כ -190,000 ניצולי שואה מתגוררים בישראל, ועבור רבים מהם תחושת הבדידות היוותה אתגר גדול עוד הרבה לפני שמגפת הקורונה הכריחה אותם להיכנס לבידוד. כשפעילויות יום השואה עברו השנה למתכונת מקוונת בלבד, תחושת הבדידות והעצב הלכה והתחדדה.
רכזי תכנית "יחד – זהות יהודית בקהילה" ברחבי הארץ יצאו להראות לניצולים כי לא נשכחו מאחורי דלתותיהם הסגורות. הם רתמו את כוחם של מתנדבים בני נוער מקומיים להביא לניצולים פרחים, מכתבים המודים להם על גבורתם ועל בניית המדינה, וחיבוק וירטואלי.
מיכאל לומקין מבת ים אמר: "נשמעה דפיקה בדלת, ובהתחלה פחדתי לפתוח. אבל הצעירה החמודה שהייתה שם הסבירה שהיא לא תיכנס הביתה אך רק רצתה לתת לנו מתנה מיוחדת. לא קל לנו להישאר כל הזמן בבית, יש כל כך הרבה אי-ודאות ואין סוף באופק. היה נחמד להרגיש שאנחנו לא נשכחנו."
ה"צעירה החמודה" המדוברת – ליאת בדיחי, בת 18 – אמרה שכמו רבים מהניצולים שהיא ביקרה, הלומקינים היו מעט נבוכים ומבולבלים בהתחלה, ואז התרגשו מאוד. "בתחילת היום, חשבתי שאני אצא להתנדב ואולי אצליח לתרום משהו לקשישים, אבל בסופו של דבר אני חושבת שאני קיבלתי מזה הרבה יותר", אמרה.
