"גרים מספרים"- נישואין לגיורת
הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון
לעומת מאמרים אחרים במדור זה, בהם אני עוסק בסוגיה הלכתית או משתף אתכם בסיפור אישי של גר או גיורת, ברצוני לצטט הפעם את אחת התשובות של הרב יוסף משאש זצ"ל מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו במאה העשרים בשאלה הקשורה ליסודות הגיור. הרב יוסף משאש נולד במרוקו בעיר מקנס בשנת 1892 למשפחת רבני משאש אשר שורשיה בספרד .בהיותו צעיר הוא שימש כרבה של תלמסאן אשר באלג'יריה וחזר לשמש כאב בית דין במקנס עד אשר עלה לארץ ושימש כרבה הספרדי של חיפה. ניסיונו הגדול וראייתו הרחבה, נעו בין שלוש ערים ושלוש מדינות. בספריו הרבים הוא מציג את השקפתו ואת דרכו ההלכתית בהנהגת קהילה.
התשובה ההלכתית של הרב יוסף משאש היא מרתקת, יש בה פרשנות לפסוקים בתורה, רגישות אנושית, הבנה חברתית, גישה חינוכית, מדיניות קהילתית וחכמה אנושית. בתשובתו מתגלה הרב משאש כמי שהכיר את בני קהילתו ואת התהליכים הסוציולוגיים שהיו קיימים בדורו. התשובה עוסקת במעמדו של מנהל בית ספר יהודי אשר היה נשוי לגיורת. הרב משאש נשאל האם צריך להעביר את המנהל מתפקידו בגלל שהתחתן עם גיורת ושמא הוא ישמש כמודל שלילי לתלמידיו. וזה נוסח התשובה ככתבה וכלשונה:
"הנני מצהיר בזה, שבא לפני מעלת האדון הנכבד הר' יוסף אלמדיוני הי"ו, מנהל ראשי לכל בתי הספר של כל ערי מרוקו של כי"ח (כל ישראל חברים) הוא ורעייתו גיורת שנכנסה לדת ישראל, ושאלתי ודרשתי וחקרתי אותה היטב וידעתי ידיעה נאמנה כי גיורת צדק באמת היא, ולבה שלם ושמח בדתה החדשה, דת יהודית… ובכן ברכתי אותה מלב טהור ברכת בועז אל רות, ישלם ה' פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם ה' א-להי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו.
"ואחר הדברים האלה, נשאלתי מידידיו של מר יוסף הנז' – האם נשואיו עם הגיורת יגדרו בעדו על פי הדין מלעמוד עוד לשרת בכהונתו כמנהל ראשי לבתי הספר? והשבתי בתימהון – מדוע יגדרו בעדו? הלא דבר זה כתוב בתורה, ושנוי בנביאים, ומשולש בכתובים, שגדולי אומתנו נשאו גיורות ומהם נשתלשלו שרשרות זהב של כהונה ולויה ומלכות ונבואה והם, הראשון קדש קדשים איש האלוקים משה רעיא מהימנא שנשא בת יתרו גדול כומרי ע"ז שלא הניח שום ע"ז שלא עבדה וגיירה… ואחריו בן אחיו אלעזר בן אהרן הכהן שלקח מבנות פוטיאל לו לאשה… הרי לך אלעזר הכהן הגדול נשא בת גרים, וממנה יצא פנחס שממנו נשתלשלה ממלכת כהנים וגוי קדוש עד עולם. וכן יהושע בן נון משרת משה ומלך ישראל, גייר רחב הזונה שהייתה זונה מופקרת מבת עשר שנים עד חמשים שנה ועובדת ע"ז ולקחה לו לאשה וילדה לו בנות… וכן בועז נשא רות הגיורת, ויצא ממנה דוד. וכן שלמה גייר נעמה העמונית ולקחה לו לאשה, ומרחבעם בנה נשתלשלה מלכות בית דוד עד הדור האחרון. ואם כן אם מר יוסף הנז' עשה כמעשיהם של צדיקים הללו יקופח שכרו חלילה? הס כי לא להזכיר, שאם אתה אומר כן נתת דופי בצדיקי עולם הללו, והעונש בטוח.
"ואין לומר שמא זאת הגיורת לא נתגיירה לש"ש רק לשם איזה פניה. האומר כן חושד בכשרים ומוציא דבה… ומה גם עוד, שע"פ הדין הפשוט והברור שאף איש שנתגייר לשם אשה ואשה שנתגיירה לשם איש או לשם איזה דבר שיהיה, הוו גרים גמורים… כ"ש וקו"ח זאת הגיורת שנתגיירה ע"י רב חרד לדבר ה'.
"עוד שמעתי אחד קיצוני מדבר מאחר שמר יוסף הנז' הוא מנהל ראשי – ילמדו ממנו התלמידים והתלמידות לעשות כמעשהו גם הם. ואמרתי שאין זה אלא פתיות. יען, האם עיני כל התלמידים והתלמידות נשואות רק למר יוסף לעשות כמעשהו בכל דבר גם בעניין הזיווג? הוא נשא גיורת – גם הם ישאו גיורות וגרים? ומדוע לא חששו כל צדיקי עולם שזכרנו אשר קטנם עבה ממתני מר יוסף הנז' אלף פעמים, פן ילמדו מהם כל ישראל לקחת כלם גיורות? אלא ודאי חששא זו מוקצה מכל דעת נכונה, כשם שלא למדו מהראשונים כך לא ילמדו מהאחרונים. ואם לפעמים ילמדו מהם וישאו גיורות, אין רע, כי מותרים להם, שרויים להם על פי הדין הגמור. סוף דבר, קם דינא לדעתי המעט, כי מר יוסף הנז' אשר הקנו לו מן השמים ועל משמרתו יעמוד" (שו"ת "מים חיים" ח"ב, ס' ק"ח, אות א').
(חיי שרה תשפ"ב)
