חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת שלח: שבריריות החיים ומיקסום הפוטנציאל האלוקי שלנו

הרב ד”ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון

Sally Katzin Photography brander 182 websize e1675941621261

לעיתים קרובות מידי, החיים חולפים כל כך מהר, שאנו מאבדים את ההתייחסות שלנו לסיפורים הגדולים יותר של קיומנו. מדוע אנחנו כאן? מה נוכל לעשות כדי לתת משמעות לתקופה היחסית קצרה שלנו על כדור הארץ? כיצד נוכל לחזור ולראות את החיים מנקודת מבט נכונה, אשר תאפשר לנו לחיות חיים של משמעות והישג בכל תחומי החיים שלנו? נוכל למצוא תשובה אחת במקור מפתיע, בפרטי הלכות טומאה וטהרה, המופיעים בתחילת פרשתנו, פרשת חקת.

הפרשה מתחילה בהלכות הנוגעות לטומאת מת (במדבר י”ט; א’- כ”ב) – הטומאה של אדם שבא במגע עם גופת אדם, וזוהי הדוגמא הקלאסית של טומאה. אנחנו לומדים שרק כלים שיש להם מטרה, יכולים לקבל טומאה. בנוסף לכך, יכולתו של כלי לקבל טומאה נמצאת באופן יחסי לחשיבותו – ככל שהכלי חשוב יותר, כך גדלה יכולתה של הטומאה לחדור את דפנותיו. עקרון זה מקבל משנה תוקף כאשר אנחנו בוחנים את דיני הטומאה ביחס לכלים חשובים פחות.

למשל, כלי חרס, הכלי הפשוט והשביר ביותר עליו נאמר: “וכל כלי פתוח אשר אין-צמיד פתיל עליו טמא הוא” (במדבר יט:טו). דפנותיו של כלי כזה הן פרימיטיביות כל כך, שהן אינן יכולות לקבל טומאה מתוך מגע, אלא רק כאשר כלי טמא נמצא בקרבתו.

בואו נחשוב על כך לדקה – כלי חרס ובן אדם נוצרו מאותם חומרים. ההבדל ביניהם הוא הסביבה שלהם והפוטנציאל הטמון בהם. אך התורה רואה את האדם ככלי הנשגב ביותר, עם היכולת לקבל או לתת טומאה בדרכים רבות, ואילו כלי חרס הוא הנחות ביותר, עם יכולת מוגבלת לקבל טומאה. איזה מסר חשוב דברים אלו מביאים לנו?

בני האדם הם היהלום שבכתר בריאתו של הקב”ה. אנו הכלי הנשגב ביותר, המקבל את רצונו של ה’ בעולם הזה. אנו השותפים של הקב”ה ביצירת עולם מושלם. אנחנו קדושים יותר מהמלאכים בתוך ה-ד.נ.א הרוחני שלנו, טמונה היכולת המדהימה להיות כלי המסוגל להגיע להישגים ולתחומי ידע עצומים.

אך, באופן יחסי, אנחנו מסוגלים גם להגיע לדרגות נמוכות ביותר, של השפלה והרס. מתוך איזון עדין זה, עלינו לשאול את עצמינו ללא הרף, האם הדרך שבה אנו חיים את חיינו, תואמת את הסיפור הגדול יותר, של המטרה והפוטנציאל של קיומנו. ידוע שלקב”ה יש חיבה יתרה לבני האדם ולמעמד הייחודי שיש לנו ביקום: “חביב אדם שנברא בצלם” (פרקי אבות ג:יד).

ובדה חשובה נוספת בנוגע לטומאת כלי הינה, כי אם כלי נשבר, ייתכן והוא איבד את מטרתו העיקרית, אך אם רסיסים כלשהם יכולים להחזיק מים או מזון, יש בהם עדיין יכולת לקבל טומאה. רסיסים של כלי, שעדיין יש להם מטרה, יכולים לקבל טומאה. לעיתים נראה שהחלומות והמטרות שלנו נשברים כמו חתיכת כלי חרס. כאשר איננו משיגים את החלומות והמטרות שלנו, כאשר יש מכשולים בדרך, אנחנו עלולים להרגיש שבורים. אבל חשוב לנו להבין, שלמרות כל זאת, אנחנו עדיין כלים המסוגלים לקבל קדושה. גם כאשר אנחנו חשים שברירים, גם כאשר אנחנו חשים שנכשלנו, עדיין יש בנו היכולת לשנות את העולם. עלינו תמיד לחשוב שיש בנו את היכולת לשנות את עצמנו, את המשפחות שלנו, הקהילות שלנו ואת העולם שמסביבנו. מתוך דיני טומאה אנחנו לומדים על הכוח שיש בנו לייצר אור וטוב בעולם הזה.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}