"גרים מספרים"- האפקטיביות של בירור יהדות על ידי בדיקה גנטית

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

בירור מעמדו היהודי של אדם מישראל, נדרש לקביעת ייחוסו ומעמדו וכן לצורך עריכת חופה וקידושין בין בני זוג יהודיים. עד כה, תהליך בירור יהדות נעשה בקהילות ישראל בתפוצות ובמדינת ישראל על ידי מסמכים ועדויות וכן באמצעות הסיפור המשפחתי של האדם ויצירת חזקת יהדות. אולם, ככל שעובר הזמן, קשה יותר להגיע לראיות ברורות עקב חוסר במסמכים וארכיונים והיעלמות דור הסבים. בשנים האחרונות בא לעזרנו כלי מדעי שהולך ותופס מקום של כבוד בעולם ההלכה: בדיקת גנטיות מיטוכונדריות (רצף אימהי גנטי). בתי דין ורבנויות בארץ ובעולם החלו להשתמש בבדיקות אלו כדי לאשרר את יהדותו של אדם. מעניין הדבר שדווקא בתקופה של התבוללות ונישואי תערובת, מתחדשת שיטה זו של בדיקת יהדות המאפשרת לרבים וטובים להוכיח את זיקתם לעם היהודי בראיות מבוססות ואמינות.

כיום קיימת אפשרות לבדוק את המוצא האימהי על ידי בדיקה גנטית ולהיעזר בבדיקה זו לצורך בירור יהדותו של אדם. למרות שהיהדות היא דת ולא גזע ולמרות שאין מושג של גנטיקה יהודית אחידה או גן יהודי, מחקרים הוכיחו כי באוכלוסיות מסוימות קיימים סימנים גנטיים אופייניים בדנ"א המיטוכונדרי המועבר מהאם לצאצאים ולכן באמצעות בדיקה גנטית והשוואתה למאגר נתונים גנטי, ניתן לקבוע השתייכות לשלשלת אימהית עם סימנים יהודיים. בדיקה גנטית, איננה הוכחת יהדות חד משמעית, אבל היא נותנת תמונה ברורה ביחס לאזור המוצא היהודי ממנו מגיעה המשפחה כגון יהודים אשכנזים, יהודים מצפון אפריקה, יהודים איראנים או עיראקים, יהודים אתיופים או תימנים. כך שניתן לזהות על ידי בדיקות גנטיות את מוצאן של אוכלוסיות שונות על פי מקורן וכן להרחיב את היריעה על ההיסטוריה והפזורה היהודית המבדילה את העם היהודי מעמים אחרים.

הגן המיטוכונדרי עובר בירושה מאם לבת ללא כל שינוי למעט מקרים מיוחדים של מוטציות, כך שבכל תא מתאי האדם ישנו דנ"א מיטוכונדרי אשר עובר בתורשה – הדנ"א המיטוכונדרי אצל כל אדם זהה לחלוטין לזה של אמו, כך ניתן לקבוע שאדם הנושא בגופו את אותה תבנית דנ"א של אמו היהודייה, הוא יהודי. גם כאשר אישה יהודייה יולדת ילדים מבן זוג לא יהודי אין לאב כל השפעה על הרצף הגנטי המיטוכונדרי. אפילו במקרה שהאישה ממירה את דתה הפרופיל היהודי לא נעלם כמובן, וממשיך לעבור לדורות הבאים ולא משתנה אפילו אחרי מאות שנים. למיטוכונדריה יש דנ"א מיוחד שמשתכפל גם כאשר התא מתחלק, לכן התא המיטוכונדרי מתאים לחיפוש סימנים גנטיים המשותפים ליהודים. מאידך, אם אישה מתגיירת היא לא מקבלת את הרצף הגנטי המאפיין את הנשים היהודיות.

בגלל הצורך להשוות את הנתונים הגנטיים האישיים לארכיונים גנטיים של אוכלוסיות שונות ולהצליב מידע מול מאגרי מידע מקצועיים, יש כיום יותר נתונים גנטיים של האוכלוסייה היהודית האשכנזית ולכן קל יותר לעשות בירור יהדות לציבור זה. ביותר מארבעים אחוז מהאשכנזים יש דנ"א ייחודי להם וניתן לזהות את השלשלת האימהית ולאיזה אוכלוסייה האימהות היו שייכות. אבל, ככל שעובר הזמן מצטבר יותר מידע גנטי גם בקשר לאוכלוסיות אחרות. ככל שיהיו בעתיד יותר מאגרים ונתונים גנטיים על העם היהודי, ניתן יהיה גם לברר את יהדותן של עדות וקבוצות אחרות.

השימוש בבדיקות גנטיות מבוסס על העיקרון ההלכתי של "רוב" המאפשר להכריע מציאות על פי הרוב. בעיקר, על רוב הנקרא "רובא דאיתא קמן", כלומר, שאם רוב אנשי העיר הם מסוג מסוים ואדם גר באותה עיר, גם הוא יהיה משויך לרוב אנשי העיר. אם אדם בא מעיר שרוב תושביה אינם יהודיים הוא נחשב לחלק מהרוב שאינם יהודיים אבל אם להפך, רוב אנשי העיר הם יהודיים, הוא ייחשב כאדם יהודי שפרש מהרוב. גם במקרה של בדיקות גנטיות אנו יכולים לקבוע יהדות על פי הרוב, שכן יש אפשרות לבדוק לאיזו קבוצה או משפחה גנטית מורחבת אדם משתייך ואם רוב הקבוצה הנ"ל הם יהודיים, גם האדם הנבדק יחשב ליהודי. בדיקה גנטית ברמה מקצועית גבוהה, יכולה לשמש גם "סימן מובהק" לצורך ברור יהדות. בדרך כלל יש צורך ביותר מסימן אחד, אבל ניתן להחשיב את הבדיקה כאחד הסימנים.

למרות שעדיין בדיקות גנטיות מיטוכונדריות לא מהוות הוכחה גמורה, הן מצטרפות באופן משמעותי לסיפור האישי של האדם ולרקע המשפחתי ולשיקולים הלכתיים. כמובן שלצורך יישום נכון של תוצאות הבדיקות הגנטיות יש צורך בעריכת הבדיקה במכונים המתמחים בבדיקות אלו וכן בפיענוח מקצועי של התוצאות המורכבות של בדיקת האוכלוסיות המתאימות.

לסיום, ברצוני לציין שהניסיון להשתמש בכלים גנטיים להוכחת יהדות, איננו מגדיר את העם היהודי ואיננו הופך את היהדות או את העם היהודי לבעל הגדרה גנטית, לא הגנטיקה קובעת מי משתייך לעם היהודי. היותנו יהודיים מבוסס על אמונות ודעות ועל זהות יהודית אישית וקולקטיבית, אולם מאידך, אם כלי זה בא לידנו – מן הראוי לעשות בו שימוש מועיל וחכם.

(בהר תשפ"ב)

למאמרים קודמים בסידרת "גרים מספרים"

לשיתוף הפוסט

פייסבוק
טוויטר
לינקדין