חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת שמיני: קדושה הולכת ומתרחבת

הרב אילן ונעמי מיזר, שימשו כשליחי מכון שטראוס-עמיאל בטורונטו קנדה, שם מכהן הרב אילן כמנהל הארצי של מזרחי קנדה

Mazerמחציתו הראשונה של ספר ויקרא עוסק בשני נושאים עיקריים: קדושה וטומאה.  קדושה קשורה בדיני הקורבנות במשכן ובבית המקדש, ואילו הטהרה מתייחסת למצבים ולעצמים שונים שיכולים לטמא בני אדם.

שני הנושאים גם יחד קשים להבנה ליהודי בן זמננו מכיוון שהם רחוקים כרחוק מזרח ממערב מעבודת ה’ הנהוגה בימינו, ולפעמים אף נדמה שהם סותרים את שאיפותינו הדתיות.  בגישה עממית, הקדושה נתפסת כדבר בעל משמעות רוחנית גבוהה, אם כי במקור, המושג קדושה קשור דווקא בהקרבת הקורבנות – פעולה פיזית וחומרית עד מאד – ועומד בסתירה לתפיסה העכשווית למושג הקדושה.

הייתי רוצה שלרגע קט ניקח צעד אחד אחורה ונתבונן במבנה של הפרשיות כדי להבין טוב יותר את תפקידן של הקדושה ושל הטהרה בעבודת ה’ שלנו.

שתי הפרשיות הראשונות של ספר ויקרא ומחצית הפרשה השלישית עוסקות בקורבנות, וליתר דיוק – עד אמצע פרשת שמיני, שם מתואר מותם של נדב ואביהו שנכנסו בלא-עת אל קודש הקודשים. אחרי מות בני אהרן מחליפה התורה נושא בפרשת תזריע ועוסקת בדיני טומאה וטהרה.

מדוע, אם כן, מהווה סיפור מות נדב ואביהו נקודת מעבר בין שני הנושאים?  ועוד, בתחילת פרשת אחרי-מות, חוזרת התורה לדבר על קורבנות ומניחה בצד את דיני הטהרה, והפעם מתמקדת בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים שמתרחשת בקודש הקודשים.  מעניין שפרשיית נדב ואביהו חוזרת כאן ומשמשת כנקודת המעבר בין שני נושאים אלה.

“וַיְדַבֵּ֤ר יְקוק אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יקוק וַיָּמֻֽתו.  וַיֹּ֨אמֶר יְקוק אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת” (ויקרא ט”ז, א-ב).

בספרו המכונן “מסילת ישרים”, מסביר ר’ משה חיים לוצאטו את ההבדל בין טהרה לבין קדושה: בעוד הטהרה מסמנת פרישות מעולם החומר, הקדושה מתייחסת לרתימת החומר והפיכתו לדבר בעל קדושה.

התורה מלמדת אותנו כאן מסר חשוב עד מאד.  השגת קדושה היא התכלית של עם ישראל, כפי שנאמר לנו בהר סיני – “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש” (שמות י”ט, ו’).  אנו מתחילים ליצור קדושה בבית המקדש בכך שאנו  מקדשים את החול.  הא כיצד?  על ידי שימוש בכלים פיזיים שאנו מייעדים לתכלית גבוהה יותר ועל ידי כך עולים אותם כלים לדרגה של קדושה.

אולם, עלינו גם להבין שהקדושה היא משהו עדין ושברירי.  כשבאים למזג בין העולם הפיזי והרוחני, קל מאד לבלבל בין השניים ולסטות מהכוונה הרצויה.  התכלית של טומאה וטהרה היא להנחיל לנו רגישות מוסרית ובהירות לגבי הראוי והבזוי, וללמד אותנו מהו האופן הנכון לגשת למושג הקדושה.  לכן, הפרשיות העוסקות בטהרה חייבות להופיע לפני סדר עבודת יום הכיפורים, כי רק לאחר הפנמת מסר הטהרה אפשר להיכנס לקודש הקודשים ביום הקדוש בשנה ולא לכשול בדרך כפי שקרה לנדב ולאביהו.

התהליך לא מסתיים בקודש הקודשים, וספר ויקרא לא מגיע לסופו בעבודת יום הכיפורים.  רק לאחר שאנו משיגים את הקדושה הגבוהה ביותר ביום הכיפורים – באופן הנכון, על ידי היטהרותו של הכהן הגדול וכל העם ועל ידי סדר העבודה ביום הכיפורים – רק אז יכול לקרות משהו מופלא.  ואמנם, הפרשיות הבאות, בסוף ספר ויקרא, ממשיכות לעסוק בעולם הקדושה, אבל הפעם בעולם שנמצא מחוץ לכותלי המשכן: קדושת המשפחה, קדושת העם, קדושת הזמן וקדושתה של הארץ בשנת השמיטה.

כלומר, חלקו השני של ספר ויקרא עוסק במושג של קדושה אך במסגרת שונה – לא בתוך גבולותיו של המקדש.  פרשת אחרי-מות עוסקת בקדושה במסגרת קשרי משפחה ואיסור עריות, ופרשת קדושים מבארת כיצד ניתן ליצור קדושה בתוך החברה הכללית.  פרשת אמור מתמקדת בקדושת הכוהנים ובמועדי ישראל, ופרשת בהר עוסקת בקדושת הארץ במועד שנת השמיטה.

על מנת ליצור מחדש מציאות חובקת-עולם זו, עלינו לנקוט אמצעים נכונים כדי לוודא שבמהלך עיסוקנו בעולם החומר נתנהל בזהירות הדרושה.

“מזרחי קנדה” הינו ארגון המבוסס על ערכי התורה אשר שם לו למטרה להתמקד בקהילה, בחינוך, בזהות יהודית ובגורל העם היהודי.  “מזרחי קנדה” משמש גם כארגון גג דתי-ציוני ומקיים מגוון רחב של פעילויות בקנדה, ומחבר את הקהילה המקומית לישראל בשלל דרכים. 

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}