"גרים מספרים"- חיפוש שורשים יהודיים בעולם פוסט מודרני

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

כ"ב

אחת התופעות המאפיינות את העולם הפוסט מודרני היא חיפוש שורשים בכלל וחיפוש שורשים יהודיים בפרט. אנו עדים למאות אלפי אנשים מסביב לעולם המנסים למצוא רמז לשושלת יהודית במשפחתם. התופעה של חיפוש שורשים יהודיים קיימת באירופה, בארצות הברית, באמריקה הלטינית וגם באפריקה. בכל רחבי תבל.

באופן מפתיע, בעולם פוסט מודרני שבו הטכנולוגיה והמדע יוצרים אווירה של חומריות וגלובליזציה ללא אמיתות ברורות, יחידים מחפשים רוחניות וחזרה לזהות האתנית והמשפחתית. אחד המאפיינים של הגלות הארוכה של עם ישראל הוא הפיזור ביבשות ובמדינות שונות בעולם ולכן לא מן הנמנע שגם בג'מייקה וברזיל וגם מדינות רחוקות אחרות אנשים טוענים שאבותיהם היו יהודים.

חיפוש שורשים יהודיים הפך למקצוע הדורש מיומנות רבה. דרכים שונות יכולות לעזור במציאת רקע יהודי של משפחה. מחיפוש בדפי אינטרנט שונים העוסקים בתחום זה ועד נבירה בארכיונים של כנסיות ושל משפטי האינקוויזיציה. ניתן למצוא זכר לשורשים יהודיים בשמירה על מנהגים יהודים במשפחה, בשמות משפחה יהודיים, בסיפורים משפחתיים, בפרטים על מעברים גיאוגרפים והגירה ממקום למקום וכיום גם בבדיקות גנטיות המלמדות על הרקע המשפחתי.

המסורת היהודית מבוססת לא רק על אמונות ודעות, אלא גם על קיום מצוות מעשיות. לעומת דתות אחרות, היהדות מדגישה את ערך המעשים, קיום מצוות ומנהגים. הלכך, כאשר מוצאים במקומות מרוחקים בעולם אנשים השומרים לאורך דורות על מצוות יהודיות, הדבר יכול להיות סימן לשורשים יהודיים. מעניין הדבר שלא פעם המנהגים היהודים עברו מדור לדור מבלי שאלה שקיימום ידעו שמנהגים אלה הם חלק ממסורת יהודית או שאפשר לקשור אותם לזהות יהודית. דווקא בדורות האחרונים החיפוש אחרי שורשים יהודיים הביא את האנשים להבין את הקשר בין מנהגים משפחתיים לשורשים יהודיים.

המצוות אשר עברו מדור לדור קשורות בדרך כלל, להלכות כשרות, כגון לא לערב בשר וחלב, או לא לאכול דם ולעיתים אף לשחוט בעלי חיים בחצר הבית. גם הדלקת נרות שבת הוא מנהג אשר נשמר בקרב צאצאי יהודים רבים מבלי לדעת את משמעותו. הלכות אבלות, היו גם הן בין המסורות שהשתמרו כגון לקבור את הנפטרים בתכריכין או בבגדים לבנים או לשבת שבעה על קרובים שנפטרו. למרות הקושי שיש במצוות ברית מילה, גם היא נשתמרה במשפחות רבות אשר מלו את בניהם, ואפילו ביום השמיני, מבלי לדעת שיש בכך זיקה יהודית.

משפחת ארדיטי מקולומביה היא דוגמה טובה לחיפוש שורשים, שמירה על מסורות ורצון להתגייר ולהצטרף שוב לשורשים המשפחתיים. גילה ואריאל, נולדו בקולומביה. כאשר הם החליטו להתחתן הם גילו שבשני המשפחות נהגו להמליח את הבשר, להפריד בין בשר וחלב, לשטוף ידיים לפני האוכל וכן למול את הילדים הקטנים. לאחר החתונה הם החליטו לעבור לכפר בקולומביה היכן שהשווקים היו פתוחים בימי ראשון וסגורים בשבת, זאת כדי שיוכלו לשמור את השבת. במשפחתם גם נהגו לחלק את השדות שלהם לשבעה חלקים וכל שנה הם השאירו חלק אחד מתוך השבעה בלי לעבד את החלק ההוא כזכר למצוות שמיטה. השופר היה כלי נגינה מוכר במשפחתם וגם כאשר היה צורך להתריע על סכנה ולהזהיר את הציבור הם תקעו בשופר. חיפוש השורשים היהודים, הביאו את משפחת ארדיטי להגיע לארץ, לבקש ללמוד יהדות ולשוב לחיק עם ישראל.

תופעת חיפוש השורשים היהודיים מהווה בדרך כלל מניע לקראת גיור, שכן רוב המגלים את שורשיהם היהודיים, לא מסתפקים בכך, אלא מבקשים לחדש את הברית, ללמוד ולהיות יהודים כהלכה.

(בהר בחוקותי תשפ"א)

למאמרים קודמים בסידרת "גרים מספרים"

Print Friendly, PDF & Email

לשיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדין