חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת נשא: קודש וחול, הפרדה וערבוב

הרבנית דבורה עברון, מנהלת כולל דעה ע”ש סוזי ברדפילד

Devorah Evron Headshot scaled 1פרשת נשא, הפרשה השנייה בחומש במדבר והפרשה הארוכה ביותר בתורה, היא במידה רבה המשך של הפרשה שקדמה לה וחולייה אמצעית בשלש פרשות – במדבר, נשא ובהעלותך, שעוסקות בחנוכת המשכן ותחילת העבודה בו. ועם זאת יש בפרשת נשא לא מעט נושאים נוספים, שאינם קשורים כלל לחנוכת המשכן. הפרשנים נדרשים להסביר מדוע כל אחד מהנושאים הללו ממוקם כאן ומה הקשר ביניהם. אני מבקשת, בעזרת אחד הביטויים בפרשה, להציע קשר רעיוני בין פרשיות השונות למשכן.

בפסוק ו בפרק ה נאמר כך: דַּבֵּר֘ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַעֲשׂוּ֙ מִכָּל־חַטֹּ֣את הָֽאָדָ֔ם לִמְעֹ֥ל מַ֖עַל בַּיקֹוָ֑ק וְאָֽשְׁמָ֖ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִֽוא: הפרשנים מבינים שפסוק זה עוסק בגזל ואכן המשך הפסוקים מפרט מה יעשה אדם, איש או אישה, שעברו עבירה של גזל, כיצד יחזירו אותו וכמה עליהם לשלם.
הביטוי למעול מעל מופיע גם מספר פסוקים לאחר מכן, בפרשייה הבאה בנושא אישה סוטה: דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי־תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וּמָעֲלָ֥ה ב֖וֹ מָֽעַל: כאן הכוונה לאדם שחושד שאשתו בגדה בו עם איש אחר אך אין לו עדים או ראיות לדבר. המשך הפרשייה מפרטת מה יש באפשרותו של אותו אדם לעשות.

השימוש בפועל מ.ע.ל מעניינת. עבירת מעילה מוכרת לנו מחומש ויקרא בהקשר של בית המקדש: נֶ֚פֶשׁ כִּֽי־תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקָּדְשֵׁ֖י יְקֹוָ֑ק וְהֵבִיא֩ אֶת־אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיקֹוָ֜ק אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן־ הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף־שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם: (ויקרא, ה, טו)

עבירת המעילה נדונה במקומות רבים בתורה שבעל פה ובהלכה, בדרך כלל בהקשר של שימוש ברכוש בית המקדש שלא למטרות אליהם הוקדש. למשל כשאדם נשען על בהמה שהוקדשה לקרבן זה עלול להיחשב מעילה כי השימוש של הבהמה הוא לקרבן ולא למשענת, או אם קנו קורבנות בכסף שהוקדש לתיקונים בבניין עצמו גם זה עלול להיחשב מעילה.

אם כך, מה משמעות השימוש בפועל הזה בפרשתנו, בעניינים שבין אדם לחברו? תרגום יונתן מתרגם את “למעול מעל” כך: “למשקרא שקר”. כלומר לשקר שקר. ואומר על כך הספרי לבמדבר פרשת נשא: למעול מעל, אין מעילה בכל מקום אלא שיקור. הספרי מתכוון שבכל מקום בתורה בו כתוב “מעילה” או “מעל” יש להבין שמדובר בשקר. פשוט להבין שבמקרים שבין אדם לחברו מעילה היא שקר. אדם שגוזל מאדם אחר מרמה אותו, לוקח משהו שאינו שלו ומשקר כשהוא טוען שזה כן שלו, ואפילו מוכן להישבע לשקר בשם ה’. או אדם חושד באשתו שמסתירה ממנו שהתייחדה עם איש אחר ושהיא משקרת לו כשהיא מכחישה זאת, ולכן הוא מעלה אותה לירושלים לברר את האמת. אך מכיוון שהספרי אומר שבכל מקום שבו התורה משתמשת במילה “מעילה” הכוונה ל”שקר”, לכן עלינו להבין שגם מעילה בבית המקדש היא שקר. אם כך, עלינו להבין באיזה מובן מעילה במקדש היא שקר, . ומה יכול להיות משותף למצבים השונים שבכולם אומרים מעילה ומוגדרים כשקרים?

מעילה במקדש היא שימוש ברכוש בית המקדש שלא למטרות אליהם הוקדש מלכתחילה. כשאדם עושה שימוש לא נכון בחפץ קדוש, אזי בעצם פעולתו השגויה האדם אומר שהחפץ אינו של המקדש, שהחפץ אינו שייך לקב”ה ולמרחב המקודש. אמירה זאת שנאמרת באמצעות מעשיו של האדם היא אמירה שיקרית.זו פעולה שמכחישה את האמת ולכן היא כבר שקר ואין צורך שתהיה גם אמירת שקר שמתלווה למעשה. ברור לנו שפעולה כזאת כשהיא נעשית באופן מכוון תהיה מעילה אך התורה מדגישה שגם כשהפעולה נעשית בשוגג היא תיחשב מעילה ומצריכה חרטה ותיקון. התורה מצפה מאיתנו להיות עירנים לסובב אותנו ולהיות נוכחים בתוך המציאות כמה שאפשר, והיא גם מבינה שנעשה טעויות. זה אנושי. אך גם טעויות צריכות תיקון.

