Search
Close this search box.

%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9F

סיפורו האגדי של גר הצדק הגרף פוטוצקי

הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים, אור תורה סטון

כ”ט בסיון ה׳תשפ״ג (יוני 18, 2023)

גרים רבים הפכו לדמויות מופת במשך ההיסטוריה. אחד המפורסמים שבהם, אשר היה לסמל לאחר שהתגייר ונרצח על קידוש ה’, הוא הגרף פוטוצקי, בן אצולה פולני אשר הפך לסיפור אגדה, עליו נכתבו  רומנים והצגות רבות שתיארו את דמותו ואת קסמו. על סיפורים מסוג זה אין אנו שואלים האם הם אמת היסטורית או אגדה, אבל כך או כך הדמות והסיפור הפכו לנכס צאן ברזל בעולמם של גרים ובעם היהודי.

הגרף ולנטין פוטוצקי, הוא שמו של בן אצולה פולני אשר במאה ה-18 החליט לעזוב את בית אביו הנוצרי וללכת אחר האמת הפנימית שלו ולהתחבר ליהדות – עד הסוף המר של חייו כאשר נשרף בעודו בחיים על ידי הכנסייה.

סיפורו של הגרף פוטוצקי מתחיל בראשית המאה ה-18 בעיר וילנה שבליטא אשר הייתה חלק מהאיחוד הפולני – ליטאי. וולנטין נסע ללמוד מדעים באוניברסיטה בפריז, ולעיתים פקד את בית המרזח של אדם יהודי דתי וביקש ממנו שילמד אותו את תורת היהודים. דבריו של היהודי, שהסביר בטוב טעם ודעת את תורת ישראל, מצאו נתיבות לליבו של בן האצולה הצעיר, עד אשר החליט לעשות מעשה ולהפוך ליהודי בכל רמ”ח איבריו ולהתגייר.

כיוון שהיה איסור בפולין על המרת דת מנצרות ליהדות הוא נסע לאמסטרדם לצורך הגיור.

האגדה מספרת שלפני שקיבל החלטה סופית להתגייר, פוטוצקי הצעיר נסע לרומא כדי לברר במרכז הכנסייה הקתולית את הספקות שלו ולקבל מענה לשאלותיו, אולם הוא חזר מאוכזב והמשיך בדרכו החדשה לעבר תורת ישראל.

כשהיה בקיא בתורה ובדיני ישראל עבר לגור באמסטרדם שבהולנד, מקום שבו לא הכיר אותו איש, והתגייר. שמו העברי הפך לאברהם בן אברהם. לאחר הגיור, הוא חזר לפולין והתגורר בעיירה קטנה כדי שלא יידעו מאיפה הוא בא ומה מעשיו ואמונתו.

כאשר הדבר נודע למשפחתו ולכנסייה הנוצרית, החלו לשלוח שליחים כדי לדבר אל ליבו ולשכנע אותו לחזור לנצרות ולהציל את נפשו, אבל אברהם בן אברהם דבק בתורת ישראל וסירב באופן חד משמעי לשוב לדת אבותיו.

הגרף פוטוצקי נשרף על קידוש ועלה על המוקד בז’ סיון בשנת תק”ט ביום טוב שני של שבועות (מאי 1749). יש אומרים שהתליינים המיתו אותו ויש אומרים שהוא קפץ אל מותו אל האש תוך אמירת “שמע ישראל” ואמירת הברכה: “אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על קידוש ה'”. בדרכו אל המוקד ניגן אברהם בן אברהם את מילות התפילה “אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ, שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה; זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ, שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ”.

גם סיפור מותו ומקום קבורתו של הגרף פוטוצקי מלווה באגדות רבות. למרות שהכמרים לא היו מוכנים שאפרו ייטמן באדמה בגלל שראו במעשיו פגיעה בכנסייה, היהודים בעיירה שילמו שוחד לאחד התליינים כדי לקבל מעט מאפרו ולקבור אותו בקבר ישראל. על קברו צמח עץ גדול אשר נותר עד היום הזה.

בעת השואה, כאשר הנאצים הרסו את בית הקברות בווילנה, נותרה מצבתו של אברהם בן אברהם על תילה. הגאון מווילנה היה צעיר לימים כאשר נפטר הגרף פוטוצקי והוא ביקש להיקבר לידו. אכן, במצבתו של הגאון מווילנה, 50 שנה לאחר מותו של הגרף פוטוצקי, נכתב: “כאן גנוז רבם של כל ישראל, הגאון רבי אליהו מווילנה ואפרו של גר הצדק הי”ד”.

במקורות רבים מצטטים את החפץ חיים אשר כתב על הגרף פוטוצקי: “אם עשרה אנשים היו נוכחים לומר קדיש כאשר גר הצדק אברהם בן אברהם ז”ל הוצא להורג בשריפה, היה המשיח בא מיד”.

(חוקת תשפ”ג)

למאמרים קודמים בסידרת “גרים מספרים”

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}