פרשת חקת: ללמוד לזהות ניסים סמויים

שושנה וינטר מגיד

שושנה וינטר מגיד למדה במדרשת או"ת לינדנבאום בין השנים 2002-3. כיום היא היא פיזיקאית רפואית בבית החולים בילינסון.

 

בחומש שמות ובחומש במדבר אנו למדים על מקרים רבים שבהם בני ישראל מתלוננים על מחסור במזון או במים במדבר.

במרבית הפעמים ישנה נוסחה קבועה לסיפורים הללו. בני ישראל מתלוננים, משה מתפלל לקב"ה והקב"ה עושה נס. מדובר בניסים כגון זה שמשה מטיל בול עץ למים מרים ובכך ממתיק אותם (שמות ט"ו, כ"ה), שה' מוריד מן (שמות י"ז, ד'), שמשה מכה בסלע במקלו ומוציא ממנו מים (שמות י"ז, ו'), ושהקב"ה מסיע רוח חזקה שמביאה עמה שליו שדי בו להאכלת העם כולו (במדבר י"א, ל').

סיפור נוסף מופיע בפרשתנו, פרשת חוקת, אך חורג מהנוסחה המקובלת:

וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל (במדבר כ"א, ה').

הפעם, בטרם מספיק משה להתפלל, שולח ה' נחשים שרפים המכישים והורגים רבים מבני ישראל.

בפירושה לפרשתנו מציינת נחמה לייבוביץ' ניואנס לשוני המעניק תובנה רבה באשר לסיפור הנחשים. היא מצביעה על כך שהפועל המשמש לתיאור שליחת הנחשים השרפים על ידי ה' הוא "וַיְשַׁלַּח", שורש ש.ל.ח בבניין פיעל, ולא "וַיִּשְׁלַח", אותו שורש בבניין קל (פעל).

לדבריה, צורת קל פירושה לשלוח באופן פעיל, בעוד שצורת פיעל פירושה לשחרר, או להרפות את האחיזה.

אותה צורת פיעל משמשת כאשר משה אומר לפרעה "שַׁלַּח אֶת עַמִּי" (שמות ה', א'), קרי שחרר אותם משביים. התובנה הלשונית הזו, שנדמית פעוטה, קריטית להבנת סיפור הנחשים.

מהתורה אנו למדים שהנחשים לא הופיעו באופן ניסי, אלא שהקב"ה הגן על בני ישראל מפניהם ממושכות בשנותיהם הארוכות במדבר, ובאותו רגע מדובר הסיר את ההגנה ושחרר את הנחשים כך שיוכלו לנוע בחופשיות ולהכיש את בני ישראל כפי שהיו עושים באופן טבעי לולא התערבותו של ה'.

על פי מפרשים רבים יש לתארך את פרשת חוקת לשנה הארבעים של בני ישראל במדבר, כאשר העם נמצא כפסע מכניסתו לארץ ישראל. מוקדם יותר בפרשה מתבשר משה כי לא יוביל את בני ישראל אל הארץ המובטחת.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין בהקדמתו לחומש במדבר מסביר כי הנושא העיקרי של הספר הוא המעבר מקיום על-טבעי לקיום טבעי. זוהי תחילתו של עידן חדש.

לאור זאת, ה' מלמד את בני ישראל שאין הם יכולים לצפות עוד שמשה יגיע כשמקלו בידו ויגרום למזון ולמים להופיע באורח פלא בתגובה לתלונותיהם. על העם ללמוד להסתגל למציאות החדשה ולהתכונן לחייהם בארץ, שבה ה' יפעל רוב הזמן דרך הטבע.

הרב שמשון רפאל הירש מסביר שתלונותיהם של בני ישראל בפרשת חוקת נבעו מחוסר הכרתם בנוכחותו של הקב"ה ובמעורבותו בחיי היום-יום שלהם.

לכן, כפי שמפרשת נחמה לייבוביץ', מגיב ה' בשחרור הנחשים שמפניהם הגן על העם במשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר, בתקווה שבני ישראל ילמדו לזהות את הדרכים שבהן פועל ה' באמצעות הטבע. כמובן שקשה ביותר להבחין במעשי ה' ולהעריך אותו על מעשיו כאשר הם סמויים מן העין ואינם בגדר נס גלוי, אך ה' מעוניין שבני ישראל ירכשו את היכולת הזו.

בשונה מסיפורים דומים אחרים, כאן התורה אינה אומרת לנו אם או כיצד קיבלו בני ישראל את המזון והמים שלהם ייחלו, ובכך מדגימה ביתר שאת את העובדה שהניסים העל-טבעיים שאפיינו את ארבעים השנים האחרונות במדבר כבר אינם במוקד. המסר החשוב הוא המעבר של בני ישראל לקיום טבעי.

העם מבין שהוא חטא ופונה למשה לקבלת עזרה –

"חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַה' וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם" (במדבר כ"א, ז').

משה מתפלל לקב"ה לבקשת העם, אך הקב"ה אינו מסיר את הנחשים מעליהם; היה עוד לקח אחד שהיה עליהם ללמוד. ה' מצווה את משה ליצור נחש נחושת גדול ולשים אותו על נס. כל מי שיישא עיניו אל עבר נחש הנחושת לאחר שהוכש על ידי נחש, יבריא.

רש"י, בפירושו לפסוק, אומר שכאשר בני ישראל יישאו עיניהם אל נחש הנחושת אל עבר הרקיע, הם ייזכרו שעליהם לכוון את ליבם אל ה'. עם כניסתם לארץ ישראל יצטרכו בני ישראל להתפלל ישירות לה' ולא להסתמך על מתווך כדי שתפילותיהם ייענו, כפי שהיה במדבר.

מאז למד עם ישראל היטב שעליו להתפלל ישירות לקב"ה והדבר אף הפך לחלק מרכזי בהוויה היהודית. אך השיעור בדבר זיהוי מהלכיו של ה' בחיי היום-יום של כולנו מצריך תשומת-לב מתמשכת על מנת שישתלב בחיינו.

למשל, במהלך המתקפה של חמאס נגד ישראל לפני כחודש, נחתה רקטה אחת במגרש חניה – המקום היחיד בשכונה שלא היה בטווח של 30 מטרים מבית או ממבנה אחר – וניכר היה כי מדובר בנס גדול.

לעומת זאת, בעתות שלום, קל לשכוח שזהו נס שאנו חיים חיי שגרה שלווים, וכי הדבר מתאפשר בזכות ההגנה שפורש הקב"ה עלינו תמיד מפני אויבינו סביב. זוהי רק דוגמה אחת להתערבותו המוצנעת של ה' בעולם. מתפקידנו ללמוד לזהות את כל מה שהקב"ה עושה למעננו במסווה של מהלך טבעי ולהעריך את השפעתו על חיי היום-יום שלנו.

Print Friendly, PDF & Email

לשיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדין