פרשת לך לך: אברהם העברי –  בין פרטיקולריות לאוניברסליות

הרב ד״ר תומר וזוהר ובנם מיכאל ישורון קורינאלדי הם שליחי שטראוס-עמיאל בדרום איטליה , כאשר הרב ד"ר תומר עומד בראש מרכז קומי אורי, המקדם חיים יהודיים ובית מדרש להוראת יהדות , מחקר שורשים והיסטוריה יהודית, ותיירות יהודית.

"לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך" 

הקריאה הראשונית של הקב"ה לאברם היא ביציאה, בפרישה ממקומו ומסביבתו. 

ומייד בהמשך מובאת התוצאה של אותה פרישה

 "ונברכו בך כל משפחות האדמה"

במבט פשוט נראה שיש כאן תנועות הפכיות. 

התבדלות מהסביבה אל מול חיבור והפריה. 

אם נתבונן בהמשך הפרשה נוכל לראות ש2 המגמות ממשיכות להתקיים זו לצד זו. 

אברם מגיע לארץ ישראל בהתאם לציווי ושם מקבל את ברכת ה' הפרטיקולרית לאומית :

"לזרעך אתן את הארץ הזאת"

ומייד אחר כך קריאה כללית 

"ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו ויקרא בשם ה'"

הרעב גורם לאברם לרדת למצרים, שם מתרחש סיפור פרעה ושרי, שבו מתוך פחד וניתוק, אברם מציג את שרי כאחותו והיא נלקחת לפרעה , מה שמביא בסופו של דבר להיפרדות

"ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו"

 אברם חוזר לארץ ישראל אל מקום המזבח שהקים ושוב פונה לעולם 

"ויקרא שם אברם בשם ה' "

המטוטלת נעה בין תנועה של התבדלות לבין תנועה של התחברות לעולם בקריאה בשם ה'. 

בהמשך מגיע סיפור המריבה בין רועי אברם לרועי לוט 

ואברם מבקש 

"הפרד נא מעלי"

ואז מקבל את ברכת ה' לצאצאיו 

"כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם"

בפרשייה הבאה אברם יוצא למלחמה בארבעת המלכים כדי להציל את לוט, 

ואחרי נצחונו מקבל את ברכת מלכיצדק מלך שלם 

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמיים וארץ… ויתן לו מעשר מכל" 

הכרה של אדם חיצוני שמוגדר ככהן לאל עליון, ואף מקבל מאברם מעשר (ע"פ פירוש רשי) 

בהמשך ברית בין הבתרים וה' מבטיח לאברם שלזרעו יהיה חיבור עתידי לגויים שיש בו זרות 

"ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם…" 

ביוזמת שרי אברם נושא את שפחתה המצרית הגר 

"ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה"

אבל שרי מענה את הגר

"ותברח מפניה"

ופעם נוספת באה לידי ביטוי התנועה האמביוולנטית של חיבור – ניתוק מהסביבה / גויים. 

בסיום הפרשה אנו רואים דבר מופלא, פאראדוכסלי.

הקב"ה משנה את שמו של אברם לשם בעל משמעות אוניברסלית :

"אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים: ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גויים נתתיך" 

אך באותה ברית ממש הקב"ה קובע

"ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען … "

ואת אותה ברית מצוה הקב"ה להביא לידי ביטוי בדרך מאוד ייחודית ושונה

"זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם המול לכם כל זכר" 

וניתן לתמוה איך באותה ברית ממש הקב"ה משנה את שמו של אברם לאברהם – אב המון גויים, שמבטא ייעוד אוניברסלי ויחד עם זאת מצווה עליו מעשה מאוד ייחודי, שהפך בהיסטוריה לאחד מסמלי הבידול של העם היהודי ומעשה שאומות העולם ראו בעין שלילית ואף גזרו עליו גזירות שמד ?

הסבר רעיוני מרתק לניגודיות הזאת מביא ר' לוי יצחק מברדיצ'ב בספרו המופלא קדושת לוי :

"ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים (בראשית יז, ד). רצה לומר כי עיקר עבודת הצדיק הוא להעלות מדריגות התחתונים להבורא ברוך הוא כמו שכתוב בזוהר אנן בעינן למהוי קמא מלכא, אך הוא סכנה גדולה לצדיק לירד להעלות, כי צריך להיות דבוק באין סוף ברוך הוא. וזאת שהבטיח לאברהם ואני הנני בריתי אתך, בריתי הוא התקשרות, רצה לומר שאהיה עמך ואפילו בעת שתהיה לאב המון גוים ודו"ק" 

(קדושת לוי פרשת לך לך ד"ה "ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים")

כלומר דווקא בשל המשימה האוניברסלית שה' הטיל על אברהם להעלות את המדרגות התחתונות של המציאות, יש צורך בברית מיוחדת שמקשרת ומדבקת אותו לקב"ה באופן פרטיקולרי. 

