מי אתם סרבני הגט ולמה אתם עושים את זה? • מסמך כואב

מדוע גברים מנצלים את כוחם ומסרבים לתת גט? למה יש דיינים שלא מזרזים הליכים? • מה ניתן לעשות כדי להפעיל לחץ על הסרבן ומדוע ההליך יכול להיות ארוך ומייגע? • מסע כאוב לעולמם של מסורבות גט (מגזין 'כיכר')

ארי טננבוים | א' בתמוז תשפב 30.06.22 

סרבן גט הוא לרוב מי שכבר רוצה להתגרש מאשתו, מסיבות כאלה ואחרות, אך כדי לסחוט תנאים טובים יותר לקראת הליך הגירושין, הוא מסרב לתת גט עד שאשתו (לשעבר) תיאלץ להסכים לתנאים שלו.

התנאים יכולים להיות: בקשה למשמרות על הילדים, הקלה בדמי מזונות לאישה (עד כדי תביעה לאי תשלום כלל), רצון לשמור על הדירה או הרכב ועוד. לעיתים, התופעה יכולה להיות בגלל קנאות של הבעל כלפי אשתו, נקמנות, או תתפלאו לשמוע, סתם כי הוא נהנה.

בבואנו לחקור את התופעה הפסולה הזו נדבר עם מסורבות גט, טוענים רבניים, דייני בית הדין, סרבני הגט 'בכבודם' ובעצמם, כמו גם סרבניות גט. גם כן תופעה שלא כתובה בתורה… בפרק הראשון שוחחנו עם טוענים רבניים וטוענות רבניות, כדי להבין את הנושא – מנקודת מבטם.

למה לדחוק בעצם?

כמה נשים מסורבות גט יש בארץ? שאלנו את פנינה עומר, מנכ"לית ארגון 'יד לאישה' מבית 'אור תורה סטון' שמייצג נשים מסורבת גט. "אין מספרים מדויקים", היא משיבה, "היחידים שיכולים לתת תמונת מצב הם בתי הדין הרבניים אך הם סופרים מרגע שיש פסק לציווי, חיוב או כפיית גט, לכן אישה יכולה להיות בהליך משפטי כשבע – שמונה שנים, אך כל עוד בית הדין לא פסק 'חיוב גט' – היא עוד לא תיכנס לסטטיסטיקה".

מתי בית הדין מתחיל לדחוק את הגבר לפינה?

"זה תלוי בדיינים ובסיפור. יש דיינים שמאוד תכליתיים ויש דיינים שיעשו הכל כדי לא לפסוק חד משמעית. הם יעשו הכל כדי שהזוג יגיע להסכמה".

מדוע יש דיינים שאינם רוצים לקבוע מסמרות בנושא הכל כך חשוב וכאוב הזה?

"אולי בגלל החשש מ'גט מעושה' שבו הבעל לא באמת רצה בגט וממילא הגט אינו כשר למהדרין".

מה ניתן לעשות כדי שרבנים ידחקו בגבר לתת גט?

"ראשית, אין לנו עניין לדחוק דיינים לפינה. הפסיקות של הדיין הינם לפי תפיסת עולמו, השינוי יתחיל כבר בעת הוועדה למינוי דיינים: הדרך היא למנות דיינים שתפיסת עולמם היא להקל בדיני עגונות.

"בסופו של דבר שמדובר בתיקים בהסכמת בני הזוג – לא משנה מי הדיין. אך שמדובר בתיקים מורכבים, ההלכה היא זו שקובעת שצריך להקל בדיני עגונות וצריך להקפיד שבתיקים האלה מי שיישבו לדון בתיק יהיו הדיינים שמקילים בנושאים הללו.

"לגדולי הדור יש הערכה כלפי רבנים שמחפשים איך למצוא פתרונות הלכתיים בכל הנושא של עגונות וסרבני גט – ככל שיותר ויותר ידעו על הערכה הכנה הזו, זה יהיה איתות לכך שראוי להתעמק במתן פתרון לנשים עגונות ושאר הדיינים ילמדו מחבריהם".

אז הבנו שכדי שגבר ירגיש שמופעל עליו לחץ, צריך שהדיינים יהיו כאלה שזו תפיסת עולמם.

ככה סרבן גט מורח את הזמן

"יש הבדל גדול בין סרבני גט במגזר הכללי לבין סרבני גט בחברה החרדית ובפרט בחסידי", פותחת דוברה בריסק, טוענת רבנית מזה 25 שנה בסקירה כללית, "מדובר בחתך מאוד שונה בין המגזרים. בציבור שאינו שומר תורה ומצוות סרבני הגט מגיעים ממקום של מחלת נפש או כאלה שאין להם מה להפסיד, כגון אסירים. הם בדעה ש'אם לי לא טוב, גם לך לא יהיה טוב'. בציבור החרדי זה מגיע ממקום של שליטה. 'אני לא אשחרר, אני שולט בך', 'אני אחליט מה יעלה בגורלך'".

אני חייב לעצור אותך רגע. אבל ברגע שככה הוא מתנהג – גם הוא, הסרבן, נשאר תקוע ולא יכול להמשיך הלאה בחייו?

"אבל יש לנו הרבה תיקים שזה ממש לא מפריע להם. הם רוצים לשלוט. את לא תהיי עם אף אחד אחר. אז נכון שהוא לא יכול להתקדם, אבל הוא לא רואה את עצמו בכלל. הוא רק רואה 'מה אני עושה לה'".

בואי נקפוץ בזמן, עוברים השנים, גם היא נשארת תקועה – אבל גם הוא!

"נכון", מסכימה בריסק, "אם כי בפועל, בשנים האחרונות בתי הדין מטפלים בזה בצורה מאוד יפה ועושים מה שניתן לזרז הליכים".

אולי נתחיל רגע מהתחלה? מה עובר על סרבן גט קלאסי שזה עתה הם החליטו להפריד כוחות?

"אז ככה: בהתחלה הסרבן אומר: 'אני לא רוצה להתגרש', לפעמים הוא רוצה 'שלום בית' ולפעמים הוא גורם לכך שהיא תרצה את הליך ה'שלום בית', אבל הטענה המרכזית היא שהוא אוהב אותה אז למה בכלל להתגרש.

"את הדיון הראשון והשני הוא מעביר ככה. הנה עברה לה חצי שנה שדנים בתיק שלהם. הדיון הבא הינו בדרך כלל דיון הוכחות. האישה מביאה את כל הסיפורים שלה עליו. כל מה שיש לאל ידה להוכיח על מעשיו או אי מעשיו. על אלימות, סטיות, הימורים ועוד דברים שלכאורה לא ניתן לכתוב באתר הנכבד. לצערנו בציבור החרדי חסידי – הטענות הללו רווחות מאוד.

"עם כל האמוציות והקושי על האישה לנהל את הדיון השני ולהתעמת עם בעלה. כאן יכול האדון להכחיש. 'זה לא אני', לא יודע מה היא מספרת'. הינה חלפה לה שנה. אנחנו מגיעים לשלב הסיכומים.

"בשלב פסק הדין, לאחר שלושה חודשים מהדיון האחרון ושנה ואחרי לאחר פתיחת התיק, בית הדין פוסק גירושין. ב-99.9 אחוז בית הדין מחייב את הבעל במתן גט".

בריסק לוקחת נשימה וממשיכה בתיאור: "או אז בא הגבר וטוען: 'נעשה לי עוול'. 'לא נתנו לי לדבר'. 'אני רוצה להתחיל את ההליך מההתחלה'. לעיתים במקביל הוא מגיש ערעור לבית הדין הגדול".

"אגב", מעירה בריסק, "יש לו כמובן טוען רבני שמלווה אותו בהליך, אבל לרוב הוא מחליף כמה באמצע, הם צריכים ללמוד את התיק וככה דיונים יכולים להידחות שוב ושוב לעוד פרקי זמן ארוכים, אבל איכשהו בסוף מגיעים לבית הדין הגדול לבדיקת הערעור שלו על חיוב הגט.

"שם, או שזה מתקדם לאחר חודשים – שלוש, או שהערעור נופל. אם האדון לא הפקיד את הערובה שבית הדין השית עליו – התיק נופל וחוזר לבית הדין האזורי".

מדובר בערובה של בין 15 ל-50 אלף שקל שעליו להפקיד בבנק כערובה להבטחת הוצאות לצד השני שנגרר להליך. מדובר במין בדיקה של בית הדין לראות האם המערער בטוח בערעור של עצמו ולא סתם מגיש ערעור סרק. אם בסופו של דבר יתברר שזה היה ערעור סרק – הצד השני יקבל את הכסף הזה מהפיקדון להוצאות המשפט שאליו הוא נגרר.

בבית הדין קורה אחד מהשניים: או שהם מחזירים את התיק לבית הדין האזורי או שהם מבינים שמדובר בסרבן גט ואז הם משאירים לעצמם את הסמכות להוציא ממנו את הגט, בטוב או ברע. רובם של התיקים נסגרים שם.

"במהלך כל התקופה הזו האישה נקראת מסורבת גט", מדגישה בריסק, "נמחקים לה שנתיים מהחיים. שנתיים קשות מנשוא".

פינג פונג ציני ומרושע

"לעיתים נדירות בית הדין הגדול דחה את הערעור וזה חוזר לאזורי או שזה חוזר מילא לאזורי כי לא הופקדה הערובה המדובר לעיל. בשלב הזה -אם וכאשר זה חוזר לאזורי – הסרבן מתחיל לנגן מנגינות חדשות. הוא כבר 'היה בסרט הזה', הדיינים לא יאכלו את ה'לוקשים' שלו".

"בשלב הזה הוא יגיד כך", מספרת בריסק, "'אני מסכים לתת גט. אבל בתנאי ש…' לכל סרבן יש רשימה של דברים: אחד רוצה למכור את הדירה, השני את הרכב, ההוא ירצה שימחקו לו חוב והאחר ירצה שיביאו את הילדים למשמורת אצלו. אחד אחר בכלל יבקש ניסיון אחרון של שלום בית ו'אם זה לא מצליח, אני מבטיח כי אתן גט'. כאן מתחיל הפינג פונג בין דרישת האישה לסנקציות כאן ועכשיו לפי חוק פסקי דין לגירושין לבין הגבר שדוחה אותה שוב ושוב".

תגידי, איך מגיעים למצב שיש סרבן גט שש או שבע שנים?

"הנה. אנחנו מגיעים לזה מהר מאוד. שים לב. אנחנו כבר סביב שנתיים שלוש אחרי פתיחת התיק. נזכור שייתכן שהם כבר נפרדו כשנה טרם פתיחת התיק, ואז מצד אחד הוא אומר 'הנה, מיד גט אבל רק ש…' וכאן הדיינים לא מצליחים לצאת מהסבך. מצד אחד הם רואים שהנה הוא כבר נותן גט, רק תמלאי את הדרישה הקטנה הזו שלו ויש לך גט".

במחילה, הדיינים לא יודעים שמשחקים איתם?

"הדיינים יעדיפו שהוא ייתן גט מאשר שהם יתנו החלטה נחרצת".

ולמה הם מעדיפים את זה?

"תוך כדי שאני מדברת איתך עולה בי חיוך. ההתנהלות הזו מצחיקה אותי. זאת המציאות".

אז אני אעצור אותך ואשאל מדוע שלא נבוא לאישה ונגיד לה. עצרי. אנחנו חותרים לגט – נקודה.

"נכון, הגישה שלי היא להילחם על זה שאני לא מנהלת משא ומתן עם סרבני גט, אלא שלעיתים הדיין אומר לי – בחיוך – 'דבורה, מה עדיף, שנקבל גט כעת או שנפעיל עליו סנקציות אבל זה ייקח כחצי שנה? אז בואו תעשו צעד אחד בשביל לקרב את הגט ותסכימו לבקשה שלו'".

