חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת האזינו: בין שירת השמחה לשירת המוסר

הרב יוגב וחנה כהן , שליחי מכון שטראוס-עמיאל לשעבר בלונדון, אנגליה אשר שימשו כרב ורבנית בקהילת פורת יוסף בלונדון

%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA %D7%9B%D7%94%D7%9Fבמבט כולל בתורה אנו נמצא שתי שירות המתייחדות בצורת הופעתן: שירת הים, ושירת האזינו.

חז”ל תיארו כי פרשת האזינו כתובה בתורה בצורה של ‘אריח על גבי אריח’ (מילה מעל מילה ==), ובשונה משירת הים הכתובה בסגנון של ‘אריח על גבי לבנה’ (מילה מעל רווח שמתחתיה _-_-_-). ההלכה רואה גם היא מעלה בכתיבת השירות בצורתן המיוחדת, כך ששירה שנכתבה בצורתה כפרשייה רגילה ולא כשירה פוסלת את הספר התורה כולו (יורה דעה ערה ג) .

לאור זאת, צריכים אנו להבין: מה בדיוק מבטא סגנון הכתיבה של כל אחת מהשירות, ומדוע קיים בכלל שוני ביניהן?

שירת הים נבעה מתוך ההתרגשות הרבה שאחזה בבני ישראל בראייתם את הנס הגדול בקריעת הים. עד לפני רגע, היה נדמה לבני ישראל שהשחרור מהעבדות יהיה אפיזודה כה קצרה בחייהם. והנה! אויביהם טובעים בים באורח פלאי. המעבר החד מרגשי ייאוש ואובדן עד לכדי שמחת ההצלה הובילם לשיר שירת אהבה לאלוקים על כך שהושיעם.

מנגד, שירת האזינו היא שירת מוסר המבקשת להקנות יראה. בטרם משה רבינו יפטר לבית עולמו, הוא מבקש להוכיחם בשנית למען ישמרו את דרך התורה ולא יסטו ממנה. בשירתו משה מבקש להעביר את מסרו באופן שאינו משתמע לשתי פנים: התורה היא דרך החיים עבורכם, ואי שמירתה תמיט עליכם חורבן! לא בכדי, לפי סדר הקריאות שירת האזינו נקראת בסמיכות ליום הכיפורים בכדי לעורר את לב האדם לשוב בתשובה.

אם כן מתברר, כי קיים הבדל מהותי בין השירות. שירת הים מבטאת את תגובת האדם כלפי בוראו, ו’התנועה’ היא מהארץ אל השמיים. ואילו שירת האזינו, נובעת מנביא ה’ המבקש להוכיח לשמור את דרכי הא-ל, ו’התנועה’ היא מהשמיים אל הארץ.

בין המהות להופעה

באופן עמוק, ניתן לומר כי קיים קשר רעיוני בין תוכן השירה לבין צורת כתיבתה על קלף התורה.

שירה הבנויה ‘כאריח על גבי אריח’ נראית כבניין ישר ומדויק, כנמשל לחכמה האלוקית המבקשת מהאדם לפעול בחייו על פי הספר ובצורה ישרה. שירת האזינו מכוונת את האדם ללבוש יראה בחייו ולהתנהל כמצופה ממנו ולתכלית שלשמה הוא נברא! התורה ברורה, ויש לפעול על פיה מבלי לסטות ימין ושמאל.

ואילו הרואה את שירת הים יבחין שהכתב ממלא את כל רוחב יריעת הקלף, והשירה תופסת נופך משמעותי – ‘אריח על גבי לבנה’. הדבר מלמד כי טבע האדם לא בהכרח לחיות באופן ‘ישר וסימטרי’, אלא להתרחב לצדדים. האדם אינו ‘רובוט’, אלא קולט את המציאות ופועל לאחר עיבוד המידע. החללים שנוצרים בין המילים יכולים להימשל לנגיעות האישיות של האדם ביחס להבנתו את העולם. בין המילים הכתובות ישנם מקומות וחללים שהאדם יוכל למלא כפי רצונו. התורה אכן ישרה ויש לפעול על פיה, אולם מכח התורה האדם מצווה לפעול בשאר התחומים מתוך יראת השמיים שלו האישית, נשמתו הייחודית לו! שירת הים הייתה התפרצות של נשמת ישראל, הם אינם חוייבו לעשות כך ע”פ ספר כלשהו, אלא הם הרגישו כדבר מאד טבעי לומר שירה לבוראם.

