"גרים מספרים"- כשהפונדקאית גויה – הילד יהודי?
הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון
התפתחות המדע והרפואה הביאו לשינויים רבים בעולם וגם לעזרה משמעותית בפריון ולידה, אבל עדיין יש בחברה הישראלית זוגות חשוכי ילדים המבקשים לאמץ ילדים או להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאות.
מאז חקיקת חוק הפונדקאות הישראלי לפני כשלושים שנה, הפכה הפונדקאות להליך נפוץ ומקובל להבאת ילד לעולם למשפחות חשוכות ילדים. בעבר, תהליך אימוץ ילדים בחו"ל היה הדרך הראשית להבאת ילד לארץ, אבל בשנים האחרונות רוב המשפחות מעדיפות תהליך של פונדקאות במדינת ישראל או לחילופין באחת ממדינות העולם המאפשרות לאנשים שאינם אזרחי המדינה לקבל עזרה בתהליך פונדקאות. היתרון של פונדקאות הוא שההורים מקבלים את הילד מיד לאחר לידתו וכן עם המטען הביולוגי של הוריו או לפחות של אחד מהם, גם אם אישה אחרת נשאה את הילד במשך ההיריון.
בעבר, נושא זה לא עלה על שולחן מלאכים כיוון שהאם הגנטית הייתה גם האם היולדת, אבל לאחר פיתוח ההפריה החוץ גופית, נוצרה גם אפשרות שאשה אחת תהיה המקור הגנטי ואישה שנייה תישא את ההיריון. זהו גם הקשר בין נושא הפונדקאות לבין נושא הגיור; במידה ואחת הנשים אינה יהודייה על פי ההלכה, מתי הילד נחשב ליהודי ומתי יהיה צורך בגיור?
השאלה המרכזית היא כמובן האם יהדות הילד נקבעת לפי היולדת או לפי הביצית. האם אזלינן בתר הביצית (הולכים אחר הביצית) או בתר (אחר) הרחם והיולדת, או אחר שתיהן? או במילים אחרות – מי האם של הילד? אחר מי הולד מתייחס? כמובן שיש לכך השלכות גם על השאלה האם הוולד צריך גיור.
המציאות של הפריות מלאכותיות, תרומת ביצית ופונדקאות היא חדשה ולמרות ניסיונות ללמוד מסוגיות קודמות הקשורות לעולם החי והצומח ולדמות מלתא למלתא, מדובר על תהליכים חדשים שלא שיערום אבותינו ואין להם תקדימים בספרות ההלכה. טבעי הדבר שיש דעות שונות בין הפוסקים ואין הכרעה בשאלה המרכזית, מי אם הילד.
הרב מרדכי אליהו, הרב שמואל וואזנר, הרב אליעזר וולדנברג, הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב משה שטרנבוך סברו שהכל הולך על פי הרחם בו גדל העובר, כלומר, על פי האם היולדת.
לעומתם, הרב עובדיה יוסף, הרב אלישיב, הרב שלמה עמאר, הרב נבנצאל, הרב שאול ישראלי, פסקו שהביצית היא הקובעת את יחוסו של הוולד. כלומר, שאם הביצית היא של אישה יהודייה, הוולד יהודי אף על פי שהפונדקאית שלו נכרית ובמקרה שהתינוק נולד מביצית של גויה יהיה צורך בגיור ודאי לרך הנולד. לפי תפיסה זו הייחוס והדינים של ולד נקבעים מרגע יצירתו ממש ולא על פי מקום הלידה, כפי שכתב הרב נבנצאל: "דבעלת הביצית היא האם לכל דבר והפונדקאית היא כמו אינקובטור בבית חולים…".
הרב משה שטרנבוך, הציג סברא מעניינת וטען שיש אפשרות שהוולד מתייחס אחר כמה אימהות ובמקרה של תרומת ביצית של אישה אחת ופונדקאות באישה אחרת, שהעובר נוצר משיתוף שתי אימהות, הרי שהילד מיוחס לשתיהן, אבל למסקנה הוא כתב: "ומעתה למעשה באנו להכרעה שלעניין יחוס אם השתילו מאישה לאישה, נראה עיקר למעשה שתלוי בשנייה (בפונדקאית)" (תשובות והנהגות ח"ב ס' שי"ח).
הרב אליעזר וולדנברג בעל ציץ אליעזר, כתב סברא הפוכה, שהילוד לא מתייחס לאף אחת מהאימהות, כיוון שברגע ניתוק הביצית מהגוף מתבטל כל קשר עם הביצית, אך להלכה הוא פסק שהייחוס נקבע על ידי האם אשר בה הושתלה הביצית, האם הפונדקאית: "היחס של התינוק הוא לאשה המולידה אותה ורק אחריה הוא מתייחס ובמקרה שלנו היא הפונדקאית…". (ציץ אליעזר חלק ט"ו, סימן מ"ה).
גם הרב שאול ישראלי מציג גישה מקורית ומעניינת לקביעת האימהות. לדעתו, אין הדבר תלוי בתורמת הביצית והמטען הגנטי שממנו נוצר הוולד ולא ברחם שממנה הוא יצא, אלא הכל תלוי היכן היה העובר ביום הארבעים להיווצרותו, כלומר, היכן הייתה גמר יצירתו: "כיוון שעד ארבעים יום אין על הביצית תורת עובר או ולד אלא מיא בעלמא, לא יכול לחול על זה באותה שעה תורת אימהות… יסוד זה של התייחסות הביצית אחרי האם שבה נגמרה יצירת הוולד, שולל את האפשרות של התייחסות אחרי האישה שבמעיה גדל אחר זאת וכן את השפעת הלידה כגורם להתייחסות" (חוות בנימין ח"ב סימן ס"ח).
השאלה האם אם הילד היא אם הביצית או האם הפונדקאית היולדת – לא הוכרעה. לפיכך, המסקנה המעשית היא שיש לראות את המצב כספק וללכת לכל צד לחומרא, ולכן, אם הביצית היא של אם לא יהודייה, למרות שהפונדקאית היא יהודייה, או אם הביצית היא של אם יהודייה והפונדקאית היא אישה לא יהודייה, בתי הדין נוהגים לגייר את הילד כדי לצאת מידי ספק ולדאוג למעמדו בעתיד.
(ויצא תשפ"ב)
