פרשת שלח לך: הפרשת חלה – תוכחה, נחמה או משאב?

שריל ברנט עלתה לארץ מניו ג'רזי לפני 10 שנים. היא מנהלת התוכניות בתוכנית חו"ל של מדרשת או"ת לינדנבאום ולמדה שם בעצמה בשנים 2003-2004. היא עורכת-דין בהכשרתה, אך תחום החינוך היהודי קרוב ללבה. בזמנה הפנוי היא עוסקת בתרגום משפטי, הדרכת כלות ותמיכה רפואית. שריל מתגוררת בעיר חלומותיה ירושלים עם בעלה אדם ושני נסיכים יפי-תואר.

בפרשת השבוע, פרשת שלח לך, מופיעה מצוות הפרשת חלה. הציווי עליה מגיע מיד לאחר חטא המרגלים (פרק כ', פסוקים י"ז–כ"ב) ובהקשר של הכניסה לארץ ישראל. הפרשת חלה היא מצווה מדאורייתא שלפיה על כל אחד להפריש חלק מן הבצק שהוא או היא לשים ולתת אותו לכהן. המצווה שבמסגרתה לוקחים את המרכיבים הפשוטים ביותר ומעלים אותם לדרגה גבוהה יותר מלמדת את בני ישראל במדבר, וגם את הדורות שבאו אחריהם (ככתוב "לדורותם"), מסר חשוב לגבי תפקידו של הקב"ה בחיינו והדרישה שנהיה מודעים אליו.

בפירושיהם למצוות הפרשת חלה  נמצאים המפרשים חלוקים לגבי הרלוונטיות של ההקשר של חטא המרגלים למצווה זו. פירושים הקושרים באופן ישיר בין השניים נמצאים על הקשת הרחבה שבין היות הפרשת החלה תגובה של תוכחה לחטא המרגלים לבין היותה חידוש ההבטחה שבני ישראל בכל זאת ייכנסו לארץ ישראל. ספורנו, למשל, כותב ש"אחר חטא המרגלים הצריך גם החלה למען יהיו ראויים שתחול ברכה בבתיהם".

מדובר בתגובה קשה שגורמת לכך שהמצווה תיראה כאילו היא מהווה מעין תיקון לחטא המרגלים ושהצורך בה עולה בעקבות החטא.

מצד שני, יש גם פירושים כמו זה של הרמב"ן, שטוען בתחילת חומש במדבר פרק ט"ו פסוק ב' שהמצוות שניתנו לאחר חטא המרגלים קשורות כולן לארץ ישראל באומרו: "ואולי היה זה עתה לנחמם (את בני ישראל)". הפסוק נכתב: "בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה" (פרק כ', פסוק י"ח) – ה' חוזר ומבטיח לבני ישראל שיביא אותם לארץ ישראל, ולא זו בלבד, אלא בעצמו.

אם כן, האם מצוות הפרשת חלה היא תגובה לחטא המרגלים, תולדה שלו או צירוף מקרים בעל משמעות מבחינת מיקומו?

אולי, על אף שהדבר נדמה כסתירה, ניתן לראות את מצוות הפרשת חלה הן כתוכחה על חטא המרגלים והן כנחמה לאחר חטא המרגלים וחידוש ההבטחה שבני ישראל אכן ייכנסו לארץ ישראל ושם המצווה הזו תקוים.

בנוסף, ישנם מפרשים אחדים שכלל לא מתייחסים להפרשת החלה בהקשר של חטא המרגלים.

ספר החינוך במצווה שפ"ה מציין את שורש המצווה כך: "לפי שחיותו של אדם במזונות, ורוב העולם יחיו בלחם, רצה המקום לזכותנו במצוה תמידית בלחמנו, כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצוה ונקבל בה זכות בנפשנו, ונמצאת העיסה מזון לגוף ומזון לנפש".

הרש"ר הירש מתמקד במילים "כתרומת גֺרן" וכותב: "כדרך שהגורן מראה לנו את השפע שבו בירך ה׳ את שדותינו, כך העריסה (של החלה) מייצגת את הברכה שהוא השפיע על בתינו". באותו האופן שבו מתן התרומה מהשדות מכירה בנוכחותו של ה' ובתפקידו בתהליך, כך גם הפרשת החלה בכל בית ובית מהווה תזכורת שכזו.

על אף שאלה אינם מתייחסים במישרין לחטא המרגלים, אולי הרעיון שעלינו להסתובב תמיד בהכרה בנוכחותו של ה' היא בדיוק הדבר שיכול לסייע לנו להימנע ממצבים כדוגמת חטא המרגלים בעתיד.

ניתן לראות במצוות הפרשת חלה הן תוכחה על חטא המרגלים והן נחמה על יחסינו עם הקב"ה בעקבותיו. ניתן גם לראות בה אסטרטגיה לעתיד כדי שהדבר לא יחזור על עצמו. במהלך חטא המרגלים עשרת המרגלים, ועמם בני ישראל, לא היו מספיק מודעים למצבם ולכן נחפזו להסיק מסקנות (שגויות) רבות.

ניתן לראות במצוות הפרשת חלה הן ביקורת על בני ישראל – "לא הייתם מודעים ולכן פישלתם אז עכשיו תעשו את המצווה הזו כדי שתזכרו להיות מודעים" – והן נחמה עדינה שכן, אתם עדיין תיכנסו לארץ ישראל ותקבלו מצוות מיוחדות שמקיימים רק בה. מדובר גם בהצעה לסייע לבני ישראל לזכור לפעול אחרת בפעם הבאה.

