"גרים מספרים"- כיצד מגיירים ילדים קטנים?

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

גיורו של אדם הוא לא מעשה הלכתי – משפטי בלבד, אלא תודעתי. הגיור מתרחש לא רק בבית הדין או במקווה אלא בדעתו של האדם ויש צורך בהכרה של המתגייר, הבוחר להתגייר ומבין את המשמעות והאחריות שיש בהצטרפות לעם ישראל ותורת ישראל. אם כן, כיצד אפשר על פי ההלכה לגייר ילד קטן שעדיין אין בו דעה כדי להחליט האם להיות יהודי?

כדי לפתור מצב זה ולאפשר כניסתם של ילדים להעם היהודי, חז"ל חידשו דרך מיוחדת לגיור קטנים, "על דעת בית הדין". כך הסבירו חז"ל בגמרא: אמר רב הונא: "גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. מאי קא משמע לן? דזכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו" (כתובות יא ע"א). כלומר, הנחת היסוד של חז"ל היא שקטן שאיננו בן דעת ואין בו תודעת גיור, לא יכול להתגייר באופן עצמאי. בית הדין הממונה על הגיור נוטלים את האחריות ומגיירים אותו על דעתם; הקטן נעשה גר על ידי כוחו וסמכותו של בית הדין, "והרי הוא גר על ידיהן" (רש"י שם).

הסיבה שבית הדין מסוגל לבצע את פעולת הגיור במקומו של הילד היא "כיון שזכות היא לו", כלומר, שאנו מבינים שהגיור הוא טובתו של הילד הואיל ואנו יודעים שזו זכות להיות יהודי, אנו נוטלים אחריות ופועלים על פי הכלל ההלכתי "זכין לאדם שלא בפניו", כפי שבדין "זכיה" אנו מניחים שכל אדם רוצה לקבל דבר טוב, כך גם בקטן הבא להתגייר, גם אם כעת הוא לא מבין מה נעשה, כאשר יהיה בוגר ובעל דעת ירצה לקבל את הזכייה של היותו יהודי. גיורו של קטן מבוסס על עיקרון הזכות העתידית להיות יהודי.

הגמרא לא הסבירה מה כוונתה בכך שהגיור הוא זכות עבור הקטן והפוסקים נחלקו לאורך הדורות על הפרשנות למושג 'זכות להיות יהודי'. האם באמת יש זכות להיות יהודי? מהי?

תשובות הפוסקים לשאלה זו מרחיקות לכת ויוצרות רצף משמעותי של דעות, מהעמדה הקובעת שהזכות של הקטן היא בכך שהוא יקיים מצוות כאשר יהיה בוגר ועד העמדה הסבורה כי הזכות של הילד היא בהיותו חלק מהקולקטיב היהודי ויהיה בעל נשמה יהודית וזכאי לעולם הבא גם אם יעבור עברות וייענש על כך.

הרב יחיאל יעקב וינברג בעל השרידי אש כתב: "ובנידון דידן אין לו זכות, שהרי בוודאי לא יקיים המצוות בגדלותו, וא"כ מוטב לו להשאר גוי ולא יהי' מחוייב במצות כישראל… וכן נראה לפענ"ד שאין לגיירו בעודנו קטן" (ח"ב סי' נז).

הרב בצלאל ז'ולטי מוסיף שהזכות של הקטן היא דווקא שמירת מצוות: "גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין משום שזכות הוא לו היינו שזכין לו הגירות, וזה גם קבלת תורה ומצוות שהרי בלא קבלת תורה ומצוות אין גירות כלל, אלא שזה גופיה זכין לו שיהיה יהודי ויתחייב בתורה ומצוות כאשר יגדל, כיוון שזה עיקר הגירות מה שמקבל עליו להתחייב בתורה ובמצוות" (דיני קבלת גרים, תורה שבעל פה, י"ג, תשל"א).

הרב שאול ישראלי כתב: "כי זהו שצריך בעיקר לקבוע אם הגירות היא זכות לתינוקת; שאם תתחנך לעבריינות אין זו זכות" (משפטי-שאול סוף סי' לח).

אבל לעומת הפוסקים הקודמים המציגים עמדה יותר מחמירה, הרב יצחק יהודה שמלקיש (1904-1827) מרבני גליציה ואחד מגדולי הפוסקים בדורו, כתב שיש עדיפות להיכנס לכלל ישראל אף שייענש: "הנה אם אביו רשע, מחלל שבת ואוכל טרפות, ואמו נכרית, בודאי הבן ג"כ יגדיל ויתחזק בדרך זה, ולכאורה אין זכות להולד… מ"מ הוי זכות להגר, דאף שיענש מ"מ יש לו חלק לעוה"ב, משא"כ אם ישאר נכרי…" (שו"ת בית-יצחק אה"ע ח"א סי' כט אות ח).

הרב משה פיינשטיין דן גם הוא בשאלת הזכות לקטן להתגייר וחידש שהזכות היא הכניסה לקדושת ישראל ועצם האפשרות להיות בן עוה"ב: "וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצותן שעושין הוא מצוה, והעבירות הוא להם כשגגה, הוא ג"כ זכות מלהיות נכרים… ראיה לכאורה דנחשב זכות לגיירו אף שע"י הגירות יעבור כל איסורי התורה, גם ע"ז ושבת ומאכלות אסורות וביאות אסורות, משום דעכ"פ מאחר שהוא גר נעשה בקדושת ישראל ויהיה לו שכר בעוה"ב על מעשיו הטובים שיעשה אף שלא בכוונה למצוה" (אגרות משה אה"ע ח"ד סי' כו,ג וכן דברות-משה שבת סד הערה יא)

הרב נחום רבינוביץ הסביר שהזכות להיות יהודי אינה מסתכמת בקיום מצוות בלבד, אלא בכך שהיהודי נכנס תחת כנפי השכינה וגם בכך יש ערך ומשמעות ההופכים את היותו יהודי לזכות: "ברור שעצם הגירות הוא זכות גדולה ואין שום אפשרות של חובה כלל, שהרי הוא נכנס תחת כנפי השכינה וממילא הוא נכלל במה ששנינו, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" (שיח נחום עמ' 232).

(בשלח תשפ"ב)

למאמרים קודמים בסידרת "גרים מספרים"

Print Friendly, PDF & Email

לשיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדין