"בארבעת החומשים הקודמים, הקב"ה הוא ה'שחקן' הראשי, העומד, כביכול, על הבימה ומכתיב את המאורעות. כאן, בחומש החמישי, זהו משה רבנו. ה'דברים' שבספר דברים, מתחילתו עד סופו, דברי משה הם. זהו נאום פרדה מהעם שהוא גידל ושחרר, לימד וחינך, גונן עליו וייסרו בדברים. נשמעת בו פרשנותו האישית של משה למסות הגדולות שאירעו לעם בימיו, תחת הנהגתו – מיציאת העם ממצרים ועמידתו מול הר סיני ועד עוללות נדודיו ועלילות מריו. זווית הראייה האישית של משה, שדורות העתיד עתידים להגות בה ולדון בה"
(מתוך המבוא לספר)