שירה טבעית כהכוונה לחיים

לאור זאת ניתן לשאול: איזו שירה יותר משמעותית? האזינו או הים? המוסר או השמחה?

כבר מגיל חינוך, כאשר מתפללים תפילת שחרית נפגשים בפסוקי דזמרה עם שירת הים בלבד. אמירת השירה יום ביומו אמורה להקנות לאדם את ההבנה כי יש לו לשאוף להגיע ליראת שמיים אישית וטבעית. שירה שנובעת לא מתוך חיוב כלשהו, אלא צומחת מרצון הטהור של האדם להודות לבוראו על שהחייה אותו בעולמו. חז”ל מלמדים אותנו כי שמחה טבעית המבטאת אהבת ה’ הינה במדרגה גבוהה יותר מיראה ומוסר. ועל כך מתייחס הרמב”ם: “…העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה…” (הלכות תשובה י,ב).

דרכה של תורת ארץ ישראל

מסר זה יכול לכוון את עבודת השליחים בתפוצות הן במלאכת ‘הקירוב’ והן ‘בחיזוק’. בהרבה מקרים הפער התרבותי והרוחני בין המקומות בהן גדלו והתחנכו השליחים לבין הקהילות אליהן הגיעו בתפוצות הוא גדול בהרבה היבטים. עולם ערכים שונה, סדר עדיפויות אחר, מנהגים חדשים שהם בבחינת “…לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם” (דברים לב,יז).

כתוצאה מכך, השליחים יכולים להבין כי זאת המטרה בשבילה הם ‘הגיעו למלכות’, ויש לשנות ולתקן את המצב, ורצוי כמה שיותר מהר! מתוך טעות זו הם אף יכולים לשאוף להיכנס ‘לנעלי ראשי תנועת המוסר’ ולהוכיח את הקהל חזור ושנה, לגדר בכח את הפרצות, ולהסיר את המכשולים הקיימים. לקיים כינוסי עוררות וחיזוק על המצב הרוחני של הדור והקהילה בפרט, וכל המרבה בתוכחות ובמוסר ‘הרי זה משובח’.

התיאור לעיל, לא רחוק ממה שקורה לצערנו בחלק מהפעמים. דרך המוסר היא הקלה יותר כפי שקל יותר לכתוב את שירת האזינו בשני טורים בסגנון של אריח על גבי אריח. חשבו על כך האם לא קל יותר לפקד על חיילים שהולכים בשני טורים מאשר לחנך תלמידים בכיתה מגוונת?

שלא נטעה, אכן דרך המוסר היא גם אחת הדרכים הלגיטימיות כפי שמופיע בתורה. אבל, כפי שלמדנו בעומק שתי השירות – המטרה העליונה היא שירת הים. שירה שנובעת מהאדם כלפי בוראו, שירה שמבטאת את אהבה הטבעית ובבחירה חופשית.

תוכחות מוסר לדורנו אולי ישיגו תוצאות קטנות בטווח הקצר, אך לא יובילו לבניית זהות יהודית שתשפיע בטווח הרחוק. על השליחים מוטלת האחריות להאהיב שם שמיים ולעורר רצון ואהבה בקרב אנשי קהילתם להמשיך את הסיפור היהודי לדורות הבאים, ולא חלילה לנתק את שלשלת הדורות. זאת, בדרך של שירת הים ולא באמצעות שירת המוסר.

יהי רצון שנזכה לשורר את שירת חיינו מתוך אהבה ושמחה לבורא ועל עולמו שברא עבורנו.

קהילת ‘פורת יוסף’- היא קהילה מרוקאית שמורכבת מפסיפס רחב של משפחות. מישראלים שהיגרו ללונדון ועד משפחות שהגיעו ממרוקו ישירות ללונדון. תפקידנו היה להחיות את הקהילה ולהגדילה עם מספר פעילויות תורניות וחינוכיות. לתת מענה למשפחות הצעירות והמבוגרות.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}