פרשת כי תצא: מי האויבים שלנו?

רננה ועומר כהן, שליחי מכון ברן-עמיאל בברוקלין, ארה”ב בה משמשים כמורים בביה”ס ברקאי בברוקלין

בתחילת הפרשה אנו נפגשים עם  פרשת אשת יפת התואר. התורה מתחילה את הפרשה עם הפסוק:

“כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ ה’ אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ–וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ”

בעלי החסידות הסבירו ארוכות כיצד המלחמה שמדוברת בפרשה היא המלחמה ביצר הרע והדגש שהמלחמה על יצר הרע היא לא משהו של כולם, אלא לכל אחד יש את היצר הרע שלו ואת המלחמה שלו. המילה “אֹיְבֶיךָ” ממקדת שאלו האויבים שלך כל אדם צריך לדעת ולהכיר במידות הרעות והנהגות לא טובות שיש לו שאיתם הוא נדרש להילחם. אלו הם אויביו ועל האדם לפעול פעולות על מנת להכניעם. כאשר האדם מודע ומכיר את מלחמתו האישית, האדם יכול לפעול פעולות ולתקן את מידותיו הפרטיות.

האדם מחויב כל ימיו לפעול לשיפור והתקדמות הצד הפרטי, האישי שבו ובמקביל האדם מחויב לפעול גם בצד הכללי, בשיפור וקידום העולם. וכמו בפן הפרטי, כך גם בפן הכללי. לכל אדם יש את תפקידו, ייעודו שמכוחו הוא משפיע ופועל בעולם. הצרכים הם רבים והאדם נדרש לדייק מה הם כוחותיו איתם יוכל לפעול, לשפר ולשנות. מהי שליחותו בעולם הזה. וכאשר האדם מודע ומכיר את עצמו ואת שליחותו האדם יכול לפעול מתוך הכוחות שמתאימים לו ולמשפחתו.

ידועה האמרה המפורסמת של רבי זושא מאניפולי , שאמר סמוך לפטירתו כי “אם יאמרו לי בעולם האמת – זושא, למה לא היית כמו משה רבנו? לא אתיירא כלל, וכי אפשר לדמות אותי למשה רבנו? … ממה אני כן מתיירא, כשיאמרו לי “זושא, למה לא היית זושא? הרי זושא יכולת להיות, אז למה לא היית?”

חייו של אדם הם שליחות. בכל שליחות אדם חייב לבדוק מה התפקיד שלו ומה הוא מסוגל לפעול? מה הכוח שלו ומה התרומה שלו, רק כאשר אדם מבין את הכח שלו הוא יכול להיות הכי משמעותי בשביל אחרים. שליחות האדם היא משתנה מרגע לרגע ותלויה במרכיבים רבים.

התורה כותבת “כי תצא למלחמה על איביך”  בצד הכללי כאשר אדם מקיים את מלחמתו= שליחותו בעולם הזה, הוא חייב להכיר באויביו=הכוחות שבו על מנת שיוכל לבצע את שליחותו כראוי. וכאשר יגיע למעלה יוכל להיות בטוח שאכן היה “זושא” והשתדל לקיים את תפקידו בעולם.