חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת שלח: להתגבר על האתגר של היהדות הרובוטית

הרב ד”ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון

Sally Katzin Photography brander 182 websize e1675941621261

בפרשת שלח מסופר על מרד ספונטני, אשר נוצר כתוצאה מחלומו של העם היהודי, חלום שכבר החל לבצבץ בעודו במצרים – “והבאתי אתכם אל הארץ”. ה’ אומר, שיביא את העם אל אותה הארץ המובטחת, חלום שיתרו ומשה דנים בו. “נוסעים אנחנו” – אנחנו נוסעים, “אל המקום” – אל אותו המקום המופלא שה’ הבטיח לנו. וזה אותו החלום המגיע לחריקת בלמים פתאומית, כאשר חלום האומה מתנפץ, קיימת בהלה ומתפתח מרד.

במקרה של קרח, לא מדובר במרד של ההמונים. מתוך מיליוני בני ישראל, יש רק 250 מורדים. קיימת מזימה ביסודו של מרד זה. קרח מחכה עד לרגע שבו הפופולריות של משה ואהרן דועכת, וזה קורה בדיוק לאחר האירוע בפרשת שלח, מאחר וקרח חש שזה לא הוגן שאהרן מתמנה לכהן ולא המשפחה שלו, שמשה הוא המנהיג ולא המשפחה שלו.

בעלי בריתו, בני ראובן, גם כועסים, כי כבניהם של הבן הבכור, הם אינם מקבלים אחריות מנהיגותית. ולכן, “ויקח קרח” – הוא מתמקד בפגיעה הרסנית כנגד משה ואהרן. כפי שרש”י מסביר, הוא מוציא את עצמו מכל דבר אחר, כדי לחתור תחת מנהיגותם של משה ואהרן. וכפי שהרב סולובייצ’יק מסביר, כדי שמזימה זו, או כל מזימה, תצלח, היא חייבת לצמוח מתוך אידיאולוגיה.

קרח מעלה שתי נקודות, ואנו נתמקד רק באחת מהן. הוא אומר: “כי כל העדה כולם קדושים” – כולנו, ככלות הכל, בני העם הנבחר. זה חלק מה-די.אן.איי הרוחני שלנו, ולכן משה, אינך שונה במאומה מחוטב העצים או משואב המים. “ומדוע תתנשאו על קהל ה'” – למה אתם, משה ואהרן, מתעלים מעל בני ישראל? קרח צודק. קיימת קדושה חוזית בלהיות חלק מעם ישראל. ובעניין אותה קדושה, אין הבדל בין קדושתו של “גדול הדור” החכם ביותר לבין קדושתו של יהודי פשוט, שאינו יודע קרוא וכתוב.

וכך התורה מספרת לנו בספר דברים “כי עם קדוש אתה לה’ אלוקיך”, וכפי שרש”י מסביר, זוהי קדושה שנובעת מתוך היותנו חלק מהעם היהודי. אך, ישנה דוגמא נוספת של קדושה, הנובעת מתוך האדם הפרטי: וקדושת האדם הפרטי היא מובהקת וייחודית. הגדולה של כל אחד ואחת מאיתנו כאדם פרטי, אינה זהה. היא יחסית לאופן הקשר האישי שלי עם הקב”ה. ולכן הפסוק ממשיך, “ובחר בך ה'”, לכל אחד מאיתנו יש קשר ייחודי. כן, כולנו חלק מכנסת ישראל, ישנה קדושה שהיא שופעת מלמעלה כלפי מטה, אך ישנה גם קדושה השופעת מלמטה כלפי מעלה. זה תלוי במה שאנחנו תורמים ל”מאגר הלאומי”.

קדושה קהילתית נובעת מתוך מה שהיחיד תורם. ולכן משה אומר, “בקר וידע ה’ את אשר לו ואת הקדוש”. בבוקר – במשמעות של “בהירות”, נוכל להבחין בין אלה המסוגלים להנהיג ובין אלה שלא. יש כאן מסר והוא, שאנו קדושים כישות קיימת, אך הקדושה שאנו מביאים אל אותה יישות כאנשים פרטיים היא כל כך נחרצת. ומשה מסביר שעל זה ה’ יעיד בדברים שלו בין משה ואהרן, לבין קרח.

פרשה זו מובילה אותנו אל השאלה מהי התרומה שלנו לקדושתו של העם היהודי? מה אנחנו עושים בחיי היומיום שלנו כדי לסייע בצמיחתה ובפיתוחה של קדושת העם היהודי? מה אנחנו עושים כחברים בעם ישראל כדי להביא לשינוי?

קרח אינו מבין, שאנחנו חלק מקהילה ייחודית, אך ייחודיות זו דורשת אחריות מכל אחד ואחת מאיתנו להביא לשינוי בחברה שלנו ולהעשיר את הקדושה שלנו, במשימה המוטלת על השותפים הזוטרים של ה’ בהתפתחות המתמשכת של תהליך הבריאה.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}