"גרים מספרים"- בני המנשה שמרו על המסורת – אך התבוללו

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

כ"ו

מבחינה הלכתית, מיוחד הוא מעמדם של בני מנשה. במהלך הדורות שחלפו התבוללו בני מנשה בקרב העמים בהם חיו, לכן למרות המסורת שהשתמרה אצלם, הם חייבים בגיור מלא, הכולל את שלושת מרכיבי הגיור

סיפורם של בני מנשה (חלק ג')

בני מנשה
צילום: הרב אליהו בירנבוים

לאחר שבמשך יותר מ-2,500 שנה בני מנשה שמרו על מסורת יהודית וקיימו מצוות על פי מה שנשמר בידם, הגיעה תקופת המיסיונרים והמרת הדת. בשלהי המאה הי"ט עברו בני מנשה תהליך של המרת דת ע"י מיסיונרים נוצריים, בריטיים. בעקבות הכיבוש הבריטי של הודו, הגיעו המיסיונרים הראשונים בשנת 1854 והמשיכו לפעול עד שנת 1910. המיסיונרים נדהמו לגלות באזורים נדחים, אשר עד אז לא הייתה בהם כל השפעה דתית נוצרית או מוסלמית קודמת, שבטים היודעים את סיפורי התנ"ך, מאמינים בא-ל אחד ומתפללים לאלוקי מנשה.

כפי שאירע בתקופות שונות בהיסטוריה היהודית ובמקומות אחרים, כגון בתקופת האנוסים בספרד ובפורטוגל, המרת הדת לא השכיחה מבני העדה את מוצאם ואת אמונתם ודתם המקורית. לאחר ניתוק של כמאה שנה החלו בני מנשה לשוב לדת אבותם.

כאשר בני מנשה גילו את העובדה שהורחקו מדת אבותיהם, הם ביקשו לקיים תהליך של שיבה לשורשים.

החזרה לחיק דת אבותם אירעה על ידי חלום… אחד מראשי העדה, מר צ'אלה, מסר לבני העדה שהוא קיבל חזיון נבואי המבקש מבני מנשה לשוב לדת אבותם. חלום זה, שהיה בשנות הארבעים על המאה ה-20, החל את תהליך השיבה ליהדות של בני השבט. החלוצים הראשונים שעדיין זכרו כיצד ההורים והסבים שמרו על מנהגי בני מנשה, עזבו את הנצרות והחלו מסע של חיפוש רוחני וקיום מצוות. בשלב החזרה ליהדות הם דבקו במצוות היהדות, בדרך האורתודוקסית המקובלת בעם ישראל מדורי דורות, ולא חזרו לשמירת המצוות כמנהג אבותיהם.

הפניות הראשונות מבני מנשה למדינת ישראל המתחדשת הגיעו כבר בשנת 1948, שנה בה גם הודו זכתה לעצמאות מהאימפריה הבריטית. בהמשך, בשנת 1974 שלחו ראשי העדה מכתב פניה נרגש לראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, עם סיכום דברי ימי עולם של בני מנשה ועם בקשה נרגשת מצידם לעשות כל מאמץ לקרבם למורשת ישראל סבא, לחיק עם ישראל תוך קיום החלום שלהם לשוב לנחלת אבותם בארץ ישראל.

בין הדברים שנכתבו במסמך חשוב זה הנמצא תחת ידנו: "אנו, בני ישראל, אחים בדם, שבכינו ונאנחנו למען ציון, אנו מתגעגעים לארץ ישראל ולעלייה לרגל. היום, יש לנו הכבוד להגיש מזכרת זו משלנו לפניך… אנו אחד מעשרת השבטים אשר ממשלת ישראל עדיין לא גילתה, אנו בטוחים… כבר איננו אבודים. כעת מצאנו את שורשנו על פי הבטחתו של הקב"ה…".

בני מנשה מייחלים לקיים את חלומם לשוב לחיקו של עם ישראל ולעלות לארץ ישראל, מולדתם ההיסטורית. למרות שהם חיים בצפון מזרח הודו באופן מסודר וברמת חיים טובה, הם מבקשים לעזוב את הכל כדי לשוב ולהתחבר לעם ישראל. במכתב שנשלח לראש הממשלה לשעבר אריק שרון בשנת 2003 כתבו: "חברי שבט מנשה המתגוררים בצפון מזרח הודו, קוראים לך בזאת לעזור ולהגשים את חלומנו לבוא ולהתגייר בארץ המובטחת. במשך דורות רבים חלמו אבותינו על הארץ הקדושה ואנו מבקשים להפוך את החלום למציאות, לחיות בארץ שהקב"ה הבטיח לאברהם יצחק ויעקב…".

מבחינה הלכתית, מיוחד הוא מעמדם של בני מנשה. במהלך הדורות שחלפו התבוללו בני מנשה בקרב העמים בהם חיו, לכן למרות המסורת שהשתמרה אצלם, הם חייבים בגיור מלא, הכולל את שלושת מרכיבי הגיור; מילה, טבילה וקבלת מצוות. כך פסק הראשון לציון, הרב שלמה עמאר שליט"א. דעתו של שמואל בגמרא (יבמות ט"ז, עמוד ב) היא "שעשאום כגויים גמורים" (כלומר שחז"ל הכריזו על תערובת עשרת השבטים כגויים גמורים). נפקא מינה לכך שאין חוששים לקידושיהם ואין בהם פסולי ממזרות, וכן שיש צורך בגיור כדרך השבתם היחידה ליהדות. ועדיין יש לדון במעמדם ההלכתי לגבי נאמנות האומר "ישראלי אני" ומדין כל דפריש מרובא פריש וכן מדין סייע בפני עצמה וחזקה הבא מכח הרוב. אולם הכרתם כצאצאים ביולוגיים ורוחניים של שבט מנשה ועם ישראל והיותם "זרע ישראל" מחייבת אותנו לסייע בידם ככל האפשר לשיבתם המלאה לחיק עם ישראל.

אנו תקווה שתתקיים הבטחת הנביא כי "לא ידח ממנו נידח" ו"שבו בנים לגבולם" בשבט מנשה ויזכו בקרוב לשוב לעמנו ולמולדתנו. כך יוכלו לשיר בארץ ישראל את ההמנון של בני מנשה:

אבדנו לפני אלפי שנים

אחינו יהודה מצא אותנו

א-ל אלוקים שבשמים

נמשיך לשיר שיר תודתנו

 

כולם יודעים עלינו אבא

יודעים עלינו בני מנשה

מצאו אותנו מחדש

פצחנו בשירה ונענינו

אבינו ה' אתה מושיענו

רק אתה לבד

 

בארץ זבת חלב ודבש

שוב יורד המן הריחני

ארחף כיונה

ואוכל מעץ החיים.

(תרגום חופשי משפת הקוקי והמיזו של בני מנשה במיזורם ומניפור).

(קרח תשפ"א)

למאמרים קודמים בסידרת "גרים מספרים"

Print Friendly, PDF & Email

לשיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדין