שעת רצון להתקרבות מחודשת

כעולה חדש ששימש שנים רבות בתפקידים רבניים בארה"ב, אשמח להציע דרכי פעולה בדרך ליצירת דיאלוג בין יהדות ישראל לאמריקנית. מכתב מהרב ד"ר כתריאל ברנדר לשרת התפוצות החדשה, עומר ינקלוביץ

5 ליוני, 2020 

לפני אלפי שנים גלה עמנו מארצו בידי מבקשי רעתו. עם ישראל נפוץ לכל עבר, בנה בתים וקהילות, ייסד בתי כנסת ובתי מדרש, שמר על מסורת אבותינו ותורת אימותינו והוסיף עליה משלו. ברבות השנים הכו הגולים שורשים בארצותיהם ובקהילותיהם ברחבי העולם, רגליהם באדמתם ופניהם כלפי ירושלים. עם הקמת מדינת ישראל הפכו הגלויות לתפוצות, מרכזים יהודיים עצמאיים שעיקרם כיום באמריקה ואירופה, משמשים כשליחי עם ישראל ומדינת ישראל מול הממשלות והעמים בהם הם חיים. מדינת ישראל יכולה וצריכה לשמש כמוקד עלייה, אך במקביל עליה לקיים קשר רציף ומכבד עם בני ובנות עם ישראל היושבים מעבר לים.

כעולה חדש, ששימש שנים רבות בתפקידים ציבוריים בקהילות ישראל בצפון אמריקה, ביניהם מייסד ורב קהילה בבוקה רטון, ר"מ בתוכנית סמיכה וסגן נשיא של 'ישיבה יוניברסיטי' וחבר בוועד רבני הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, אני יודע להעריך את החשיבות העצומה של תפקידך החדש, וכן את האתגר המשמעותי הטמון בו. בכוחך ליצור ולטפח את הדיאלוג בין מדינת ישראל ואזרחיה לאחיהם ואחיותיהם בתפוצות, להציע תמיכה וסיוע, אך יותר מכך לפתוח את לבך ואוזניך לעצותיהם ולמצוקותיהם. אשמח להציע מספר דרכי פעולה למטרה זו מניסיוני בנושא.

תחילה, חשוב לזכור שלחברה הישראלית יש מה ללמוד מקהילות ישראל בתפוצות. חלקן הארי של אותן קהילות מציע הרבה יותר מתפילות, שיעור דף יומי ודרשת רב בין מנחה לערבית; ניתן למצוא בהן גם בתי חינוך פורמליים וחווייתיים לילדים ולנוער, מרכזים למבוגרים ולזקנים, מפעלי חסד ורווחה אדירים, מחנות קיץ, מקוואות מפוארים, ותמיכה וליווי ברגעים משמעותיים סביב מעגל החיים האישי והמשפחתי. כפי שבבית המקדש היו מצויים שערים רוחניים רבים שאפשרו לאדם הפרטי מגוון אמצעים שדרכם יוכל להתחבר לבוראו, כך גם נהוג בקהילות ובבתי כנסת בגולה. הם באמת 'מקדשי מעט' אמיתיים. המודל הקהילתי שמציעים אחינו כה נצרך בישראל, ואולי נלמד מהם כי תפקידה של הקהילה לא מסתכם בתפילות וקידושים בבית הכנסת, אלא עיקר תפקידה לשמש כמרכז של שייכות ומשמעות עבור האדם הפרטי.

בהקשר זה, חשוב לראות גם את התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית; בעוד איני מסכים ומזדהה עם הפרשנות הדתית והעקרונות ההלכתיים אותם הן מציעות, אני יודע להעריך את הקהילות ומנהיגיהן שנלחמים למען זהות יהודית ואחדות קהילתית. לצערי, רבים מהרבנים בישראל המתבטאים בשיח מלא שנאה וזלזול כלפיהן, עושים זאת מתוך רושם מוטעה ומהיעדר היכרות בלתי אמצעית עמם; ירושלים לא נחלקה לשבטים, ועליה להיות עיר המאחדת את חלקי עמנו במדינת ישראל וחוצה לה. הקדשת רחבה מכבדת לתפילה שתאפשר להן לעבוד את ה' על פי דרכיהן והבנתן בסמוך לכותל המערבי יכולה להיעשות גם בלי לקבל עלינו את אמונותיהן ופרשנותן.

בשנים האחרונות מתעצם בישראל השיח סביב 'יהדות ישראלית' המתמקד בגישה של לימוד המקורות מאוריינטציה שאינה בהכרח הלכתית. לצערי, אחד החסמים המשמעותיים המעכבים את התפתחות התהליך הינו החשש מכפייה דתית. בארצות התפוצה, שברובן יש זהות נוצרית ובחלקן הגדול אף נהוגה הפרדה בין דת ומדינה, לא קיים חשש דומה. כך, ארצות הברית יכולה להטביע על שטרותיה את הכיתוב 'In God We Trust' ללא ביקורת ציבורית. עלינו לנצל עובדה זאת בכדי לסייע בביסוס זהות יהודית בקרב יהודי התפוצות, תוך התמקדות בתרומת המסורת היהודית לעולם וברלוונטיות שלה לדורנו. הצעירים היהודים בתיכונים ובאוניברסיטאות פעילים חברתית ויודעים לדקלם את הערך של תיקון עולם, אך מרביתם לא מכירים את המקורות היהודיים של המושג, וחלקם כלל לא יודעים שמדובר במילים עבריות. במסגרת התהליך לא צריך לפתוח דווקא בשיח על שבת, כשרות או זהות יהודית, אלא על יכולתה של מדינת ישראל כמדינת סטארט אפ לסייע לעולם, ולשמש כ'אור לגויים', ורק בשלב השני להכיר ולדעת את המורשת היהודית ולקחת אחריות עליו.

לצורך כך, עלינו לבנות מערך שליחות בתמיכת משרד התפוצות שיחזק את הקשר והדיאלוג בין חלקי העם היהודי. מערך זה שיבוסס על שליחים שיעברו הכשרה מתאימה, ייבחן על פי אמות מידה מוגדרות היטב, ויידרש למשימות ברורות ומוסכמות. הטובים בבנותינו ובבנינו יישלחו למספר שנים לקהילות היהודיות בתפוצות, לאוניברסיטאות, לבתי ספר ומוקדים חברתיים שונים, ייצרו היכרות ישירה ומעמיקה עם בני עמם, ויחזקו את הקשר והזיקה שלהם למדינת ישראל. מניסיוננו רב השנים בהכשרת שליחים, וליווי של כ – 300 שליחי רשת 'אור תורה סטון' הפרושים על פני מעל ל- 50 מדינות בגלובוס, וכן מפרויקטים שביצענו עבור ובשיתוף משרד התפוצות, עבודת השליחים לא רק מחברת אותנו כעם, אלא גם מייצרת עבור מדינת ישראל עוגנים אסטרטגיים מעבר לים. במקביל, יש לדאוג לתמריצים וסיוע לאותם שליחים עם חזרתם ארצה ולשלבם במערכת החינוך הישראלית או במגזר הציבורי, כך שיוכלו לתרום מהניסיון שצברו ומהלקחים שלמדו בשליחותם.

לבסוף, אני מציע לבסס פלטפורמה שתאפשר קשר רחב עם המנהיגים היהודים המקומיים בערים ובשכונות. כיום, מרבית התקשורת של מדינת ישראל עם הקהילות בתפוצות עוברת דרך ראשי הארגונים הגדולים, הפדרציות והעמותות, שעושים כמובן עבודת קודש; שיח זה הינו מהותי, ואני מברך אותך על כך שמייד עם כניסתך לתפקידך הרם התחלת בקיום דיאלוג אמיתי וכן עמם.  עם זה, אל לנו לשכוח את אותם רבני ומנהיגי קהילות, ראשי המרכזים המקומיים, היזמים והאינטלקטואליים היהודים,  המאגדים אלפי יהודים סביב תפילה, תרבות, חינוך, ציונות וחסד. דיאלוג קבוע בין משרדך ובינם יכול להעלות רעיונות חדשים ומקוריים המחוברים למציאות בשטח למען המטרות המשותפות לכולנו. יישום צעדים אלו, יסייע בבניית גשר של אמון ותמיכה בין הקהילות היהודיות בתפוצות ובין המדינה; וייצרו קשר הדדי ומכבד, המכיר באוטונומיה של כל צד, אך שבאותה נשימה לא שוכח לרגע כי אחים אנחנו.

כבוד שרת התפוצות, מזל טוב והצלחה רבה בתפקידך הרם. את מתחילה את התפקיד בתקופה בה קהילות ברחבי העולם מייצרות נרטיב חדש ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות.

הרב ד"ר כתריאל ברנדר הוא נשיא וראש מוסדות 'אור תורה סטון', הכוללים 27 מוסדות חינוכיים, תוכניות ומיזמים חברתיים, וכ-300 שליחים רבנים ורבניות, מחנכים ומחנכות הפועלים בכל רחבי העולם.  בעבר שימש כרבה של הקהילה היהודית בבוקה רטון, פלורידה, אותה הפך מקהילה קטנה בת 60 משפחות לקהילה המונה למעלה מ-600 משפחות.

לשיתוף הפוסט

פייסבוק
טוויטר
לינקדין