חיפוש
Close this search box.

שבת נחמו: לנער את האבק ולהתחיל להתרפא

הרב נועם סנדור

הרב נועם סנדור למד בישיבת המבתר משנת 2008 ועד שנת 2011 והוסמך לרבנות על ידי המכון להסמכת רבנים ע”ש יוסף וגיננדל שטראוס. כיום הוא רבה של קהילת Blake Street Hebrew Congregation  ומלמד בליבלר יבנה קולג’ במלבורן שבאוסטרליה, שם הוא מתגורר עם רעייתו שרה וארבעת ילדיהם.

בתשעה באב אנו יושבים בין חורבות ירושלים. על אף שאנו אסירי תודה לעד על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו (בשנים רגילות) לצעוד ברחובות ירושלים, בתשעה באב אנו רואים בעיר את כל מה שהיא לא, את כל מה שחסר בה.

עם זאת, ט’ באב לא נועד להתבוססות בצער אלא להעצמתנו כדי שלאחריו נחוש מחוזקים ומחויבים לבנייתו מחדש של העולם הזה.

זהו המסר היפהפה שמועבר אלינו בגמרא במסכת ברכות דף ג’ ע”א:

תניא א”ר יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי תפלתי. לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי: שלום עליך רבי, ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי. ואמר לי: בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו? אמרתי לו: להתפלל. ואמר לי: היה לך להתפלל בדרך. ואמרתי לו: מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים. ואמר לי: היה לך להתפלל תפלה קצרה.

הרב ג’יי ג’יי שכטר נתן הסבר עוצמתי למפגש המסתורי המתואר.

ר’ יוסי היה תלמיד מן הדור השני של תלמידי ר’ עקיבא, לאחר ש-24 אלף מהם מתו. אליהו הנביא אמר לר’ יוסי שראוי היה שילמד מרבו, ר’ עקיבא, שלאחר שראה את החורבן האדיר, כולל חורבן בית המקדש השני, מצא תמיד את הכוח לנחם את הסובבים אותו ולבנות מחדש.

“אל תישאר במקום של חורבן, צא לרחוב ודאג להשפיע על סביבתך. אל תחשוש שמא ישנו הם אותך, שנה אתה אותם!”

במובנים רבים ירש עם ישראל את הרוח של ר’ עקיבא. על אף שהתמודדנו עם אסונות כבדים בחיי עמנו, תמיד התאוששנו, קמנו על רגלינו, ניערנו מעלינו את האבק והתחלנו להתרפא.

יש לנו צורך עז ברוח זו. השנה החולפת הייתה קשה מאוד. חולי, מוות, בתי ספר ובתי כנסת סגורים, טלטלה עולמית והיעדר יציבות כלכלית.

בהיבט הזה אני חושב שתשעה באב עצמו מעניק לנו מידה מסוימת של נחמה, ומזכיר לנו את הדברים האיומים שעברנו באותו היום ממש, ולמרות הכול, אנחנו כאן.

שרדנו, והקשיים שאנו חווים אינם קשים כל כך בהשוואה למה שעברו אבותינו.

ואולם תשעה באב הוא גם דחיפה קוסמית כדי שניזכר מדוע  התרגשו אסונות על עמנו ולְמה אנו זקוקים על מנת להתמודד עמם.

השבת היא שבת נחמו, שבת של נחמה שבאה בעקבות שבועיים של אבל המגיעים לשיאם בתשעה באב.

הרב שג”ר (שמעון גרשון רוזנברג), הוגה ומחבר ישראלי גדול, כתב שנחמה איננה החלמה, אלא פינוי מקום להופעת הפצעים, לא בתור כעס או דיכאון המשבשים את החיים, אלא להיפך, להעמקת החיים והאמונה שלנו בטוב, ולחידוד מערכות היחסים שלנו.

הנחמה איננה חוויה פסיבית כמו גל של רווחה שמציף אותנו אחרי טראומה, אלא לדעת לחבק באומץ את הכאב תוך אמונה בריפוי ובטוב. סוג כזה של נחמה וריפוי, כמו האהבה, כרוך בעבודה קשה.

נמצא נחמה רק כשנכיר במידת התנתקותנו אלה מאלה. כמובן שהרבה יותר קל לא להיות מודע לכך ולהישאר בד’ אמותינו.

בעבר התייחסתי לנחמה של שבת נחמו כאל שחרור מהכאב של האבל והתענית. כעת אני מבין שההיפך הוא הנכון.

מדובר בקריאה לעשות משהו עם האבל והתענית, ולא לתת להם להתפוגג עם הזמן. עלינו לקרוא באור זה את הפסוק הפותח את הפטרת שבת נחמו: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹקיכֶם – אל תקראו כך: “תתנחמו, תתנחמו עמי” אלא כך: “נחמו, נחמו את עמי, יאמר אלוקיכם”.

כלומר, כדי למצוא נחמה, עלינו לצאת קודם מאזור הנוחות שלנו, להיפתח באומץ ולהיות אותנטיים על מנת שנוכל לראות את האחר כפי שהוא ולאהוב אותו כי הוא חלק מעמו של הקב”ה. לא יותר.

הגיעה העת לרפא את כל השסעים ולפרוץ את הגבולות ולעשות כל שביכולתנו על מנת להתמודד עם חוסר הצדק והקושי שחווה האחר. בואו נהיה שם איש למען רעהו בכל דרך שנוכל, בואו ננחם איש את רעהו בכל דרך אפשרית.

ובנימה זו אני רוצה לברך את כולנו בשבת של נחמה אמיתית. 

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}