"מי שעושה את הצעד הראשון של להיענות לדרישות הגבר – נופל במלכודת", בריסק נחרצת. "אני דואגת לא לאפשר את זה, אבל יש עוד עשרות תיקים שלא אני מייצגת וכל אחת עושה אחרת.

"שאלת קודם איך נוצרות שבע שנות עגינות – הנה התשובה. מענים לדרישות הבעל וכל פעם הוא דוחה בקש עם כל מיני גחמות כאלה ואחרות".

אז יש נשים שנופלות בפח?

"לגמרי. ברגע שמתחילים משא ומתן עם המילה הראשונה 'אולי ש…' – האישה נפלה למלכודת. וכאן נשים יכולות להגיע להרבה יותר משבע שנים של סרבנות גט".

במחילה, אבל גם הדיינים קונים את הלוקשים של הסרבנים?

"יש שני סוגי דיינים. יש כאלה שיודעים שזו התנהגות פסולה ומשתפים פעולה עם החוק. אם יש סנקציות, הם מיד מפעילים אותם בדרך הקשה. לצערנו מדובר בזן נדיר של דיינים והם במיעוט. הדיינים הוותיקים שבמערכת וכאלה שקיבלו חינוך מסוג מסוים עדיין חושבים בדרך הישנה".

כשאני מנסה להבין מבריסק מאיזה מגזר מגיעים הדיינים הללו היא עונה בכללות שמדובר בדיינים שהאג'נדה שלהם זה לעשות גט בהסכמה בכל מחיר ופחות להשית את החוק על הגבר.

"מה שעושים אותם רבנים זה להפעיל מכבש לחצים על האישה להיענות לדרישותיו הסחטניות של הבעל. אבל זה לא נגמר. ברגע שהיא מסכימה לדרישה אחת – מגיעה דרישה אחרת, וזה לא נגמר".

ולמה אי אפשר אחרי ה'אולי' הראשון לעצור את הגבר ולהגיד, זהו, הבטחת, תן את הגט כבר?

בריסק עונה: "כאן הדיין אומר: 'הנה אנחנו מתקרבים, הנה תנו עוד…'".

מה יכולים לעשות טוענים רבניים / טענות רבניות, כדי לגרום שהבעל ייתן גט?

"אני לא יכולה לחשוף מה אנחנו עושים כדי לתת גט. זה סודות המקצוע שלנו. עובדים קשה כדי שזה יקרה".

מה אני כן יכול לכתוב שאתם עושים?

"צריך להפעיל את החוק", עונה בריסק בכלליות, "יש רשימה שלימה בחוק של סנקציות. על הרבה אנשים זה עובד ועל הרבה אחרים זה לא עובד. על עבריינים מאסר לא עובד. על חרדים נניח זה כן עובד. בכל תיק אנחנו מנסים לדוג את הסנקציות שיעבדו על הבעל. בפועל מעט מאוד פעמים מפעילים את סעיף המאסר בחוק".

אז מה ניתן לעשות כדי לגרום לזה לקרוא ולהכניס את הסרבן למאסר?

"אתה שואל את השאלה המצוינת שעליה אני לא יכולה לענות איך אנחנו עושים את זה בבית הדין".

גבר שעושים עליו שיימינג, כמה זה משפיע עליו?

"זה לא קורה הרבה, אבל שזה קורה – זה משפיע על רבים. מספר ימים אחרי הפרסום הם נותנים גט. השיימינג עובד על כל אדם נורמטיבי שחי בתוך קהילה. היום לא אכפת לאנשים להתפרסם בדרך שלילית גם. אנחנו בודקים האם זה ישרת לו את המטרה או לנו ורק אז אנחנו מפרסמים את השיימינג".

ומה לגבי סרבניות גט? מה חושב לעצמו סרבן גט? על כך ועוד בכתבות הבאות בעז"ה.

לשיתוף הפוסט

פייסבוק
טוויטר
לינקדין
ישראל
צפון אמריקה