אם נוכל להפנים את העובדה שה' שולט בסופו של דבר בחיינו ולהיות מודעים אליה, נסתכן פחות בסוג הפחדים והחששות שהשתלטו על המרגלים ועל בני ישראל בחטא המרגלים.

בניגוד למצוות אחרות התלויות בארץ, הפרשת חלה היא מצווה שמדרבנן יש להמשיך ולקיימה גם בחוץ לארץ. אולי מפני שהמצווה הזו מעניקה לנו את הכלים לעבוד על עצמנו, מעניקה לנו את ההזדמנות לשים לב, להתפלל ולהכיר בכך שהקב"ה נוכח בחיינו באופן תמידי. חטא המרגלים גרם ל"בכייה לדורות" (מסכת תענית דף כ"ט) ולכן הפרשת החלה – בין אם כתוכחה, נחמה, משאב או כל הדברים גם יחד – רלוונטית גם היא לכולנו בכל זמן ובכל מקום.

***

ישנן הצעות מעשיות רבות שיהפכו את הפרשת החלה לחוויה מודעת שתזכיר לנו את נוכחותו של ה' בחיינו, ותסייע לנו להעלות למדרגה גבוהה יותר גם את הדברים השגרתיים ביותר ולהפוך אותם לקדושים. ישנן כוונות שונות שניתן לעשות בהן שימוש בכל אחד מן המרכיבים. הנה כמה דוגמאות שליקטתי:

קמח:

אם אין קמח, אין תורה – הקמח מייצג את הצרכים הבסיסיים ביותר בחיינו. ללא קמח, לא נוכל לשרוד ולא נוכל ללמוד תורה. בתקופה מאתגרת זו אנו מתפללים שידנו תשיג יציבות כלכלית, מזון, ציוד רפואי נדרש ועוד.

מים:

אין מים אלא תורה – התורה, בדומה למים, מזינה את כולם ביכולתה להעניק חיים. זהו הרגע להעריך את החיבור שלנו לתורה, את היכולת שלנו להמשיך וללמוד למרות המכשולים ולהתפלל שנמשיך להיות מחוברים לתורה כל יום.

שמרים:

המילה "שמרים" גזורה משורש ש.מ.ר. זוהי ההזדמנות להתפלל לקב"ה שישמור ויגן עלינו, על בריאותנו, על מדינתנו, ועל מצבו של העולם כולו בעודו מתמודד עם המשבר הנוכחי. השמרים בבצק הם שגורמים לו לתפוח. למרות האתגרים עלינו לחשוב על דרכים לנצל את המצב לצמיחה אישית וקהילתית.

מלח:

קורט מלח מעשיר את טעמה של החלה. לפעמים, כמו הטעמים, יכולים הקשיים לחשוף את מי שאנחנו באמת. נתפלל לקב"ה ונשאף בעת הזאת שגם הקשיים שאנחנו חווים יחשפו בנו את החלקים הטובים ביותר שלנו ויעשירו אותנו.

ביצים:

הביצים מייצגות פוריות ואת מחזור החיים. זוהי ההזדמנות להתפלל על מי שמתקשה להביא ילדים לעולם, על מי שזקוק לרפואה שלמה, ולהחלמה מהירה ומלאה לכל מי שחלה בקורונה.

שמן:

השמן מייצג נרות ומאור. ברגעים האלה נתפלל שנראה את האור בתוך החושך הזה ונאתגר את עצמנו להיות הנר שיכול להאיר לאחרים גם בזמנים שנדמים כאפלים במיוחד.

סוכר:

הסוכר מייצג מתיקות, את מידת הרחמים ואת כל הברכות השורות בחיינו. נתפלל שהקב"ה ידון אותנו ואת העולם כולו רק במידת הרחמים וננסה בעצמנו לזכור להיות אדיבים ולראות את הטוב שבכל אדם ובכל דבר סביבנו.

רעיון אחרון קשור לכוונה שלנו בעת קליעת החלה. למה לקלוע אותה? למה לא ליצור כיכרות לחם רגילות?

יש לדבר הסברים רבים – האיחוד של זכור ושמור, של קודש וחול, שתי כיכרות משש רצועות קלועות הן כמספר שבטי ישראל ועוד.

אך החלה הקלועה יכולה גם להזכיר לנו כיצד משתלבות התוכחה והנחמה במצווה עצמה.

בנוסף, היא מלמדת אותנו את הלקח (שנאלצנו ליישם בקהילות שלנו השנה באופן מיוחד) שלפעמים יש בידינו את כל המרכיבים, יש לנו את חברי הקהילה, את ההלכות וכיו"ב, ואנו עובדים קשה כדי שהכול יסתדר, ואז משהו קורה (כגון מגפה עולמית) שמכריח אותנו לפרק הכול ולחשוב כיצד להרכיב את כל החלקים מחדש לקבלת תוצר יפהפה.

כשאנו מודעים לתפקידו של ה' בחיינו, ויודעים שיש בידינו את כל החלקים, אז גם אם הכול מתפרק כפי שקרה בחטא המרגלים, מצוות הפרשת חלה מזכירה לנו שהקב"ה איתנו ושיש לנו את היכולת להרכיב הכול מחדש.