דמותו הייחודית של "אונקלוס הגר"

גם לאחר הגיור, לא הסתיים סיפור גיורו של אונקלוס, דודו הקיסר לא השלים עם גירות זו ועשה מאמצים להחזיר את אונקלוס אל חצרו

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

כ״ה באב ה׳תשפ״ב (אוגוסט 22, 2022)

אחת הדמויות האגדיות בהיסטוריה של הגרים היא אונקלוס הגר. התלמוד הבבלי והירושלמי מספרים עליו סיפורים רבים ובכל פעם ששמו מוזכר, מצטטים גם את התואר 'גר', ככל הנראה כדי ללמדנו שהוא היה גר צדק למופת והוא הפך למודל של תהליך גיור. למשל: מעשה בטבחו של "אונקלוס הגר" שהביא פיתו לפני רבן גמליאל (תוספתא, כלים י"ב).
"ואמר ר' ירמיה תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע (מגילה ג' ע"א) ועוד.

גם חלק מהפירושים על תרגום אונקלוס מקפידים להשתמש בשם של 'גר' לפירושם לתרגום. למשל, הפירוש של רבי שמואל דוד לוצאטו על התרגום נקרא "אוהב גר", הפירוש של רבי אליהו המוזג "גר צדק", של הרב נתן אדלר, "נתינה לגר" – כולם תפסו את צד הגיור באישיותו של אונקלוס. כביכול, לא ניתן להפריד בין דמותו של אונקלוס ומעמדו כגר.

אכן, יש שאלות וספקות רבות סביב זהותו של אונקלוס הגר ועד היום החוקרים ופרשנים לא הצליחו להכריע שאלות רבות לגבי תקופת פעילותו, ייחוסו המשפחתי ועוד. הגמרא במסכת גיטין אומרת: ש"אונקלוס בן קלונימוס, בן אחותו של טיטוס היה" (גיטין נ"ו, ע"א), ומאידך מדרש תנחומא, "אונקלוס הגר, בן אחותו של אדריאנוס, היה מבקש להתגייר".

אונקלוס היה מחשובי המלכות- בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא במאה הראשונה בשלהי תקופת התנאים. הוא הצטרף לחכמי יבנה ולמד תורה מפיהם. אונקלוס הפך לתלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע (בבא בתרא, צ"ט, ע"א). לפי דברי שמואל דוד לוצאטו, אונקלוס חי בשלהי הבית השני, במאה הראשונה לספירה לערך, התגייר כשלושים שנה לפני חורבן הבית והספיק להיות תלמידו של רבן גמליאל הזקן.

לאמתו של דבר, לא ברור באופן היסטורי אם "תרגום אונקלוס" נכתב על ידי אונקלוס הגר. מקורו של ייחוס התרגום לאונקלוס הוא בדברי חז"ל: "תרגום של תורה – אונקלוס הגר אמרוֹ מפי ר' אליעזר ור' יהושע" (מגילה ג ע"א). כך למדים גם מתשובות הגאונים באמצע המאה התשיעית, בתשובת הגאון שר שלום ראש ישיבת סורא שכתב: "ושמענו מפי חכמים קדמונים שעניין גדול עשה הקב"ה באונקלוס הגר על שנעשה התרגום על ידו", מאידך, אין מקור מפורש בתלמוד האומר באופן ברור שהתרגום נכתב על ידי אונקלוס הגר, אבל כך התקבל בציבור.

אחת האמירות החריפות והמוזרות של חז"ל מספרות שכאשר אונקלוס החליט להתגייר ביקש להימלך עם רוחותיהם של שלושה אויבים ידועים של עם ישראל, טיטוס, בלעם וישו. הוא העלה את רוחותיהם באוב והם הזהירו מעונשים חמורים שקיבלו בגין הרעות שהביאו על עם ישראל ועודדו אותו להתגייר (ראה: גיטין, נ"ו, ע"ב).

מדרש תנחומא מספר את סיפור גיורו של אונקלוס ואת הדיון בינו לבין  דודו אדריאנוס הקיסר, המלמד על נחישותו של אונקלוס להתגייר: "אוּנְקְלוֹס הַגֵּר בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל אַדְרִיאָנוֹס, הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּיֵּר, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן אַדְרִיאָנוּס דּוֹדוֹ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אַתָּה חָסֵר כֶּסֶף וְזָהָב? הֲרֵי אוֹצְרוֹתַי לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, לָצֵאת לַחוּץ, לֵדַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִמָּלֵךְ בְּךָ הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ: כֹּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ עֲסוֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת וְאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר. בָּא לוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלָמַד תּוֹרָה. עֲלֵה אֵצֶל אַדְרִיאָנוֹס דּוֹדוֹ. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁלָּמַדְתִּי תּוֹרָה, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּלְתִּי אֶת עַצְמִי. אָמַר לוֹ: וּמִי אָמַר לָךְ כָּךְ? אָמַר לוֹ: בְּךָ נִמְלַכְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ (שֶ)מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, וְאָמַרְתָּ לִי: כֹּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ וַעֲסוֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת. חָזַרְתִּי עַל כָּל הָאֻמּוֹת, וְלֹא רָאִיתִי אֻמָּה שְׁפָלָה נְתוּנָה בָּאָרֶץ כְּיִשְׂרָאֵל, וְסוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת" (תנחומא, פרשת משפטים סימן ה).

גם לאחר הגיור, לא הסתיים סיפור גיורו של אונקלוס, דודו הקיסר לא השלים עם גירות זו ועשה מאמצים להחזיר את אונקלוס אל חצרו. וכך מספר התלמוד במסכת עבודה זרה: "אונקלוס בר קלונימוס התגייר. שלח הקיסר גדוד רומאים אחריו. משך הגר את הגדוד בפסוקים – והתגייר כל הגדוד…" (עבודה זרה, י"א, א).

(עקב תשפ"ב)

למאמרים קודמים בסידרת "גרים מספרים"

לשיתוף הפוסט

פייסבוק
טוויטר
לינקדין