"גרים מספרים"- הסטרטאפ והאקזיט של הגיור

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

רעיוןבמשך שנות ישיבתי בבית הדין לגיור אספתי רשימה של יותר מ-100 סיבות ומניעים שונים מדוע אנשים באים להתגייר; מאמונה בבורא עולם ורצון לקיים את מצוותיו ועד צורך להיקבר בקבר ישראל ליד בן הזוג היהודי. אחרים באים להתגייר בגלל שמגלים את כוחו וחכמתו של העם היהודי או בגלל שמצאו במשפחתם שורשים יהודיים. יש הבאים להתגייר בגלל שהם "זרע ישראל" – בנים לאבא יהודי, אחרים בגלל בן או בת זוג יהודיים. רבים רוצים להתגייר כדי להקים משפחה יהודית, להוליד בנים יהודיים ולזכות בנכדים יהודיים, יש הבאים להתגייר בגלל חלום ואחרים בגלל שרוצים לכבד את זכרה של סבתא יהודייה מצד האב שהייתה ניצולת שואה. רק לאחרונה באה אישה בגיל 70 שביקשה להתגייר וכאשר שאלנו מה המניע לרצונה להצטרף לעם היהודי, היא השיבה: "יש לי נכדים יהודים ואני רוצה להתגייר בגלל הנכדים שלי".

אבל בנוסף למניעים הפרטיים והרצון להתגייר נדמה שבימינו יש גם להוסיף את המניע הקולקטיבי; לשמור על אופיו של העם היהודי ומעמדו ההלכתי בדור של קיבוץ גלויות ונדחי ישראל, שכן חובה עלינו להשיב את עם ישראל לחיקו, כדברי הנביא יחזקאל: "וְהוֹצֵאתִים מִן־הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּים מִן־הָאֲרָצוֹת וַהֲבִיאֹתִים אֶל־אַדְמָתָם וּרְעִיתִים אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל בָּאֲפִיקִים וּבְכֹל מוֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ:… אֶת־הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ וְאֶת־הַנִּדַּחַת אָשִׁיב…" (פרק ל"ד).

כפי שכתב הרב אליעזר ולדינברג בספרו ציץ אליעזר: "ובמקרים רבים ישנו הכרח להיזקק לגיור כזה… בכדי למנוע תערובת ונשואי תערובת גמורים בין ישראל לנכרים" (חלק יח סימן סה). גם הרב אונטרמן בשו"ת שבט מיהודה עשה הבחנה בין גירות פרטית בקהילות ישראל בתפוצות לבין גירות היום בארץ ישראל בדור של קיבוץ גלויות (שער חמישי א').

אנשים רבים בארץ ובעולם הבאים להתגייר מרגישים יהודים, נולדו למשפחה יהודית, הם בעלי זהות יהודית וכאשר שואלים אותם בבית הדין מדוע באו להתגייר, הם משיבים: "כיוון שאני יהודי!". להתגייר 'כיוון שאני יהודי' זו מציאות חדשה של מניע לגיור. בקרב יהודי ברית המועצות לשעבר ובקרב קבוצות נוספות כמו יהודי אתיופיה, בני מנשה, אנוסים, החיים היהודים היו חלק אינטגרלי מחייהם ואף הסבל היהודי, ולכן המניע לגיור הוא פשוט וטבעי. כלומר, כיום אצל אנשים רבים הבאים להתגייר אין מניע, אלא בעיקר הרצון שלהם לקיים את הזהות היהודית והשורשים היהודיים שלהם.

בדברי חז"ל אנו למדים שכאשר אדם בא להתגייר, הבירור הראשון של בית הדין צריך להיות להבין מה מניע אותו להתגייר – האם כדי לקבל טובות הנאה שונות, או כדי להצטרף לחזון הגדול של עם ישראל? כך שואלת הגמרא (יבמות מ"ז, א): "גר שבא להתגייר בזה"ז – אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים, ומטורפין ויסורין באים עליהם?".

גם הרמב"ם מדגיש את הצורך בבירור אמיתי של המניע לגיור: "אלא סוד הדבר כך הוא: שהמצוה הנכונה כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר – בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול, או בשביל שררה שיזכה לה, או מפני הפחד, בא להכנס לדת…. ואם לא נמצא להם עלה – מודיעין אותן כובד עול התורה…" (רמב"ם הלכות איסורי ביאה, י"ג, י"ד).

לדעתי יש להבדיל בין המניע הראשוני לגיור לבין מבחן התוצאה. גם כאשר המניע לגיור הוא זר בראשית הדרך, אם מתוך תהליך הגיור אדם מתחבר ומתאהב ביהדות, הרי שסופו מלמד על תחילתו. המניע הוא הסטרטאפ – אבל הגיור הוא האקזיט.

זו החלוקה שעשה גם הרב וולדינברג: "מן הראוי להדגיש כי יש להבחין בין מי שבא להתגייר ואיננו מוכן לקבל עליו לקיים כל מצוות התורה דאזי הו"ל זה גם הפרעה בעצם התגיירותו לבין מי שבא להתגייר בשביל מטרה ידועה אבל הוא מקבל עליו עבור כן לקיים את כל המצוות דבכה"ג אין זה עיכוב בעצם הגירות כשלעצמו…" (שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט"ז, ס' ס"ו).

למאמרים קודמים בסידרת "גרים מספרים"

Print Friendly, PDF & Email

לשיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדין