חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת בלק: היהודים- בין התבוללות להשתלבות

הרבנית אלישבע והרב בנימין גולדשטיין, שליחי מכון שטראוס-עמיאל במודנה, איטליה בה הם מכהנים כהרב והרבנית קהילת “קודש מודנה ורג׳ו אמיליה”, בנוסף הרב בנימין משמש כר״מ בבית מדרש לרבנים ברומא ומכשיר את דור העתיד של רבני איטליה

%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA %D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9Fבמדבר פרק כ״ג פסוק ט׳ : ״כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב״.

״הן עם לבדד ישכון ״ : מניעת התבוללות או מניעת השתלבות?

ידועה אמרתו של בלק, שמצביעה על היותו של עם ישראל עם שלא יטמע בגויים, ויישאר עם עם צביון ואופי מיוחדים לאורך הדורות.

האמרה הזו התפרשה על ידי רוב המפרשים כברכה ולא כקללה ( על אף שזכור לי פוליטיקאי שבשנות ה-90 בהתלהבות מתהליך השלום המתהווה, הצהיר בחגיגיות ״לא עוד עם לבדד ישכון!״ ונראה שפירש את זה כקללה).

אם כן, בלעם ראה בעם ישראל עם מיוחד, שאינו חולק את גורלם של שאר האומות, להיוולד, לחיות, לגדול ולמות, אלא הוא עם עם גורל מיוחד . ואף כשיהיה מיעוט בין העמים לא יתבולל ויטמע בתוכם אלא ישאר לנצח עם גורלו וצביונו המיוחד.

בעם ישראל עצמו, בכל תקופה ותקופה, היו יהודים רבים שרצו ( ומבחינה אנושית אפשר להבין אותם) להתבולל ולהיטמע, ולשים סוף למה שנראה בעיניהם כסבל שלא יכלו לעמוד בו. אבל הנסיונות לא עלו יפה ( כקבוצה) וזה הוכיח את נצחיות הפסוק שעליו אנו מדברים.

אבל ניתן לשאול שאלה, הפסוק מדבר על אי התבוללות או גם על אי השתלבות?

ישנן שתי מילים שבדרך כלל רואים אותן כמילים נרדפות : “התבוללות” ו”השתלבות”, אבל לפי דעתי ישנו הבדל גדול ביניהן.

עם המילה הראשונה אנו מתכוונים לתופעה של התבוללות גמורה וטמיעה  של מיעוט בתוך רוב, עד כדי כך שאחרי זמן מועט ( דור או שניים) המיעוט בטל לגמרי ברוב ואינו ניכר עם אף סימן מזהה ( אולי עם סימנים פולקלוריסטיים לצרכי מסחר).

הדוגמא המובהקת לתופעה הזאת היא כור ההיתוך האמריקאי. גלי ההגירה הראשונים שהגיעו מאירופה ליבשת החדשה במאה ה-20 נטמעו לגמרי בתוכו. נדהמתי כששמעתי ממכר אמריקאי, שהאמריקאים ממוצא איטלקי, חוץ משם משפחה לא נשאר להם הרבה מהתרבות האיטלקית ומשפתה.

ואת זה רצו לציין בפסוק ״עם לבדד ישכון״ שהוא עם שלא יתבולל.

לעומת זאת ב”השתלבות” מציינים תופעה אחרת , שבה המיעוט אמנם שומר על ייחודו בזהות היסודית, שפה, דת, תרבות, אבל מצד שני דבקים בו גם מנהגים מקומיים מהתרבות המקומית, ועל זה לא נאמר ״עם לבדד ישכון״.

כן אנו מוצאים בעם ישראל שממקום למקום היו שינויים בלבוש, במאכלים, באימוץ שפת המקום, תופעה שמייחדת מיעוט הנמצא בתוך הרוב.

וכך שמעתי אותו פיוט הנאמר בנעילת יום כיפור על העקידה . כששמעתי אותו בבית הכנסת של יוצאי לבנון היה בו ניגון מזרחי מובהק, לעומת זאת כשאותו הפיוט בדיוק נשמע בבית כנסת איטלקי, אפשר לשמוע דרכו את האופרה של Giuseppe Verdi .

על התופעה הראשונה – ההתבוללות – נאמר ״ עם לבדד ישכון״ . אבל על השניה – ההשתלבות – אפשר לומר ״בגויים יתחשב ויתחשב״ .

קהילת קודש מודנה- קהילה קטנה ועתיקה בלב ליבה של איטליה, באמצע הדרך בין מילאנו לפירנצה.

עיר מושבו של רבי ישמעל הכהן זצ״ל בעל שו״ת זרע אמת. נחשב לפוסק הגדול האחרון בין חכמי איטליה.

הקהילה כיום מונה פחות ממאה איש, אבל לפני שנים עמדה בפני חברי הקהילה בחירה בין לפתוח מוזיאון או להשקיע ברב, והם ברוב מוחץ בחרו באפשרות להמשיך לחיות ולתפקד כקהילה.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}