חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת ואתחנן: “שמע ישראל” (דברים ו’,ד’)

הרב ישי ועינת גוטליב, שליחי מכון שטראוס-עמיאל  בונקובר, קנדה בה הרב ישי עוזר רב בקהילת “שערי צדק” ועינת רכזת לחיים יהודיים ומורה בבית הספר וונקובר היברו אקדמי 

Family Ozer“שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד” הוא מן הפסוקים המפורסמים ביותר בתורה, עד כדי כך שהוכנס לסדר התפילה, ואמירתו מצריכה כוונה.

אך מהי משמעות הפסוק?

ספר החינוך מגדיר את “שמע ישראל” כמצוות “אחדות השם” (unification), הנמנית כאחת ממצוות העשה:

מצות אחדות השם – שנצטוינו להאמין כי השם יתברך הוא הפועל כל המציאות, אדון הכל, אחד בלי שום שתוף, שנאמר (דברים ו ד) שמע ישראל יי אלהינו יי אחד, וזה מצות עשה הוא, אינה הגדה, אבל פרוש שמע כלומר, קבל ממני דבר זה ודעהו והאמן בו, כי השם שהוא אלקינו אחד הוא. והראיה שזו היא מצות עשה אמרם זכרונם לברכה תמיד במדרשים על מנת ליחד שמו, כדי לקבל עליו מלכות שמים, כלומר ההודאה ביחוד והאמונה. (ספר החינוך מצווה תי”ז)

הרמב”ם מוצא הוכחה פילוספית לאחידות האל (uniformity) בנוסף על מצוות אחדות השם:

אֱלוֹהַּ זֶה אֶחָד הוּא וְאֵינוֹ שְׁנַיִם וְלֹא יֶתֶר עַל שְׁנַיִם. אֶלָּא אֶחָד. שֶׁאֵין כְּיִחוּדוֹ אֶחָד מִן הָאֲחָדִים הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם. לֹא אֶחָד כְּמִין שֶׁהוּא כּוֹלֵל אֲחָדִים הַרְבֵּה. וְלֹא אֶחָד כְּגוּף שֶׁהוּא נֶחְלָק לְמַחְלָקוֹת וְלִקְצָווֹת. אֶלָּא יִחוּד שֶׁאֵין יִחוּד אַחֵר כְּמוֹתוֹ בָּעוֹלָם. אִלּוּ הָיוּ אֱלֹהוּת הַרְבֵּה הָיוּ גּוּפִין וּגְוִיּוֹת. מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַנִּמְנִים הַשָּׁוִין בִּמְצִיאוּתָן נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה אֶלָּא בִּמְאֹרָעִין שֶׁיֶּאֶרְעוּ בַּגּוּפוֹת וְהַגְּוִיּוֹת. וְאִלּוּ הָיָה הַיּוֹצֵר גּוּף וּגְוִיָּה הָיָה לוֹ קֵץ וְתַכְלִית שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת גּוּף שֶׁאֵין לוֹ קֵץ. וְכָל שֶׁיֵּשׁ לְגוּפוֹ קֵץ וְתַכְלִית יֵשׁ לְכֹחוֹ קֵץ וָסוֹף. וֵאלֹהֵינוּ בָּרוּךְ שְׁמוֹ הוֹאִיל וְכֹחוֹ אֵין לוֹ קֵץ וְאֵינוֹ פּוֹסֵק שֶׁהֲרֵי הַגַּלְגַּל סוֹבֵב תָּמִיד. אֵין כֹּחוֹ כֹּחַ גּוּף. וְהוֹאִיל וְאֵינוֹ גּוּף לֹא יֶאֶרְעוּ לוֹ מְאֹרְעוֹת הַגּוּפוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֶחְלָק וְנִפְרָד מֵאַחֵר. לְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה אֶלָּא אֶחָד. וִידִיעַת דָּבָר זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ד) “ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד”:

  • הלכות יסודות התורה פרק א’ הלכה ז’

לאור הפרשנות הנ”ל תמוהה פרשנותו של רש”י לפסוק, שהוציאה אותו מידי פשוטו:

ד”ה ה’ אלהינו ה’ אחד – ה’ שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ עַתָּה, וְלֹא אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת ה’ אֶחָד…

רש”י “מיישר” את הפסוק ע”י הוספת מילים המעניקות לו משמעות של נבואה, והוא ממשיך בציטוט פסוקים התומכים בגרסתו:

שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ג’) כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה’, וְנֶאֱמַר (זכריה י”ד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

מדוע הוסיף רש”י את המילים “ולא אלוהי האומות” ו- “עתיד להיות”, לפסוק?

בכדי להבין את פירושו של רש”י, נביא את פרשנותם של של שלושה מפרשים אחרים.

הראב”ע שואל מדוע שם ה’ מופיע פעמים בפסוק, האם לא ניתן לכתוב את הפסוק בקיצור: “ה’ אלוקינו אחד”:

“…ומה שהעתיקו קדמונינו ז״‎ל על ק״‎ש הוא האמת ואין צורך לחפש דע כי זה השם הנכבד הוא שם העצם ואם כן מה טעם לאמרו פעם שנית והתשובה כי אדם שם עצם ושם מקרה…”

ועונה שבפעם הראשונה מדובר בשמו המיוחד של הקב”ה (שם עצם), ובפעם השניה מדובר בשם תואר=מקרה, ואולי כוונתו למשמעות שם הוויה – היה, הווה ויהיה.

