חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת בהעלותך: תובנות על האור הפנימי

הרב דוד ותרצה בן שלוש, שליחי מכון שטראוס-עמיאל בסיאטל, וושינגטון, שם משמש דוד כרב קהילת “עזרה בצרות”

%D7%91%D7%9F %D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9פרשת בהעלותך שופכת אור על כמה רעיונות מרכזיים ביהדות: הניצוץ היהודי שנמצא בכל מי שמשתייך לעם היהודי, משמעותה של מנהיגות יהודית, אחריות ציבורית ואחדות העם היהודי. 

אחד מן הלקחים המרכזיים הנלמדים מפרשת בהעלותך הוא חשיבותה של מנהיגות חזקה.  רעיון זה מקבל משנה תוקף על ידי משיחת אהרן הכהן, ובני לוי המסייעים בידו בעבודת הקודש.  לפי הרב קוק תפקידה של המנהיגות הכוהנית היא לשמש צינור לגילוי השכינה, על מנת להעלות את העם למדרגה רוחנית גבוהה יותר (אורות הקודש חלק ג’).  תפיסה זו של הנהגה, דהיינו – ייעוד שהוא רוחני בתכליתו, ממשיכה להנחות אותנו גם בימינו אנו, והיא זו שמגינה עלינו מפני פרצות ושומרת על גחלת המסורת. 

מסר נוסף העולה מפרשתנו הוא הצורך באחדות ובשיתוף פעולה בתוך הקהילה, והוא בא לידי ביטוי בהדלקת המנורה – המסמלת אחדות והרמוניה – במשכן.  רבי יהודה הלוי, בספרו “הכוזרי”, מזכיר את המנורה בהקשר של אחדות, ומסביר שהמנורה היא סמל לאחדות ישראל, שכן כל הקנים שבה מתחברים לגזע אחד (הכוזרי ג’:ז’).  יוצא מכך, שהיהדות מתייחסת בכובד ראש לאחדות העם, למושג של קהילה ולאחריות ציבורית.

יתר-על-כן, פרשת בהעלותך שופכת אור על הממד האלוהי שבחיינו, ועל מרכזיותו בחיי היומיום.  ניתן ללמוד זאת מעמוד הענן והאש שהנחו את העם במהלך מסעותיו במדבר. הרב סולובייצ’יק, בספרו “איש ההלכה”, מדבר על הנוכחות האלוקית, דהיינו השכינה, שמהווה מעין תמרור דרך ומצפן במסע החיים.  התובנה כי השכינה היא הכוח המוביל במעגל החיים היהודי מתכתבת היטב עם עבודתו של השליח, שכל תפקידו הוא חיזוק תחושת השייכות של כל יהודי לעם ישראל, גם כשמדובר ביהודים שגרים במקומות הנידחים ביותר, שבהם הקשר לעם רופף יותר. 

בפרספקטיבה סוציולוגית ואנתרופולוגית, הדגש שניתן בפרשת בהעלותך על מנהיגות, קהילתיות ורוחניות משקף את חשיבותן של אלה בעיצוב מנהגים חברתיים ותרבותיים בקהילות ישראל השייכות לזרם המודרני-אורתודוכסי.  כשקיימת מנהיגות חזקה הנוטלת אחריות ציבורית, והאמונה והרוחניות הן נר לרגלה, או אז נוצר אותו דבק חברתי המחזק את התחושה שקיימת תכלית משותפת וזהות משותפת. 

בפרשתנו שזורים גם דימויים וסמלים עוצמתיים המאירים באור יקרות את האמת העמוקה של הקדושה. 

רעיון מרכזי נוסף סובב סביב חשיבותה של הארה פנימית.  הדלקת המנורה היא מעין השתקפות של אותו חלק אלוה ממעל שטמון בנו.  לפי רבי שניאור זלמן מלאדי זצ”ל הדלקת המנורה מסמלת את האור הפנימי שהוא אור הנשמה, שממנו נובעת ההתפתחות והצמיחה הרוחנית (תניא פרק ל”ד).  תפיסה חסידית זו של המנורה – כמקור להארה פנימית – משקפת את חשיבותם של הרוחניות וההתבוננות הפנימית בהגות החסידית. 

כמו כן, אנו נתקלים ברעיון של עלייה רוחנית כאשר התורה מתארת את הקדשת הלוויים והפיכתם למשרתי-קודש תחת אהרן הכהן, שהיה מעין צינור להתגלות השכינה.  לפי הרבי מליובביץ’ זצ”ל, תפקידם של הלוויים הוא העלאת עולם החומר על ידי עבודת הקודש במשכן, ובכך להוריד שכינה לעולם (ליקוטי שיחות, חלק ג’).  ההתייחסות לעלייה רוחנית כאל תהליך מחולל שינוי משקף את חשיבותה של צמיחה והתפתחות רוחנית במסגרת השליחות שלנו.

זכורני שפעם ביקרתי אדם מבוגר שביתו נשרף עד היסוד.  הוא לא היה אדם שומר-מצוות, אך החיבור שלו למסורת היה ניכר.  הרשימה אותי במיוחד התרגשותו הגדולה כשנוכח לדעת שמגילת-אסתר שלו ניצלה מן הדליקה, והמאמצים הגדולים שעשה לשחזר אותה לאחר מכן.  הסיפור כל כך נגע ליבי עד כי הבטחתי לעצמי שתמיד אזכור שבתוך האש מצויה גם קדושה.  ישנה כמיהה אמיתית לאלוקות בנפשו של כל יהודי.  מתפקידנו כשליחים, מחנכים, רבניות ורבנים להתמקד גם ברובד האישי ביותר ולמצוא את אותו ניצוץ יפהפה שניחן בו כל יהודי.  בכל משאינו ומגעינו עם כל יהודי, עלינו לפנות לאותו חלק אלוה ממעל, להתייחס בכבוד ובהערכה לכל אחד מאחינו באשר הוא, ולחכות בסבלנות עד שאותו ניצוץ יבוא לידי ביטוי. 

רעיון זה עולה בקנה אחד עם משנתו של הרב קוק בנוגע לעמוד הענן ועמוד האש שהנחו את עם ישראל במדבר.  לפי הראי”ה קוק עמוד הענן ועמוד האש מסמלים את השכינה, מנחים אותנו במסע הרוחני של חיינו ונותנים לנו את הכוח להתגבר על המכשולים שבדרך (אורות הקודש, חלק ב’). 

מעורבות בקהילה איננה נחלת השליחים והשליחות בלבד, ועליה להיות מורכבת משני עמודי תווך: עמוד ענן ועמוד אש.  היינו, מנהיגות שנוקטת גישה של “ענן” וגישה של “אש” כאחד, ומשלבת חום והתלהבות עם רכות וסבלנות.  רק מנהיגות מהסוג הזה יכולה לעורר השראה ולהניע אנשים לפעול למען תכלית גבוהה יותר. 

קהילת “עזרה בצרות” היא קהילה ספרדית אורתודוכסית בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון.  הקהילה נוסדה על ידי מהגרים מהאי רודוס השוכן בים התיכון, ובית הכנסת של הקהילה נוהג על פי המסורת הספרדית ומקפיד לשמר פיוטים ומנהגים מן האי רודוס. 

הקהילה, שמונה גם משפחות צעירות, נמצאת בצמיחה תמידית ומקיימת שיעורים ותוכניות משמעותיים לכל דורש.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}