חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

unnamed file

“גרים מספרים”- גר קטן שכבר לא רוצה להיות יהודי

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

ללא שם 2022 01 19T135644.055הגר שבגר יכול למחות רק כאשר הוא מגיע לגיל בגרות, אולם רק בשלב המעבר בין נערות לבגרות. הגמרא מגבילה את זכות המחאה לשעה אחת בלבד

גיורו של אדם מבוגר הוא בדרך כלל חד כיווני, ברגע שאדם בוחר להיות חלק מהקולקטיב היהודי וקיבל על עצמו עול מצוות הוא אינו יכול לחזור בו ולשנות את מעמדו. לא כך בקטן שהתגייר על דעת בית הדין, שעל פי דברי רב יוסף הוא יכול למחות ולבטל את הגיור שנעשה בהיותו קטן: “אמר רב יוסף הגדילו יכולים למחות” (כתובות י”א, א). כלומר, כיוון שגיור הקטן נעשה מדין זכייה ללא הבנה וכוונה ברורה של הקטן, יש לו זכות לומר שאינו רוצה להיות יהודי, כדברי רש”י: שיכולים “למחות ולומר אי אפשינו להיות גרים וחוזרין לסורן”.

הרציונל של גיור קטן הוא מאד מעניין; גירות של קטן מבוסס על העיקרון של “זכין לאדם”, כלומר, שבית הדין מגייר את הילד לטובתו הרוחנית כיון שיש בכך זכות, אבל מאידך, הקטן מקבל את האפשרות לומר שלדעתו אין זכות בגיורו והגירות לא תחול בעל כורחו של הילד. במובן מסוים, ניתן להבין שהגיור של הקטן נעשה על תנאי והוא אינו גר שלם ותלוי ועומד עד מועד אישורו של הקטן כאשר יתבגר ורק אז יושלם תהליך גיורו. כביכול, הגיור של הקטן נעשה בשני שלבים; השלב הראשון בהיותו קטן על דעת בית הדין, והשלב השני בבגרותו של הקטן, אז הגיור מקבל תוקף מלא ושלם כיוון שהגר לא מוחה ומקבל מרצון את גיורו. אבל, עצם העובדה שבית הדין זוכין לאדם ומלין ומטבילין אותו בברכה, מלמדת על כך שהגיור הוא גיור שלם ואף על פי כן, הגר הקטן יכול לעקור את הגיור על ידי מחאתו.

הקטן יכול למחות רק כאשר הוא מגיע לגיל בגרות, כלומר הבנות בגיל שתים עשרה והבנים בגיל שלוש עשרה, אולם מחאה זו אינה נצחית ואין-סופית, אלא רק בשלב המעבר בין נערות לבגרות. הגמרא מגבילה את זכות המחאה לשעה אחת בלבד: “כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה שוב אינה יכולה למחות” (כתובות שם). כלומר, המחאה יכולה להיות רק בשעה הראשונה של גיל ארבע עשרה לזכר וגיל שלוש עשרה לנערה. מעניין הדבר שיש פוסקים שאינם תולים את גיל המחאה דווקא בגיל בגרות ועונשין אלא בשלב שבו הילד הופך לבר דעת ומודעות (ראה פסקי הרי”ד על מסכת כתובות ושו”ת חת”ם סופר, יו”ד שי”ז).

אבל, אם הגר הקטן עבר את הזמן הזה ולא מיחה הוא מגלה את דעתו שנח לו בגיור שנעשה בו והוא רואה בכך זכות ולא יכול לחזור ולמחות. לפי דעת הר”י הקטן שגדל לא יכול למחות במידה והוא החל לשמור מצוות: “כיון שהגדילה שעה אחת וקיימה מעשה יהדות”; הוא בחר בדרך היהדות ולא יכול למחות. או בלשונו של הרא”ש: “אם הגדילו יכולים למחות קודם שראינום שנוהגים דת יהודית, אבל מיום שהגדילו וראינום מקיימי מצוות שוב אין יכולים למחות”. כלומר שהפסקת המחאה של קטן תלויה או במעמדו הביולוגי של זמן הבגרות או במצבו הרוחני של קיום המצוות. כיום אנו רגילים לראות בטקס בר המצווה או בת המצווה רצון של הגר הקטן להמשיך בדרך היהדות ובבחירה לקבל את הגיור שנעשה ללא ידיעתו בהיותו קטן. שמירת מצוות תוך כדי מועד הבגרות, הנחת תפילין ועלייה לתורה, הדלקת נרות שבת והפרשת חלה, כל אלו מלמדות על קבלת היהדות מרצון והן מפסיקות את יכולת המחאה של הגר והרי הם יהודים לכל דבר ולא יוכלו לחזור בהם (שו”ע יו”ד רס”ח, ח’).

אולם גם אם הקטן לא ישמור מצוות לאחר גיורו ובעת בגרותו, אין בכך מחאה על הגירות עצמה כפי שכתב באופן חד וברור בעל האחיעזר שגם אם הקטן לא שמר שבת לאחר שהוא הפך לבוגר “באמת מאי שחילל את השבת ושאר עבירות אין זה כמחאה על הגירות רק שעובר עבירה כישראל ובודאי דהוי גר”. (שו”ת אחיעזר ח”ג ס’ כ”ח). הנחת היסוד בגיור קטנים היא שיש חזקה שהקטן רוצה להמשיך את דרכו היהודית במיוחד אם אביו ואמו הם יהודים והם אלו שהביאו אותו להתגייר או שהוא התגייר ביחד עמם. בנוסף לכך, יש להזכיר את דעת החת”ם סופר שכתב כי רק גר קטן שהתגייר על דעת בית הדין ללא הוריו יכול למחות, אולם מי שבא לבית הדין להתגייר ביחד עם הוריו או שהוריו הם יהודיים (כגון בן מאומץ) אינו יכול למחות כיוון שזכות גמורה היא עבורו להיות באותו מעמד ובאותה דת של הוריו הביולוגיים או המאמצים.

(יתרו תשפ”ב)

למאמרים קודמים בסידרת “גרים מספרים”

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}