פרשת שמות: היווצרותו של עם
הרב דוד פיין למד בישיבת המבתר בין השנים 1994–1998 והוסמך לרבנות על ידי המכון להסמכת רבנים ע"ש יוסף וגיננדל שטראוס. הוא מייסד ודיקן מרכז ברקאי להכשרת רבנים ופיתוח קהילתי.
כאשר אנו מתחילים לקרוא בחומש חדש, ראוי שנשאל את השאלה הבאה: מהי תכליתו ומהו המסר העיקרי של חומש זה? אם נבחן את ההקדמות לחומש שמות שכתבו הרמב"ן והנצי"ב מוולוז'ין, נבחין בדגשים שונים ובתשובות שונות לשאלתנו. ואולם, בשורה התחתונה, מסר זהה עולה מחיבוריהם של שני הפרשנים הללו על אף ההבדלים ביניהם.
הנצי"ב מצטט את הבה"ג (בעל "הלכות גדולות"), המכנה את חומש שמות "החומש השני". כינוי זה מעיד על היותו של שמות המשך ישיר של חומש בראשית. חומש בראשית הוא ספר הבריאה – בריאתו של העולם הגשמי. חומש שמות מתאר את הבריאה הרוחנית של העולם כתוצאה מהיווצרותו של עם ישראל כעַם עִם יציאתו ממצרים וקבלת התורה בהר סיני. המסר פה ברור: תכלית העולם איננה הגשמי בלבד כי אם הרוחני. העולם הרוחני מושפע הכי הרבה מעם ישראל, שבהיותו "אור לגויים", יביא לכך שהעולם כולו יכיר בקיומו של האל האחד. ייתכן שזו הסיבה שחומש שמות פותח בציון שמות כל בני יעקב, ובעובדה שהגיעו מצרימה, על אף שהעובדות הללו כבר ידועות לנו מסוף חומש בראשית. התורה מעוניינת להדגיש שמי שהחל את החומש כאוסף של פרטים הופך במהלכו לעם.
הרמב"ן טוען שחומש שמות הוא ספר בפני עצמו ואינו מהווה רק המשך לחומש בראשית. הוא מכנה אותו "ספר הגאולה", ובעוד שאנו עשויים לחשוב שהגאולה בו קורית עם היציאה הממשית מארץ מצרים, או אפילו עם קבלת התורה, הרי שהרמב"ן סבור כי הגאולה מתרחשת רק בסוף החומש, עם הקמת המשכן וכבוד ה' המלא אותו. כאשר השכינה שורה במשכן, שבים בני ישראל ל"מעלת אבותיהם". המסר שמעביר הרמב"ם ברור, ובמהותו אינו שונה בהרבה מהמסר של הנצי"ב: הגאולה אינה תלויה בגשמיות, וכמוה היווצרותו של עם ישראל. הגאולה יכולה להתרחש רק כאשר העם מחובר לכבוד ה' ושואף להגיע למעלת אבותיו.
מדובר במסרים קריטיים לעולם שבו אנו חיים כיום ושלעתים קרובות, באופן מאוד מלאכותי, מסתפק בגשמיות לבדה. יש לדבר ביטויים רבים, אך הדוגמה שבה אבקש לדון היא ארץ ישראל. אנו, בציונות הדתית, התמקדנו במשך שנים רבות, ובצדק, ביישובה הגשמי של ארץ ישראל. אך לא היינו טרודים דיינו בסוג החברה שקמה במדינה. החברה מתמקדת לרוב בדברים החיצוניים במקום לקדם ערכים יהודיים אמיתיים. רק כאשר נתמקד בהבאת כבוד ה' לעולם נמלא את שליחותנו כעם במלואה. אין עוד עם או אומה הדומים לעם ישראל. זהו המסר שחומש שמות מבקש להעביר לנו.