האם הנחת תפילין ע"י מועמד לגיור מותרת?

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

י"א באב ה׳תשפ״ב (אוגוסט 8, 2022)

מצוות תפילין היא מצווה מיוחדת. היא מהווה אות לקשר בין עם ישראל לקב"ה עד שחז"ל מתארים שהקב"ה מניח תפילין וכתוב בהם: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (ברכות ו, א). שלוש בריתות כרת ה' עם ישראל: מילה, תפילין ושבת, ושלושתן נקראות אות, ללמדנו שיש במצוות אלו משהו אינטימי בקשר בין הקב"ה לעם ישראל. ולכן ניתן לשאול, האם נוכרי שאיננו חלק מהברית יכול להניח תפילין? האם אדם הנמצא בתהליך גיור ומבקש להניח תפילין כדי להתרגל רשאי להניחם?

למעשה מדובר על שתי שאלות נפרדות זו מזו, אחת ביחס להנחת תפילין לגוי והשנייה ביחס לתפילין לאדם המתגייר. הלכך יש צורך לעשות את ההבחנה הברורה בין גוי למתגייר. רוב המקורות האוסרים על שמירת שבת, לימוד תורה או הנחת תפילין עוסקים דווקא בגוי, נוכרי שהוא בעל אמונה אחרת ואיננו נמצא בתהליך של כניסה וחיבור לעם ישראל ודת ישראל. אולם כאשר אנו עוסקים באדם שאיננו בן דת אחרת והוא בתהליך גיור, הרי שכל התמונה משתנה והדבר מותר לכתחילה ואף נצרך ואפשר וצריך ללמד אותו כיצד להניח תפילין באופן נכון ושגרתי. על כך צריך גם להוסיף שלעיתים המתגיירים מתביישים להגיע לתפילת שחרית ולהיות שונים מהציבור וכמובן צריך גם להתחשב ברגשותיהם. בדברי חז"ל מצינו שלגוי אסור לשמור שבת וללמוד תורה דווקא, אך לא מצאנו איסור זה בשאר מצוות ולכן באופן עקרוני אין איסור לגוי ובמיוחד לאדם שטרם סיים את גיורו להניח תפילין ובתנאי שעושה כן מתוך כבוד ומתוך רצון ללמוד איך להניח תפילין בהמשך חייו.

הרמב"ם בהלכות מלכים כתב בקשר לאפשרות שגוי יקיים מצוות: "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה" (פ"י ה"י) ובפירושו המשניות כתב: "הנכרים, אע"פ שאינן חייבין במצוות אם עשו מהם שום דבר, יש להם קצת שכר". הרמב"ם  מאפשר לנוכרי לקיים מצוות אבל מתנה זאת: "…כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע. ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה, אבל אינו נהרג" (פ'י, ה'י).  אם כן, לדעת הרמב"ם, נכרי יכול לקיים מצוות ולכאורה גם תפילין בכלל, ויש לו שכר על כך, וללא ספק שתלמיד הלומד לקראת גיור ומתנהג באורח חיים יהודי בכשרות, שבת, ציצית, תפילין, ברכות ותפילות וכיו"ב, אינו מתכוון לחדש דת, כלומר- להשתמש בדת היהודית לצורך דת אחרת.

הרב שטרנבוך מסביר גם הוא את דעתו של הרמב"ם בנושא זה: "נראה שעיקר האיסור בגוי לקיים מצוות, היכא שמכחיש שהמצוות שייכים לישראל, ומדמה שגם הוא כגוי שייך למצוות כמו ישראל עם הנבחר. אבל אם מכיר שהמצוות ניתנו לישראל, רק רוצה לנהוג כיהודי לקבל שכר עמהם – אין למנוע אותו אף שהוא גוי. והדבר מתבאר בדברי הרמב"ם בהל' מלכים" (תשובות והנהגות א, תרי"ד).

גם המאירי מתיר לנוכרי לשמור מצוות ובתוכן גם הנחת תפילין: "אבל שאר מצות אין מונעין הימנו שהרי אמרו לקבל קרבנותיו… ומ"מ כל שהוא עוסק בעיקרי שבע מצות ובפרטיהם ובמה שיוצא מהם אע"פ שרוב גופי תורה נכללים בהם, מכבדין אותו אפילו ככהן גדול, שאין כאן חשש לטעות אחריו שהרי אף בשלו הוא עוסק, וכל שכן אם חקירתן על דעת לבא עד תכלית שלימות תורתינו עד שאם ימצאנה שלימה יחזור ויתגייר, וכל שכן אם עוסק ומקיים עיקרי מצוותיה לשמה אף בשאר חלקים שבה שלא משבע מצות" (חולין, ל"ג, א).

הרדב"ז על הרמב"ם, מעלה חשש מסוים דווקא ביחס לקיום מצוות תפילין לאדם שאיננו יהודי: "ומכל מקום מצוות שצריכין קדושה וטהרה, כגון תפילין וספר תורה ומזוזה, אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם [לנכרים] לעשותן". הרדב"ז דואג לכך שהשימוש בתפילין יהיה בדרך כבוד, אבל מתוך דבריו ברור שמדובר על גוי שנשאר בגויותו, אבל אנו עוסקים במתגייר שמבקש להצטרף לעם היהודי ולכן נראה שלא על כך הוא כתב ומן הראוי ללמד את הגר להניחם בקדושה ובטהרה.

לעיתים יש החוששים שאם הגר התעטף בטלית ויניח תפילין כאשר הוא עדיין אינו יהודי, הדבר יכול לגרום לבלבול בקרב המתפללים ויחשבהו ליהודי לצורך השלמת המניין, אולם בפועל בדרך כלל, גבאי בית הכנסת או הרב יודעים על מעמדו של הגר וכיצד לנהוג בו. בית הדין לגיור, רואה ערך חינוכי גדול בכך שהגר מתפלל ומניח תפילין כל יום לפני סיום גיורו ובכך הוא מקדים את הברית האישית שלו לקב"ה עוד לפני סיום הגיור.

(ואתחנן תשפ"ב)

למאמרים קודמים בסידרת "גרים מספרים"

לשיתוף הפוסט

פייסבוק
טוויטר
לינקדין