אפשר היה לחשוב שמכיוון שהסיכון לטעות יכול להיות גדול במקדש, לכן התורה היתה יכולה להגביל אותנו בהגעה לשם ואולי משאירה את הנוכחות במקום הקדוש רק לקבוצה מאוד קטנה של אנשים, אך זה לא מה שהתורה עושה. התורה מגדירה את המקדש כמקום קדוש שבו יש לנהוג זהירות רבה, היא מבינה שבכל זאת נעשה טעויות, ומלמדת אותנו כיצד לתקן. התורה לא מבקשת מאיתנו להימנע מלהתקרב לקודש. היא מצפה מאיתנו לעשות את ההפרדות הנדרשות בין הקודש לחול ולשמור על הבדלה זו.

מעילה גם קשורה ביחסים. ביחסים בין האדם לקב”ה וביחסים בין אדם לחברו. מי שמועל פוגע בכבודו של מי שהוא מועל בו ובקשר איתו. כשאדם גוזל מאדם אחר זה ביטוי לחוסר הערכה וכבוד לאדם שממנו גזל, חוסר הערכה לבעלות של אדם אחר על הרכוש שלו. הגזלן מתייחס לחפץ בלבד ומתעלם מהאדם שהחפץ שייך לו. גם במקדש כשאדם משתמש בחפץ מקודש בשימוש שאינו נכון, אפשר לומר שהוא מתייחס לחפץ ללא הקשר ומתעלם מסיבת הקדושה, מתעלם חלילה מהקב”ה עצמו. מכיוון שהתורה מצפה מאיתנו לחיות במודעות לכבודם של אחרים, בוודאי לכבודו של הקב”ה אך גם לכבודם של הנשים והגברים שסביבנו, לכן היא משתמשת באותו הפועל כשהיא מדברת על מי שאינם שומרים על כבוד זה. מעילה בין אדם למקום ומעילה בין אדם לחברו נובעים מאותו מקום וחמורים במידה שווה.

פרשת נשא היא אחת הפרשות הראשונות שמתארת את החיים עם משכן ששוכן באופן קבוע במחנה ישראל. זו פרשה שבה נשיאי השבטים מביאים את קרבנותיהם למשכן ובכך פותחים הלכה למעשה בריטואלים קבועים וקדושים במשכן. קדושת המשכן שוכנת בתוך ישראל וישראל לומדים כיצד לחיות לצד קדושה זו. לצד קדושת המשכן מכילה פרשת נשה פרשיות שמדגישות את קדושת היחסים בין הבריות, בין אדם לחברו. איסור גזל מדגיש את חשיבות הכבוד בתוך החברה כולה, ופרשת אישה סוטה מדגישה את הצורך בכבוד בתוך המשפחה. הבנת היחסים וקשרי הכבוד מסייעת בשמירה על גבולות ועל הפרדה בין מרחבי קודש וחול.

פרשת נזיר, שהיא פרשייה נוספת בפרשת נשא, מציגה אפשרות אחרת ליחסי קודש וחול. אפשרות של ערבוב מסויים בין קודש וחול. ערבוב שיש בו מחירים. נזיר נודר את עצמו ל-ה’ ומכניס מגבלות לחייו שמקורן בנדר שנדר. נזיר בתורה אינו פורש מחיי העולם הזה אלא חי כנזיר בתוך החברה ובתוך המשפחה. מצד אחד חייו ממשיכים כרגיל ומצד שני יש דברים שמשתנים. למשל יהודי שנדר נדר נזירות אינו יכול להיטמא למת, אפילו לאביו ולאימו. ולכן כשהוריו ילכו לעולמם הוא לא יוכל ללוות אותם ולא יוכל לעסוק בקבורתם. אפשר לומר שהנזיר בוחר ביחסיו עם הקב”ה על פני יחסיו עם הוריו. יכול להיות שזה מסביר את האמביוולנטיות שיש בחז”ל כלפי הנזיר. ובאמת אי אפשר להבין מהתורה האם נדר נזירות רצוי או לא ולחכמים שונים היו עמדות שונות בעניין זה. התורה, שנותנת הנחיות כיצד להיות נזיר, משאירה את הבחירה האם לידור נדר כזה בידי האדם, איש או אישה, ואינה נוקטת עמדה כלפי החלטה זו.

פרשת נשא המלאה בנושאים מגוונים הכלולים בפרשה אחת מלמדת אותנו על חשיבות היחסים שבין אדם למקום ואדם לחברו, על גבולות ומרחבים של קודש וחול, ועל אפשרות השילוב בין השניים מתוך מחוייבות ותשומת לב.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}