פרשת אחרי מות-קדושים: שליחותו של כהן גדול

הרב יוני ושירן דרייר, שליחי מכון שטראוס-עמיאל באומהה נברסקה, בה הרב יוני משמש כסגן וממלא מקום רב הקהילה היהודית ושירן משמשת כרכזת יהדות ועברית ומורה בבית הספר Friedel Jewish Academy

פרשת השבוע פותחת בתיאור עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

הייתי רוצה להתבונן בנקודה נפלאה הנלמדת מפרשה זו.

מסופר על איש אחד שהיה עסוק מאוד בעבודתו, אך בנו הקטן בן החמש לא הפסיק להפריע לו ולא הניח לו לעבוד בשקט. בצעד נואש לקח האב מפה של העולם שהייתה תלויה במשרדו, גזר אותה למספר חלקים ונתן לבנו שירכיב את הפאזל של העולם שיצר, בידיעה שכיוון שבנו לא יודע איך העולם נראה, בוודאי יקח לו זמן רב להרכיב ובכך יוכל לעבוד קצת בשקט… אך לתדהמתו, חזר הבן כעבור מספר דקות עם הפאזל מורכב.

האב המופתע שאל את בנו איך זה יתכן והרכבת את הפאזל כל כך מהר?  הרי אתה לא מכיר את מפת העולם!

הבן הפך את המפה לצד השני וענה, אמנם איך נראה העולם איני יודע, אך בצידו השני של המפה היתה צורה של אדם, אז הרכבתי את צורתו של האדם וכשהפכתי את הפאזל לצידו השני, גיליתי שתיקנתי גם את העולם…

בפרשתנו, בתיאור עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, התורה מדגישה שאהרון הכהן מכפר קודם על עצמו ועל ביתו ורק לאחר מכן על כל קהל ישראל. והיינו מצפים מהכהן הגדול, שליח הציבור, לשים את עצמו בצד. לחשוב רק על הכלל. קודם לדאוג לאחרים ורק אחר כך לעצמו.והנה כאן אנחנו לומדים כשכאשר זה  מגיע לתיקון, אדם קודם צריך לתקן את עצמו. ורק אחר כך יכול הוא לפנות ולתקן את העולם.

שליח היוצא לשליחות, יש לו חלומות גדולים, שאיפות גדולות, ממש לתקן את העולם. בעשיה ציבורית עלינו לדאוג קודם כל להיות הכי טובים שאנחנו יכולים, מתוך ענווה ואמונה, לעשות ולפעול, אך לדרוש בראש ובראשונה מאיתנו. לתקן את עצמנו ואת משפחתנו.

זה נכון בכל תחום בחיים, קודם נתחיל מעצמנו ואחר כך בעזרת ה' יבואו גם אחרים.

כך מלמד אותנו אהרון הכהן. "וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל ".

שנזכה בעזרת ה' להוסיף טוב בעולם.

הקהילה היהודית באומהה נברסקה היא קהילה קטנה ומגוונת עם אנשים מקסימים, מלאי שמחה וטובים.
התפקיד שלנו כשליחים בקהילה הוא  מאוד אינטנסיבי, עם הרבה אחריות ומלא עשייה, בין בקהילה ובין בבית הספר כמורים. אנחנו משתדלים לעבוד כמשפחה ולסייע בכל מה שצריך ומנסים להוסיף טוב.