נראה לי שאפשר להסביר את המגמות הסותרות שבאות לידי ביטוי בפרשה בדיוק באותו האופן. כדי לפעול ולהשפיע בצורה אוניברסלית, יש צורך ביציאה, בהיבדלות, ובברית מיוחדת רק לנו, שקושרת אותנו לקב"ה. 

את ההסבר הזה משלים הסבר מרתק נוסף שנותן הקדושת לוי לשינוי שמו של אברם לאברהם ומופיע בפרשת תולדות :

"ומה שנשתנה שם אברהם ושרה ולא שם יצחק, כי מדת החסד מורה על התפשטות של בהירות הבורא ברוך הוא והתפשטות כשבא לעולם צריכה לצמצם את עצמו ובהירות נתמעט כל מה שיורד מעולם לעולם כדי שיהיה יוכל לקבל. וזהו אברהם שנשתנה שמו מאברם לאברהם, כי אברם נקרא קודם שנתפשט בזה העולם והיה בהירתו גדולה ואחר שנתפשט בזה העולם נתצמצם בהירתו ונתמעט לכן נקרא בשם אחר הוא אברהם…" 

(קדושת לוי פרשת תולדות, ד"ה "ותאמר אם כן למה זה אנכי")

כלומר למרות הברית הייחודית עם הקב"ה כדי לפעול בעולמות התחתונים, בכל זאת יש כאן ירידה רוחנית.. אברם צריך לרדת ברמתו הרוחנית ובהירותו צריכה להצטמצם כדי שהעולם יוכל לקבל ממנו. הבהירות של אברם הייתה גדולה יותר משל אברהם.

וממשיך :

 אבל קודם שנתפשט בזה העולם נקרא אברם, כלומר אברם שהוא בעולם שלמעלה שעולם שלמעלה נקרא רם ואחר כך כשנתפשט ונתצמצם נקרא אברהם אב המון גוים, כלומר עד עולם שהוא אב המון גוים לכן קודם שנתפשט בזה העולם לא היה יכול להוציא תולדות עד אחר שנתפשט בזה העולם ונקרא שמו אברהם" (שם)

משמעות השם  אברם – אב רם, מורה על מדרגה גבוהה יותר מהשם אברהם – אב המון גויים. אברם ששרוי בעולם העליון מצטמצם לאברהם, כדי לרדת לעולמם של המון גויים. ורק אז הוא יכול לממש את ייעודו ולהוציא תולדות.  

הרעיון שאדם צריך לצאת מממקומו כדי לפעול למען עם ישראל גם אם זה "יפגע" ב"רוחניות" שלו מוכר , אך כאן מחדש לנו ר' לוי יצחק חידוש מופלג, שגם כדי לפעול בקרב אומות העולם יש צורך בצמצום ובירידה רוחנית, שכן רק כך יכול לבוא לידי ביטוי מימוש המטרה שלשמה נבחר אברהם אבינו . 

"מעשה אבות סימן לבנים"

ולדעתי עלינו להחזיק בשני הקצוות יחדיו. 

מצד אחד לדעת שאנחנו מיוחדים ומקושרים לקב"ה ולזכור את הברית הייחודית בבשרנו, בנפשנו ובתורתנו,

"… והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש…" (במדבר כ"ג, ט)

ועם זאת לא לשכוח שמגמתנו היא לקרוא בשם ה' ולהביא ברכה לכל משפחות האדמה 

"והלכו עמים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל הר בית ה' אל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו כי
מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיה ב', ). 

בדרום איטליה, שהייתה תחת שלטון ספרדי, והיהודים גורשו ממנה במקביל לגירוש ספרד, עם נסיון למחוק את היהדות, מתרחשת בדור האחרון תחייה יהודית מופלאה.

תחייה זאת באה לידי ביטוי ברמות שונות – ראשית, עניין תרבותי והיסטורי, מחקר מתפתח, הקמת מוזיאונים וחידוש אתרים יהודיים ובתי כנסת.

שנית, קבוצות שמתעניינות בחיים יהודיים בלימודי יהדות ועברית ואף בקיום מסורות יהודיות.

שלישית, רצון להצטרף לעם היהודי – תופעה של גרים ומתעניינים בגיור, וזאת בנוסף ליהודים שהיגרו לדרום איטליה מארצות שונות.
ניתן לציין בחבל פוליה במיוחד את הקהילה בסן ניקנדרו, קבוצה סביב בית הכנסת העתיק שחודש בטראני, וכן קבוצות ובודדים במקומות שונים ברחבי דרום איטליה, כגון פאלרמו, לצ'ה ועוד'