חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

unnamed file

“גרים מספרים”- איפה אסור לגייר נוכרים?

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

במדינות רבות בעולם, קיים עד היום איסור לגייר נוכרים ליהדות ולהמיר את דתם. האיסור תקף כיום בעיקר במדינות מוסלמיות, אבל בעבר גם במדינות נוצריות מעשה הגיור היה אסור. הנימוק לכך היה שהנצרות והאסלאם הן הדתות האמתיות ולכן כל ניסיון לשנות את אמונתם של המאמינים נתפס כגרימת נזק ופגיעה.

בימי האימפריה הרומית אסרו על היהודים להמיר את דתם של הרומאים ליהדות. השליטים הרומאים ראו בתעמולה היהודית סכנה למלכות רומא ורדפו את המגיירים וגרים כאחד. הקיסרים רדפו את הגרים, הענישו אותם ואת המגיירים בהחרמת רכושם לגנזי המלוכה ואף בעונש מוות. גם גזירת המילה של האימפריה הרומית לכל בני הדתות האחרות, נעלה את הדלת בפני המתגיירים שרצו להצטרף ליהדות. כפי שכותב ההיסטוריון מיכאל אבי יונה: “לפי פקודתו של אנטוניוס  פיוס אשר בטל את גזרת אדריאנוס, נתנה רשות ליהודים למול אך ורק את בניהם, אולם כל ניסיון למול גרים נחשב למעשה סרוס ונענש על פי החוק הפלילי וכן הורחב האיסור גם על גיור עבדים” (בימי רומא וביזנטיון עמ’ 33).

למעשה, באירופה הנוצרית, עד האמנציפציה היה אסור להתגייר ליהדות ואיסור זה נמשך כיום במדינות מוסלמיות. איסור הגיור החל באירופה בחקיקה כנסייתית עוד לפני אימוץ הנצרות ע”י קונסטנטינוס. רק החל מהמאה התשע עשרה, תהליכים חברתיים, אמנציפציה ותנועת ההשכלה הביאו לשינוי הפרדה החדה בין יהודים והחברה הסובבת והחלו נישואין אזרחיים והותר מעשה הגיור. כפי שמעיד הרב חיים עוזר גרודז’ינסקי: “והנה אחרי הרעוואלוציע (מהפכה) שהייתה בימי המלחמה הגדולה שהותר הגירות וגם הוכר על פי חק ונימוסים נשואים אזרחים, נשאלתי בכיוצא בו איזה פעמים, בנכרית שניסת לישראל בציווילעיהע ורצונה להתגייר ולהנשא בחופה וקדושין” (שו”ת אחיעזר חלק ג סימן כו).

מעניין איך הרבנים התייחסו לאיסור הכנסייה והמדינות שאסרו לגייר. לפי דברי הפוסקים נראה שהם שמרו על החוק ולא גיירו, אבל מאידך, גם מצבם של היהודים לא היה במיטבו וקשה להניח שגויים חשבו על אפשרות של גיור והצטרפות לעם היהודי. כמו כן, תופעת נישואי תערובת עם בני זוג לא יהודיים לא הייתה נפוצה לפני האמנציפציה ולכן גם מספרי הגיורים לצורך נישואין היו נמוכים עד אפסיים והרבנים לא נדרשו לכך.

בתשובה של הרב שלמה קלוגר באמצע המאה התשע עשרה, נשאלה שאלה כללית בנושא גיור ובמסגרת התשובה הוא כתב: ”הנה על דבר אשר שאל מאתי במעשה ששאלו ממנו במדינות אשכנז וצרפת אשר שם ניתן הדת החדש ואירע מעשה… הנה בראש אינני מאמין שיהיה להם רשות בשם מאדוני הארץ, ואני מזהיר שחלילה להם לעשות שום דבר עד שיהיה להם רשיון מאדוני הארץ דשם שמותר לגיירה, בלא זה – כל דברינו הנאמרים למטה המה בטלין, וחלילה לעשות שם דבר בלתי כל הנ”ל. והנה אם יהיה איזה מקום שישיג רשיון על זה נבוא לעמק הדין” (שו”ת טוב טעם ודעת, סימן ר’ל). הרב שלמה קלוגר, היה מצוי בהוויות השינויים בתקופתו והוא מציין “שאירע מעשה” אבל הוא מדגיש שאין לגייר מבלי אישור של המדינות.

בשו”ת רבי עקיבא איגר, יש התייחסות למקרה של אדם שהיה באמצע הליך הגיור, אבל לא ניתן לגייר ולמול אותו בלי אישור של הרשויות, רבי עקיבא איגר עומד בתוקף על כך שלא ניתן לגיירו בלי אישור הממשלה ודורש מהרב להיות לדוגמה ולהקפיד על חוקי המדינה: “על שאלתך בערל שבא להתגייר ולמולו, ואין רצונך למולו היותו נגד חוקי הרעגירונג /הממשלה/ כי אמנם כן מוטל על כל רב מורה ישר להזהיר את העם אשר יושב בקרבו, כי כן דבר המלך ישמרו ובפקודותיו אל ימרו, וכאשר גם אנכי הצעיר הזהרתי בעזה”י רבות פעמים בדרשותי, והראיתי לדעת כי כן החיוב על כל אדם מישראל, בראיות חזקות כראי מוצקות, ממקרא ומגמרא ומסברה, וכאן אין מקומו להאריך, ועל אחת כמה וכמה שהרב בעצמו יהיה נאה מקיים, וכל העדה ממנו יראו ויכבדו את המלך ואותו ייראו ואך הוא מבקש עכ”פ ללמדו מקרא וסדר תפילה יום יום שזהו אינו נגד דת המלך, ואח”כ ילך למקום שמותר להתגייר” (מהדורא קמא סימן מא).

יש לציין פרט היסטורי מעניין, שבמהדורות ישנות של שולחן ערוך בסימן רס”ח ביורה דעה העוסק בהלכות גרים, מופיעה כותרת: “דיני גרים בימים הקדמונים ובמדינתנו אין לנו רשות לקבל גרים מדינא דמלכותא דינא”.

(בהעלותך תשפ”ב)

למאמרים קודמים בסידרת “גרים מספרים”

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}