חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9F

הזמנת לא יהודים וגרים לליל הסדר – מותרת?

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

י”ב בניסן ה׳תשפ״ג (אפריל 3, 2023)

אחת השאלות המטרידה מאד את מנוחתם ודעתם של יהודים בארץ  ובתפוצות היא שאלת האורחים בליל הסדר. חג הפסח הוא מעל הכל חג המשפחה היהודית והזמנת קרובי משפחה ואורחים היא חלק אינטגרלי מסימני החג. אולם, כאשר יש צורך להזמין אנשים שהם מחוץ למעגל המשפחה היהודית או העם היהודי, או בעלי זהויות דתיות או מיניות  שונות, מתחילות להתעורר שאלות ודילמות. כיצד לנהוג, למשל, כאשר אחד מבני המשפחה היהודית התחתן בנישואי תערובת עם אישה לא יהודייה, מה צריכים לעשות ההורים? להזמין את הבן ביחד עם אשתו הנוכרית והנכדים הלא יהודיים לסדר? האם במקרה זה צריך גם להזמין את המחותנים הקתוליים, לצורך “שלום בית” עם הבן והכלה ומפני “דרכי שלום” עם המחותנים הלא יהודיים?

אחת השאלות שנשאלתי הרבה פעמים במשך שנות הרבנות בתפוצות ועד היום היא, האם גוי יכול להשתתף בסדר פסח? האם אדם קתולי יכול להשתתף בסדר פסח? האם אדם בתהליך גיור שעדיין אינו טבל מוגדר כיהודי או כגוי לצורך השתתפות בסדר פסח? האם יש איסור להזמין הומוסקסואל ובן זוגו לסדר פסח? האם ערל שאינו מהול יכול לסב לשולחן הסדר?

למרות שמקורה של שאלה זו הוא ככל הנראה הפסוק בתורה העוסק בקרבן פסח “וכל ערל לא יאכל בו” ורבים עושים גזרה שווה מקרבן פסח לסדר פסח, הרי שסדר פסח הוא זכר לקרבן פסח, אבל האיסור של  השתתפות ערל בקרבן פסח איננו מתייחס כלל ועיקר לסדר פסח. הגמרא במסכת פסחים (דף כח עמוד ב)  מסבירה: “ורבי שמעון: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא, דלא גרע מערל ובן נכר. דכתיב (שמות יב) ‘וכל ערל לא יאכל בו’ – בו הוא אינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ובמרור”. יתרה מזו,  ערל הוא יהודי לכל דבר וחייב בכל מצוות התורה ואף בסדר פסח.

אולם, נדמה לי שביסוד שאלות אלו מסתתר עקרון חשוב. סדר פסח, מציין את לידתו של העם היהודי, מציין את הרגע האינטימי שבו עם ישראל הופך לעם ומשפחה בבחינת “עם לבדד ישכון”. הלכך, יש קושי רגשי ומנטלי לצרף לזמן ולמקום אינטימי בקרב המשפחה, לזמן שהוא מאורע פנים-יהודי מובהק, אנשים שהם לא חלק מהמשפחה. אולם, עלינו לזכור שמלבד זה שאין איסור להזמין אנשים לא יהודיים לסדר פסח או ליום טוב, הרי שכיום חלק גדול מאורחי הסדר הלא יהודיים הם במובן מסוים, חלק מהמשפחה, או שהם בנים לאבא יהודי- זרע ישראל, שבמקרים אלו כתבו אחרונים שיש לעשות מאמץ לקרב אותם לחיק העם היהודי ותורת ישראל, או נשואים לבני זוג יהודיים, או עברו גיור קונסרבטיבי או רפורמי או רוצים לעבור גיור כהלכה. כולם רוצים להיות סביב שולחן הסדר. הסדר משמש לפי זה לא רק הזמנה לסדר, אלא הזמנה למשפחה, הזמנה להיות חלק מהעם היהודי ולהצטרף לא רק לשולחן הסדר אלא לאמונה היהודית ולעמך עמי וליצור תחושת שייכות ומשמעות.

מובן הדבר, שלא ניתן להזמין את האורח היהודי ולהתעלם מן הצד הלא יהודי ראשית, בגלל שפעמים רבות שאם לא נזמין את הצד הלא יהודי, נאבד גם את היהודי והוא יהיה בבחינת הבן החמישי שלא יושב בשולחן הסדר. אבל נדמה שיש כאן גם סברא של שיקול דעת ודרך ארץ השייכת לקטגוריה של “‘דרכי שלום’, המופיע במשנה במסכת גיטין (ה, ח): “אין ממחין ביד עניי גויים בלקט, שכחה ופאה – מפני דרכי שלום”. בימינו  אין איסור לשתף ערלים ונכרים בליל הסדר. ההפך הוא הנכון, בגלל הריחוק הרב שנוצר בין יהודים ברחבי העולם ותורת ישראל, יש לנסות להזמין את כל הבנים שהתרחקו וכן לא יהודיים המבקשים להתקרב לאמונה היהודית ולעם ישראל. ליל הסדר מהווה מסגרת מצוינת לקירוב רחוקים ופתיחת השערים תוך כדי שמירה על הייחודיות של אמונתנו ועל גבולות העם היהודי. צריך להזמין את ארבעת הבנים וגם את הבן החמישי – וגם את הבן השישי לליל הסדר.

לכאורה, אסור להזמין נכרים לארוחה אצל יהודים ביום-טוב שלא חל בשבת  משום הגזירה: שמא ירבה בבישול לצרכם, היינו שבזמן שהיהודי מבשל בחג, הוא מבשל לא רק אוכל נפש ליהודים, אלא גם עבור האורחים הנכרים. שאלה זו נשאלת בייחוד לגבי ליל הסדר, אבל היא שייכת גם לגבי שאר החגים. למעשה, הבעיה היא לא עצם ההזמנה של אדם שאינו יהודי לשולחן הסדר, אלא הכנת אוכל עבורו ביום טוב.

מקור האיסור בגמרא במסכת ביצה (כא, ב): “אמר רבי יהושע בן לוי: מזמינין את הנוכרי בשבת, ואין מזמינין את הנוכרי ביום טוב, גזרה שמא ירבה בשבילו”. וכך פסק הרמב”ם (הל’ יום טוב א, יג): “אין אופין ומבשלין ביום טוב כדי להאכיל גויים או כלבים, שנאמר: “הוא לבדו יעשה לכם” – ‘לכם’ ולא לגויים, לפיכך מזמינין את הגוי בשבת ואין מזמינין אותו ביום טוב, גזירה שמא ירבה בשבילו, אבל אם בא הגוי מאליו אוכל עמהן מה שהן אוכלין שכבר הכינוהו” (והטור והשו”ע, או”ח סי’ תקיב סעיף א).

אולם פשוט הדבר שאם כל המאכלים מבושלים לפני יום טוב ומוכנים בהתאם לכמות האורחים, אין בכך בעיה. הלכך, כיום, שברוב הבתים מכינים את כל הסעודה מראש, אין איסור להזמין את הלא יהודי לחג, שכן אין חשש של שמא ירבה עבורו. הפוסקים כתבו גם עוד דרכים להתיר, אבל אין כאן המקום להאריך. חג שמח לכל עם ישראל !

(פסח תשפ”ג)

למאמרים קודמים בסידרת “גרים מספרים”

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}