חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9F

“גרים מספרים”- מה תפקידו של בית הדין בהליכי גיור?

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

בגיור אין “צד שני” כפי שקיים במשפט הפלילי בבית משפט

%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91 %D7%9C%D7%9C%D7%90 %D7%A9%D7%9D 72מעשה הגיור איננו חד צדדי. הוא דורש רצון להתקבל לעם ישראל מצד המתגייר ורצון לקבלו מצד השותפים לברית, עם ישראל. בית הדין משמש כגורם חשוב והכרחי בתהליך הגיור ובלעדיו אין הגיור תקף כלל. מי שבא להתגייר מבקש “להיכנס תחת כנפי השכינה” (רמב”ם, הלכות איסורי ביאה פי’ג, ה”ד) ובית הדין “מקבלין אותו”. ללמדנו שיש צורך בפעולת קבלה. (הביטוי של “קבלת גרים” מופיע פעמים רבות בתלמוד: יבמות ט”ז, א, כ”ד,ב, מ”ו, ב).

בסוגיות שונות בגמרא, חז”ל מציינים שגיור מצריך בית דין של שלושה. “תנו רבנן: “ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו”, מכאן א”ר יהודה, גר שנתגייר בבי”ד הרי זה גר, בינו לבין עצמו אינו גר” (יבמות מ”ז, ע”א). לדעת רבי יהודה, הגיור איננו מעשה אינטימי בין הגר לבין עצמו, אלא הוא זקוק לסמכות של ג’ דיינים לצורך כניסתו לעם ישראל דרך שער המשפט, נראה שלפי דברי הגמרא, בית הדין הוא היוצר את הגיור, מתוך סמכותו המשפטית – קונסטיטוטיבית. ובמסכת יבמות: “גר צריך שלושה, משפט כתיב ביה “(מ”ו ע”ב(. זוהי גם עמדתו של רבי יוסף קארו בשולחן ערוך : “כל ענייני הגר, בין להודיעו המצות לקבלם בין המילה בין הטבילה, צריך שיהיו בשלושה הכשרים לדון, וביום” (יורה דעה, הלכות גרים רס”ח, ג).

למרות הביטוי המופיע בגמרא “משפט כתיב ביה”, ברור לכל מי שעיניו בראשו שאין תפקידו של בית הדין לגיור כבית הדין לדיני ממונות, דיני נפשות או לענייני אישות, שכן לרוב בית הדין חוקר ומברר טענות בין שני צדדים, אבל בגיור אין “צד שני” כפי שקיים במשפט הפלילי בבית משפט. על כך כתב הרב הרצוג: “משפט הכתוב בגר אינו אלא להורות שגר צריך שלושה… אבל אינו במובן של דין ממש”, כלומר, בית הדין לגיור אינו פורום שיפוטי, אלא הוא מחיל את הגיור על האדם המתגייר (שאלה בענין גירות, קובץ מזכרת לזכרו, עמ’ 50).

מהו תפקידו של בית הדין בהליך הגיור? האם מדובר בתפקיד שיפוטי? האם עליו לברר את רצינות כוונותיו של המתגייר להצטרף לקולקטיב היהודי? או שמא מדובר בתפקיד מנהלי- להשגיח שהכל נעשה על פי כללי ההלכה?

לדעת רש”י, תפקידו של בית הדין הוא להודיע לגר את המצוות, כלומר שמדובר בתפקיד תפקודי – חינוכי: “צריך שלושה – ישראלים, שנזקקין לו להטבילו ולהודיעו מקצת מצות קלות וחמורות” (רש”י, קידושין סב ע”ב, ד”ה צריך שלושה).

הרב יוסף דב סולוביצ’יק כתב על תפקיד בית הדין: “…שיש כאן כריתת ברית ובית הדין מייצג בה כביכול את השכינה – את ה”לפני ה'” שעומד בה האדם הגר נוכח האלוהים בשעת כריתת הברית” (על התשובה, עמ’ 137).

עמדתו של הרב שאול ישראלי היא “שיסוד עיקרי הגירות… שכלל ישראל מסכימים לקבל אותו לקהלם, וזה מתבטא בזה שבית הדין, שהוא בא כח של עם ישראל, מחליטים לקבלו” (חוות בנימין, כרך ב, סימן ז).

בית הדין, משמש כשלוחו של כלל ישראל לקבל, לקרב את המבקש להיות חלק מהברית. לפי גישה זו, בית הדין אינו מבצע פעולה משפטית או קניינית אלא רק פעולת “קבלה”, כלומר- הסכמה עקרונית שאדם זה יצורף לקולקטיב של עם ישראל. בית הדין מאשר את כנותו של אדם להיות חלק מהברית ומאשר את רצונו של עם ישראל לצרפו לברית.

בית הדין מהווה נציגות מוסמכת של הקולקטיב היהודי שאליו מצטרף המתגייר, מדובר על תפקיד פורמלי אך לא נדרשת ממנו מומחיות או מעמד משפטי.

הרב אשר וויס, כתב כדרכו חידוש מעניין: “נסתפקתי בכח הבי”ד בגירות, האם בי”ד עושים את הגירות והם הם המכניסים את הגר תחת כנפי השכינה ומחילים עליו דין ישראל או שמא הגר עצמו הוא המכניס עצמו לכלל ישראל, אלא שגזרה תורה שכניסה זו צריכה בית דין. נראה שאין הבי”ד מחילין, אלא הגר עצמו עושה כן ע”י הבי”ד (מנחת אשר, פרשת נשא, תשס”ח).

הרב משה פינשטיין פוסק להלכה שהגר צריך לקבל מצוות בפני שלושה, בשלבים הבאים של הגיור, מילה וטבילה, אם בית הדין לא היה נוכח, הגיור יתקבל בדיעבד. הסיבה לכך טמונה בתפקידו של בית הדין כמשנה את מצבו של הגר על ידי כך שהוא מקבלו לעם ישראל: “…דדין ב”ד שצריך לגרות הוא רק לפסק הדין והסכמתם לנכרי זה ולנכרית זו שראוין להתגייר ויעשו גרים כשיהיה להנכרי מילה וטבילה ולהנוכרית טבילה, שזה הוי רק בשעת קבלת מצוות שאז פוסקים הבי”ד ומסכימים לגרות…” (דברות משה על מסכת יבמות, סי’ לה, ענף ב, עמ’ תע”ט).

(ראה תשפ”א)

למאמרים קודמים בסידרת “גרים מספרים”

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}