חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9F

“גרים מספרים”- האם מותר להזמין אדם בתהליך גיור לליל הסדר?

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

 א’

paulette wooten mY KHvpfLqQ unsplash 768x512 1 300x200 1

אחת השאלות המטרידות את מנוחתם ודעתם של עורכי סדרים ובעלות הבית היא שאלת האורחים בליל הסדר. חג הפסח הוא חג המשפחה היהודית והזמנת קרובי משפחה ואורחים היא חלק אינטגרלי מסימני החג. אולם כאשר יש צורך להזמין אנשים שהם מחוץ למעגל המשפחה היהודית או העם היהודי, מתחילות להתעורר שאלות ודילמות. כיצד לנהוג ביחס להזמנת אורחים לא יהודיים לליל הסדר? האם גוי יכול להשתתף בסדר פסח? האם אדם קתולי יכול להשתתף בליל הסדר? האם אדם בתהליך גיור שעדיין לא טבל יכול להיות מוזמן לסדר פסח?

מקורה של שאלה זו היא ככל הנראה הפסוק בתורה העוסק בקרבן פסח ובו נאמר: “וכל ערל לא יאכל בו”, שממנו לומדים שערל שאינו חלק מהקולקטיב היהודי לא יכול להשתתף בקרבן פסח. רבים  עושים גזרה שווה מקרבן פסח לסדר פסח, ולמרות שסדר פסח הוא זכר לקרבן פסח, האיסור של  השתתפות ערל בקרבן פסח איננו מתייחס כלל ועיקר לסדר פסח. הגמרא במסכת פסחים (דף כח עמוד ב)  מסבירה: “ורבי שמעון: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא, דלא גרע מערל ובן נכר. דכתיב (שמות יב) ‘וכל ערל לא יאכל בו’ – בו הוא אינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ובמרור”.

סדר פסח מציין את לידתו של העם היהודי. הוא מציין את הרגע האינטימי שבו עם ישראל הופך לעם ולמשפחה בבחינת “עם לבדד ישכון”. הלכך, יש קושי רגשי ומנטלי לצרף לזמן ולמקום אינטימי בקרב המשפחה, אנשים שהם לא חלק מהמשפחה. אולם עלינו לזכור שמלבד זה שאין איסור להזמין אנשים לא יהודיים לסדר פסח או ליום טוב, הרי שכיום חלק גדול מאורחי הסדר הלא יהודיים הם במובן מסוים, חלק מהמשפחה. מדובר בדרך כלל על בנים לאבא יהודי- זרע ישראל, שבמקרים אלו כתבו הפוסקים שיש לעשות מאמץ לקרב אותם לחיק העם היהודי ותורת ישראל. או אנשים שנשואים לבני זוג יהודיים, או אנשים שרוצים לעבור גיור כהלכה, כולם רוצים להיות סביב שולחן הסדר. הסדר משמש לא רק הזמנה לסדר, אלא הזמנה למשפחה, הזמנה להיות חלק מהעם היהודי ולהצטרף לא רק לשולחן הסדר אלא לאמונה היהודית ולעמך עמי וליצור תחושת שייכות ומשמעות.

בגלל הריחוק הרב שנוצר בין יהודים ברחבי העולם לתורת ישראל, יש לנסות להזמין את כל הבנים שהתרחקו וכן לא יהודיים המבקשים להתקרב לאמונה היהודית ולעם ישראל. ליל הסדר מהווה מסגרת מצוינת לקירוב רחוקים ולפתיחת השערים תוך כדי שמירה על הייחודיות של אמונתנו ועל גבולות העם היהודי.

לכאורה, אסור להזמין נכרים לארוחה אצל יהודים ביום-טוב שלא חל בשבת  משום הגזירה: שמא ירבה בבישול לצרכם, היינו שבזמן שהיהודי מבשל בחג, הוא מבשל לא רק אוכל נפש ליהודים, אלא גם עבור האורחים הנכרים. שאלה זו נשאלת בייחוד לגבי ליל הסדר, אבל היא מעשית גם לגבי שאר ימים טובים. הבעיה היא לא עצם ההזמנה של אדם שאינו יהודי לשולחן הסדר, אלא הכנת אוכל  עבורו ביום טוב. (שו”ע או”ח תקיב א).

מקור האיסור הוא בגמרא במסכת ביצה (כא, ב): “אמר רבי יהושע בן לוי: מזמינין את הנוכרי בשבת, ואין מזמינין את הנוכרי ביום טוב, גזרה שמא ירבה בשבילו”. וכך פסק הרמב”ם (הל’ יום טוב א, יג): “אין אופין ומבשלין ביום טוב כדי להאכיל גויים או כלבים, שנאמר: ‘הוא לבדו יעשה לכם’ – ‘לכם’ ולא לגויים, לפיכך מזמינין את הגוי בשבת ואין מזמינין אותו ביום טוב, גזירה שמא ירבה בשבילו, אבל אם בא הגוי מאליו אוכל עמהן מה שהן אוכלין שכבר הכינוהו” (והטור והשו”ע, או”ח סי’ תקיב סעיף א). הפוסקים התירו באופנים שונים, כשברור שלא יבשל  במיוחד עבור האורח, כגון שבא מאליו אחרי שהסעודה כבר מוכנה או שממילא מבשלים כמות גדולה יותר לכולם. אולם פשוט הדבר שאם כל המאכלים, מבושלים לפני יום טוב ומוכנים בהתאם לכמות האורחים, אין בכך בעיה. הלכך, כיום, שברוב הבתים מכינים את כל הסעודה מראש, אין איסור להזמין אדם לא יהודי או מי שנמצא בתהליך גיור לחג, שכן אין חשש של שמא ירבה עבורו.  כמובן שאם מדובר על מקרה הפוך של גר צדק שהתגייר, מותר לו לארח את אביו הגוי לליל הסדר שכן הוא חייב לכבדו.

למאמרים קודמים בסידרת “גרים מספרים”

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}