פרשת שלח לך: חטא המרגלים ומוציאי הדיבה – אז והיום!

הרב ד"ר ליאור ורחל קמינצקי הם שליחי מכון שטראוס-עמיאל לשעבר בברמינגהם, אנגליה, בה הרב ליאור שימש כרב קהילת "סנטרל יונייטד סינגוג"

משפחת קמינצקי Kaminetzky Family
קרדיט תמונה: ספיר משה

כמוסיקאי, נחקק בזכרוני רסיטל ספציפי בכינור שביצעתי לפני אי אילו שנים במסגרת לימודי התואר השני שלי באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. באותו קונצרט נכח קהל גדול ומגוון ובסיומו פנו אלי לא מעט אנשים לשתף בחוויתם, להביע את תודתם ולברך אותי על הקונצרט המוצלח. בזה אחר זה הגיעו אנשים לברכני, אלא שאני המכיר את הדקויות והטעויות שלי, אני שיודע כי הרסיטל היה רחוק מלהיות מושלם, אני שהעדיף להצטנע ולא לקחת מחמאות חינם, ציננתי בדברי את התלהבותם ושיתפתי אותם בדעתי המושכלת והביקורתית על רמת הביצוע הנמוכה שלי בקונצרט. אמי היקרה ע"ה שמה לב למתרחש וקראה לי מייד לשיחה זריזה ונוקבת. לא רק שאתה הורס להם את החוויה, אמרה לי אמי אז, אלא שאתה גם הופך אותם לטיפשים! במו ידיך אתה הורס לעצמך את הקריירה המוסיקלית שלך שהרי בגללך הם יילכו עכשיו ויספרו לאחרים איזה קונצרט גרוע זה היה…

שיחה זו הטביעה בי את חותמה והעירה את תשומת ליבי לנקודה מרתקת המופיעה גם בפרשת שלח לך, בפיהם של המרגלים: "ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים, ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" (במדבר יג\לג). כלומר, בשל התחושה העצמית הנחותה של המרגלים, כך הם נתפסו גם בעיניהם של אחרים.

המרגלים שנשלחו לרגל את הארץ אינם מרגלים סטנדרטים הפועלים בחשאי כדי לדלות מידע על האויב אלא מדובר כאן במשלחת של מנהיגים, נשיאי ישראל, שמצופה מהם לשמש דוגמא, להעריך ולהוקיר תודה על הניסים הגדולים שעשה עמנו ה' ביציאת מצרים ובמדבר, ושעוד עתיד לעשות עמנו בכניסה לארץ. מצופה מהם להיות בעלי חזון המסוגלים לצאת מההסתכלות השטחית על המציאות ולראות גם את מה שמעבר לה, את הפוטנציאל הגלום בה. אלא שהמרגלים אינם רואים עצמם כנשיאים אלא כמרגלים, ומעניין לשים לב שכך הם גם נחקקו בתודעתנו. הם אינם מבינים את כוחם ואת האחריות המוטלת על כתפיהם ובכך מעלו בתפקידם והורידו מטה לא רק את רוחם שלהם אלא את רוחו של העם, יחד איתם.

להבנתי זהו שורשו של חטא המרגלים – הזלזול העצמי בנו, ביכולותינו ובמתנות הנפלאות שניתנו לנו על מגש של כסף, גורם לנו לאיבוד הביטחון העצמי ובשל כך אנו רואים מציאות שחורה ומאיימת סביבנו, על אף שלעיתים היא דווקא נועדה להיטיב עמנו. המרגלים מצליחים לזהות שהארץ היא ״זבת חלב ודבש״ ואף הביאו חזרה מפירותיה הדשנים אלא שחוסר האמונה שלהם בעצמם גורמת להם להתעלם מחצי הכוס המלאה ולהתמקד בחצי הכוס הריקה, בין אם מדובר באתגרים של ממש המחייבים עזרה מלמעלה ובין אם מדובר בפרשנות שלהם של המציאות שהם רואים. הם רואים "ערים בצורות גדולות מאוד" ורואים בעובדה זו נקודת חוזק של עמי הארץ בעוד אילו היה להם ביטחון עצמם ניתן היה לראות בזה כהוכחה לחולשתם ופחדנותם של עמי כנען שהרי עם חזק אינו צריך חומה כלל אלא מסתובב חופשי בביטחון. הם רואים אנשים מתים ברחובות ומפרשים זאת כ"ארץ אוכלת יושביה" בעוד שלפחות על פי דברי רבא בבבלי (מסכת סוטה לה.) הקב"ה דאג לזה במיוחד למענם, כדי שעמי הארץ יתעסקו במתיהם ודעתם תוסח בעת ביקורם.

ראייה שלילית, כפוית טובה, מנבאת שחורות זו גורמת למתח ובהלה שאינה במקומה לא רק אצלם אלא אצל רוב העם הנסחף אחרי מנהיגיו, כמופיע בתחילת פרק יד – "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא". התגובה הרגשית שלהם חזקה כל-כך עד שהניסים והטובות שנעשו להם עד עתה מתגמדים באחת, והם גורמים לחבלה עצמית, ומבקשים לחזור למצרים ולמות שם. הפחד והאמוציות החזקים מעוורים את נקודת המבט השקולה, ובלהטם כמעט רוגמים את יהושע וכלב באבנים על שהציעו אלטרנטיבה אחרת למצב.

בניגוד למה שאולי נדמה לנו, מוציאי הדיבה הגדולים ביותר אינם שונאינו או מבקשי רעתינו אלא דווקא אנחנו עצמנו! הזלזול והביקורת העצמית גורמים לנו וגם לאחרים לזלזל בנו ולהוציא את דיבתנו רעה, ויוצרים מציאות של נבואה המגשימה את עצמה.

העולם על פי רוב אינו שחור ולבן ותמיד יש מה לשפר ולהשתפר אלא שיש ביקורת מעצימה ויש ביקורת מקטינה, יש ראייה מפוכחת של המציאות שמובילה אותנו לשים לב לסכנות ולהיזהר מהן, מעודדת עשייה חיובית ועוזרת לנו להתמודד מולן ביתר שאת, ויש ראייה שלילית וביקורתית של המציאות שגורמת לנו לחששות, חוסר אמונה, לשיתוק עצמי ולחבלה עצמית. פרשת המרגלים באה ומלמדת אותנו מסר חשוב והוא שלא מעט מזה מתחיל בנו, ואין הדבר תלוי אלא בנו.

"אמונות יוצרות מציאות" כך למדתי בקורס אווטר בו השתתפתי, אז בואו נשתדל ללמוד מחטא המרגלים ולהתרגל להתייחס לעצמנו ולסובב אותנו בכבוד הראוי. בואו נבחר לעצמנו במודע אמונות חיוביות ונגבה אותן במילים חיוביות ומעצימות שיהוו בע"ה תיקון לחטא המרגלים ויתוו לנו את הדרך אל הארץ הטובה בה ברצוננו להיות.

קהילת סנטרל יונייטד סינגוג בבירמינגהם שבאנגליה הינה קהילה בעלת היסטוריה וזהות יהודית ציונית שורשית. מבנה בית הכנסת החדש הותאם לצרכי הקהילה כיום ונועד לשמש הן כבית כנסת והן כמרכז קהילתי. שילובם של הרב ליאור ומשפחתו בקהילה בין השנים 2015-2019 הוביל ליוזמות ושיתופי פעולה בלתי שגרתיים כדוגמת סדרות קונצרטים לקהילה בביצוע תלמידי הקונסרבטואר היוקרתי בבירמינגהם; ליוזמת בית המדרש האברהמי למנהיגים דתיים מ3 הדתות; לשיעורי עברית ויהדות ליהודים ולשאינם יהודים ועוד. משנת 2019 הרב ליאור ומשפחתו גרים בארץ ושומרים על קשר רציף עם מוסדות אור תורה סטון בין בתחום החינוך במסגרת עבודתו של ליאור בביה"ס התיכון דרך אבות באפרת ובין בשילוב הופעותיו הייחודיות בכינור המשלבות מוסיקה ויהדות ומהוות גשר בין אוכלוסיות.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}