חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9F

מיהם הסובוטניקים היהודים? – חלק ב’

הרב אליהו בירנבוים, מנהל תכנית אור תורה נדחי ישראל, אור תורה סטון

כ”ז באדר התשפ״ג (20 למרץ, 2023)

הגרים הסובוטניקים שמרו על מצוות היהדות במשך השנים. הם בחרו לחיות ביחד בכפרים קטנים כדי להתרחק מעיניהם הבוחנות והעוינות של הגויים וכדי שיוכלו לקיים מניין בתוכם ללא הפרעות. בעדת הגרים הסובוטניקים תמיד שמרו שבת וכשרות, התפללו שלוש פעמים ביום והניחו תפילין. הם חגגו את כל החגים היהודיים מיום כיפור ועד ל”ג בעומר. אפו מצות משלהם לפסח ואף שלחו את ילדיהם ללמוד בישיבות בליטא. הגרים הסובוטניקים היו זהירים בנישואי תערובת, גידלו זקנים, והקפידו בדיני טומאה וטהרה. הם אכלו בשר רק משחיטה עצמית.

במשך השנים היו בקהילות הגרים הסובוטניקים רבנים ומלמדים אשר הנהיגו את העדה והדריכו אותה בדרכי התורה והמצוות, הם הביאו מלמדים ומורים מקהילות יהודיות גדולות בליטא ורוסיה. המבקר בויסוקי, כפרם של הגרים הסובוטניקים, מתרשם מייד מסימני היהדות בחייהם של הגרים הסובוטניקים וכן בחיי הכפר כולו.

בכפר יש בית קברות יהודי הקיים מאז הקמת הכפר לפני כ-100 שנה. בית הקברות נפרד לגמרי מבית הקברות הנוצרי. על שער הכניסה מתנוסס כיום מגן דוד ועל חלק מהמצבות יש מגן דוד. מצבות אחרות הן ללא סמלים דתיים כלל. אולם הדבר הייחודי בבית הקברות בויסוקי הוא ששמרו על קבורה נפרדת לגברים ונשים וכיוון הקבורה הוא עם רגליי הנפטרים לכיוון ארץ ישראל.

לבני הכפר בויסוקי יש כתובות של הוריהם, שופרות עתיקים, טליתות ישנות בנות יותר מ-100 שנה וכלים מיוחדים לאפיית מצות בבתים. מעניין, שעד היום בני הכפר בויסוקי והגרים הסובוטניקים בכלל, מקפידים להכין מצות בבתיהם. הכפר וויסוקי שונה גם מכפרי הסביבה בכך שהוא כפר “אורגני”. למרות שבכל כפרי הסביבה מגדלים חזירים ובשרם משמש לבשר תאווה לבני המקום, בכפר וויסוקי לא תמצאו זכר לחזיר, אין כניסה לבהמה טמאה זו.

עד לפני מספר שנים היה שוחט בכפר, אולם כיום אנשי הכפר שוחטים בעצמם ליד בתיהם, כל אחד לפי ידיעותיו ועם סכין המטבח המצוי בביתו. לעולם הם לא יקנו בשר מחוץ לכפר.

נשות הכפר מעידות על עצמן שהיו טובלות בנהר, בין בקיץ ובין בחורף. גם כאשר הנהר היה קפוא ומכוסה קרח, הן שברו את הקרח וטבלו בתוך מימי הנהר הקפואים.

הסובוטניקים שומרים שבת, לא עובדים בשבת בשדה, לא מבשלים, לא מכבסים ויום שבת הוא יום המנוחה והתפילה בכפר במשך כל השנים.

מאמצע המאה ה-19 אנו עדים להתקרבות של הסובוטניקים ליהדות הקלאסית, בסגנון ובנוסח אשכנזי. ישנן עדויות מתקופה זו על כך שסובוטניקים גרים, למדו בישיבות יהודיות, רכשו תשמישי קדושה מיהודים, שכרו מלמדי תינוקות ומלמדים מקרב היהודים האשכנזים, והביאו חזנים ושוחטים לקהילותיהם.

יש לציין שהדור המבוגר של הסובוטניקים נימול וכן שעד לפני כ-50 שנה הסובוטניקים התחתנו רק בתוכם ולא היו נישואי תערובת כלל, אולם בשנים האחרונות השפעתו של המשטר הקומוניסטי וכן של המודרנה שהגיעה גם לכפרים באזור, מורגשת ופתחה את הקשר עם העולם הלא יהודי. למרות ההתנגדות העיקשת של ההורים עם בני או בנות זוג ש”לא משלנו” והם רוסים או גויים בעיניהם, הדור הצעיר לא תמיד מקפיד ללכת בדרך ההורים.

הגברים הסובוטניקים מתכנסים כמנהגם מדורי דורות ומתפללים בימי שני וחמישי. פעם היו מתפללים כל יום, אולם התמעטו הדורות והמתפללים מתכנסים רק בימי שני וחמישי.

בבתי הדין בארץ אישרו במשך השנים את יהדותם של תושבי אילינקה, הכפר המרכזי של הסובוטניקים. בני הכפר היו רשומים בתעודות הלידה הרוסיות כיהודים, לעומתם בני הכפר הסמוך בויסוקי לא נרשמו כיהודים מתוך פחד מהשלטונות. הסובוטניקים מודעים לכך שעקב ההיסטוריה הייחודית שלהם וכיון שאין להם את המסמכים הדרושים היום במדינת ישראל לצורך הוכחת יהדותם, יש ספק באשר למעמדם. הם מוכנים לעבור את כל התהליך הנדרש, כולל גיור מחודש או לחומרה, כדי להמשיך להיות חלק מכרם בית ישראל.

קשה לתת כותרת מרכזית לתופעה של הסובוטניקים, אולם ברור ללא כל ספק שבין אם נקרא להם סובוטניקים, גרים, מתייהדים, רוסים בני דת משה, זרע ישראל, שומרי שבת או אנוסים, הם חיו כיהודים מתוך מסירות נפש מופלאה והם סמל ודוגמא לגבורה יהודית. אם לא נמצא את הדרך לבוא לקראתם ולהמשיך לעזור להם ובעיקר לעלותם לארץ, עוד דור אחד או שניים הם יהיו חלק מספרי ההיסטוריה וייעלמו מחיקו של העם היהודי.

(ויקרא תשפ”ג)

למאמרים קודמים בסידרת “משהו יהודי מתעורר באפריקה”

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}