הרמב”ן מבקש לתת הסבר מדוע משתמש משה בניסוח מיוחד במושא הפסוק:

“…ואתה צריך להתבונן בזה כי שנה הכתוב כאן לומר ה’ אלהינו ולא אמר אלהיך כמו שאומר בכל מקום שמע ישראל אתה עובר היום וגו’ כי ה’ אלהיך (להלן ט א ג) שמע ישראל אתם קרבים היום וגו’ כי ה’ אלהיכם (להלן כ ג ד) וכן בכל הפרשיות שידבר עם ישראל יזכיר ה’ אלהיכם או ה’ אלהיך וגם בכאן אמר ואהבת את ה’ אלהיך אבל הזכיר ביחוד ה’ אלהינו כי עשה עם משה את הגדולות ואת הנוראות לעשות לו שם תפארת…”

מפאת חשיבות הנושא, לא רצה משה להוציא את עצמו מן הכלל, ואכן גם בפרק ה’ פסוק ב’, לפני חזרתו על עשרת הדברות משתמש משה במילה אלוהינו: “ה’ אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב”

הרשב”ם מבין את המילה “אחד” במובן בלעדי (Exclusive) ולא במובן מאוחד (Unified).

“…ה’ הוא לבדו אלהינו ואין לנו אלוה אחר עמו…”

לאחר שעיינו בפירושיהם של השלושה הנ”ל, נחזור לפירושו של רש”י:

 ה’ שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ עַתָּה, וְלֹא אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת ה’ אֶחָד

כלומר, מאחר ומשה משתמש במושא יחודי “אלוהינו” במקום אלוהיך או אלוהיכם, ניתן לפרש זאת כקריאה פרטיקולרית – “ולא אלוהי האומות” כפירושו של רמב”ן. “עתיד להיות” בפירושו של רש”י מסתדר עם פירושו של רבע”א ששם הוי”ה השני הוא שם תואר – היה, הוה, ויהיה’ וכך גם ביקש משה להציגו “אהיה שלחני אליכם” (שמות ג’,יד’). “ה’ אחד” במובן “לבדו”‘ שכולם יכירו באלוהותו.

רש”י מביא ראיה לשיטתו מהפסוק: “כִּֽי־אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֤א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם ה’ לְעׇבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד׃” (צפניה ג’,ט’) ומהפסוק: “וְהָיָ֧ה ה’ לְמֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה ה’ אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃” (זכריה יד’,ט’), כלומר כאשר יקבלו העמים את אלוהותו של ה’, אז הוא לבדו יהיה מלך.

ניתן לראות גם הבדל מהותי בין גישתו של רמב”ם לגישתו של רש”י. בעוד רמב”ם רואה ב”קריאת שמע” הכרה פילוסופית של מציאות ה’ בעולם (במובן סוצילוגי-תרבותי), אותה צריך להכיר כל אדם, כפי שבאה לידי ביטוי מדרש המובא בתרגום המיוחס ליונתן:

“וַהֲוָה כֵּיוַן דְּמָטָא זִימְנֵיהּ דְּיַעֲקב אָבוּנָן לְמִתְכַּנְשָׁא מִגּוֹ עַלְמָא הֲוָה מִסְתְּפֵי דִלְמָא אִית בִּבְנוֹי פְּסוּלָא קָרָא יַתְהוֹן וְשַׁיְילִינוּן דִּלְמָא אִית בְּלִבְּכוֹן עַקְמָנוּתָא אָתִיבוּ כֻּלְהוֹן כַּחֲדָא וַאֲמָרוּ לֵיהּ שְׁמַע יִשְרָאֵל אָבוּנָן יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חָד עָנֵי יַעֲקב וַאֲמַר בְּרִיךְ שׁוּם יְקָרֵיהּ לְעָלְמֵי עַלְמִין”

בתרגום חופשי: כשעמד יעקב אבינו על ערש דוי, חשש שמא בניו לא ילכו בדרכו ושאלם האם לבם ישר, ענו לו בניו “שמע ישראל אבינו, ה’ אלהינו ה’ אחד” וענה יעקב אחריהם “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. במילים אחרות, בניו של יעקב פונים אליו באופן פרטי ומצהירים כי הם מכירים במציאות ה’ בעולם.

רש”י לעומת זאת רואה בקריאת שמע ביטוי למטרה לאומית-היסטורית – הפצת אחדות האל ע”י עם ישראל והרמת מעמדו של האל בקרב האנושות עד להשגת התכלית באחרית הימים. את הפניה של משה לכלל ישראל: “שמע עם ישראל” – התבונן והבן (ספורנו שם) “ה’ אלוקנו ה’ אחד” ויעודכם הוא להגשים את מטרה זאת.

קהילת “שערי צדק” בונקובר קנדה, היא הקהילה האורתודוקסית הגדולה במדינת British Colombia, המונה כ- 1500 חברים. הקהילה התחילה את דרכה לפני 115 שנה וכיום היא מרכז יהודי תוסס הכולל מניינים יומיים, שיעורי תורה, פעילויות לנוער, סטודנטים ומשפחות.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}