כמה אנחנו מוכנים לעזור לאחרים?
הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון
הגמרא במסכת ברכות מספרת לנו סיפור מעניין ומרתק: רבן גמליאל, קיבל את תפקיד נשיא הסנהדרין אחרי רבן יוחנן בן זכאי. הוא התעמת עם כמה מהמנהיגים הרבניים האחרים ולאחר ויכוח הלכתי, הלך לביתו של רבי יהושע כדי להשכין שלום בניהם. כאשר נכנס לביתו של רבי יהושע, ורבי יהושע קיבל אותו בזרועות פתוחות, רבן גמליאל שם לב לכך שהקירות בביתו של רבי יהושע היו שחורים. הוא אמר לרבי יהושע: ידעתי שהינך תלמיד חכם גדול, אך לא ידעתי שאתה גם מייצר פחמים ואתה חייב לעסוק במקצוע זה, כדי לפרנס את משפחתך ולקנות להם אוכל. רבי יהושע פונה לרבן גמליאל ואומר: "אוי לו לדור שאתה פרנסו, שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים במה הם מתפרנסים ובמה הם ניזונים".
בפרשה זו, משה רבנו מקבל את התפקיד של מנהיג העם היהודי. אך לפני שה' ממנה אותו לתפקיד זה, אנחנו קוראים שלושה סיפורים על משה. בראשון, משה, נצר לבית המלוכה, יוצא מהארמון של פרעה ורואה עבד מתענה בידי איש מצרי. "וירא כי אין איש" – משה רואה שאין אדם שמוכן לעשות דבר בעניין. אז משה קם לעשות מעשה כדי להציל את העבד, והורג את האיש המצרי.
בסיפור השני, משה הולך ברחובות מצרים ורואה שני יהודים מתווכחים. הוא פונה אליהם ואומר: "רשע למה תכה את רעך" – למה אתה פוגע באיש יהודי אחר? שוב, משה מרגיש את הכאב ששני יהודים אינם יכולים להסתדר ביניהם והוא רוצה לתקן את המצב.
הסיפור השלישי, מתרחש לאחר שמשה נאלץ לעזוב את מצרים והוא מגיע לערי מדין. שם הוא רואה שרועי הצאן מציקים לרועות הצאן, לבנות יתרו, הנמצאות ליד הבאר. משה מתערב ומטפל בעימות שנוצר בין שני זרים, בגלל שהוא רואה את אי הצדק שבמצב.
שלושה סיפורים אלה, שבהם משה נתקל במצב של אי צדק, הם אלה המאפשרים לקב"ה למנות אותו להיות המנהיג המושלם של העם היהודי, כי אדם אינו יכול להנהיג אם אינו חש את הכאב של האחר.
הרב סולובייצ'יק שיתף אותנו בסיפור מיוחד על סבו, שחיבר חידושים מדהימים על דברי הרמב"ם. שמו היה הרב חיים מהעיר בריסק, והוא ביקש שעל מצבתו, יהיה כתוב אך ורק שהוא היה "אב בית הדין של העיר בריסק", הרב של העיר בריסק. הרב סולובייצ'יק הסביר לנו: שככלות הכל, מה שמגדיר מנהיג אינו הדרשות המדהימות שלו ולא חידושי התורה שלו או פירושיו על הרמב"ם, אלא הנכונות שלו לדאוג לאחרים. הרב חיים מבריסק דאג לילד היתום שלא היה לו לאן ללכת, הוא דאג לעניים שלא היה להם עצים לחמם את בתיהם ולכל אדם אשר ראה אותו מתמודד במקרים של אי צדק.
מנהיג חייב להיות אדם שחש את הכאב של אחרים. וכאשר אנחנו קוראים את הפרשה הראשונה של חומש שמות ואנחנו מדברים על מנהיגות, עלינו לשאול את עצמנו: כיצד עלינו להגיב לעיוות בצדק? כיצד עלינו להגיב להתעללות? כיצד עלינו להגיב לנושא העגונות? כיצד עלינו להגיב כשילדים קטנים מוזנחים ואינם זוכים לטיפול הולם? עלינו ללכת בדרכיו של משה רבינו.
