הקנאה של פנחס במהלכו הוא הורג את החוטאים, שעל אודותיו קראנו בשבוע שעבר, בסוף פרשת בלק.

מדוע, אם כן, מתחילה הפרשה בהבטחה של ה’ ובברית השלום שהוא כורת עם פנחס אחרי שכל האירוע קורה?

בפסוק י”ב בפרק כ”ה נכתב:

“הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם”

לאחר שהעם מפסיק לעשות את הרע בעיני ה’ והמגפה נעצרת, מבטיח ה’ למשה שפנחס ומשפחתו תמיד ייהנו מחיי שלום.

מוזר, אבל ברית שלום איננה מושג שמוכר לנו. למעשה, הצירוף הזה מופיע רק 3 פעמים נוספות בתנ”ך כולו – פעם אחת בישעיהו ופעמיים ביחזקאל.

בפרק נ”ד פסוק י’ בישעיהו אנו קוראים על ימים טובים: כאשר העקרות יילדו והערים השוממות יתמלאו בתושבים, נשוב אל ה’ “וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט” – וברית השלום שלו עמנו תתקיים.

ושוב, בפרק ל”ד ביחזקאל, מבכה ה’ את הרועים שעזרו לעצמם אך לא אלה לאלה. חסרי הישע זקוקים לעזרה, אומר ה’, ומבטיח להיות להם לעזר. צאנו, בני עמו, יזכו ל”וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם” (פרק ל”ד, פסוק כ”ה).

בפסוקים המסתוריים בפרק ל”ז ביחזקאל אנו קוראים את חזון העצמות היבשות, שבסופו מתבקש יחזקאל להודיע לבני ישראל “וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם” (יחזקאל, ל”ז, כ”ו).

אך אם נחזור לפרשתנו: מהי אותה “ברית שלום”? מה בדיוק מבטיח ה’ לפנחס?

ממבט ראשון דומה שההבטחה שניתנת לפנחס ולמשפחתו היא שלום נצחי – שלום מאויביהם. כמאמר החזקוני, ה’ נותן לפנחס את הברכה שלא לירא מפני שנאתם של קרובי המשפחה של זמרי וכזבי. אולי, כותב החתם סופר, מברך ה’ את פנחס בשושלת כהונה (שהרי בפרקי אבות נכתב שאהרן, הכהן הגדול הראשון, היה אוהב שלום ורודף שלום).

אך קריאתנו הצמודה של הצירוף “ברית שלום” בארבע ההיקרויות שלו במקרא אינה תומכת בפירושו של החזקוני או בזה של החתם סופר. איך ייתכן שישעיהו מברך את העם בשלום מפני קרובי משפחותיהם של זמרי וכזבי? איך יכול להיות שיחזקאל מברך את העצמות היבשות בשושלת כהנים איתנה?

הנצי”ב מציע פרשנות אחרת שעומדת גם במבחן שלוש ההיקרויות האחרות. לגבי פנחס הוא אומר שכגמול על מעשיו ה’ מברך אותו במידת השלום. בעוד שמעשה הקנאה של פנחס והצורך העז שלו למחות כל עוול ופסול נבעו מאופיו, ה’ מברך אותו שבעתיד יפעל בדרכי שלום. שלא משנה לאן החיים ייקחו אותו, בין אם מדובר יהיה במפקד או בוויכוח על חלוקת נחלה, יפעל הוא תמיד בדרכי שלום.

הפרשה מתחילה לא עם מעשהו של פנחס, כי אם עם ברכת ה’ שככל שיתקדם במסעו במדבר וייכנס לארץ המובטחת, יפעל בדרכי שלום. אף שהמסע המתואר בפרשת פנחס הוא נפתל ומורכב, אנו יוצאים ממנו עם ברכת ברית השלום – לפעול בדרכי שלום ולנהוג בחסד עם הזולת.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}